אור הבריאה
New member
רגע של חסד
בגני ילדה בת שנתיים וחצי עם בעיית תקשורת. לפני החגים התלבטתי אם לכתוב בפורום. הייתי מיואשת, לילדה היו ימים לא קלים בגן ואני שלא למדתי חינוך מיוחד לא ידעתי אם אני פועלת איתה נכון או לא (אני מקצרת וחוסכת בפרטים בשל צנעת הפרט). היום הביאה אותה אמא שלה לגן והילדה טיפסה על הספות בפינת הגן. פניתי אליה ואמרתי X אני לא מרשה שתטפסי על הספה, את יכולה ליפול ולקבל מכה, רדי בבקשה למטה. אמרתי זאת בתקיפות אך לא בתוקפנות. הילדה עצרה הסתכלה לי בעיניים וירדה. אמא שלה כמעט "התעלפה". היא אמרה זאת שוב ושוב - הילדה הסתכלה לך בעיניים והקשיבה לך, היא אף פעם לא מסתכלת בעיניים במכון אומרים שהיא לא מסתכלת לאף אחד בעיניים ואליך היא הסתכלה. אני לא יכולה להסביר איזה רגע של התעלות זה היה לי, לאמא ואני בטוחה שבדרכה גם לילדה. זה לא "סוטר" את הידיעה הברורה לי כל כך שלצערי ילדה "רגילה" היא לא תיהיה אף פעם, אני לא יכולה לרפא/לתקן אותה ויהיו עוד ימים קשים במהלך השנה אבל זה רגע של נחת, רגע של חסד.
בגני ילדה בת שנתיים וחצי עם בעיית תקשורת. לפני החגים התלבטתי אם לכתוב בפורום. הייתי מיואשת, לילדה היו ימים לא קלים בגן ואני שלא למדתי חינוך מיוחד לא ידעתי אם אני פועלת איתה נכון או לא (אני מקצרת וחוסכת בפרטים בשל צנעת הפרט). היום הביאה אותה אמא שלה לגן והילדה טיפסה על הספות בפינת הגן. פניתי אליה ואמרתי X אני לא מרשה שתטפסי על הספה, את יכולה ליפול ולקבל מכה, רדי בבקשה למטה. אמרתי זאת בתקיפות אך לא בתוקפנות. הילדה עצרה הסתכלה לי בעיניים וירדה. אמא שלה כמעט "התעלפה". היא אמרה זאת שוב ושוב - הילדה הסתכלה לך בעיניים והקשיבה לך, היא אף פעם לא מסתכלת בעיניים במכון אומרים שהיא לא מסתכלת לאף אחד בעיניים ואליך היא הסתכלה. אני לא יכולה להסביר איזה רגע של התעלות זה היה לי, לאמא ואני בטוחה שבדרכה גם לילדה. זה לא "סוטר" את הידיעה הברורה לי כל כך שלצערי ילדה "רגילה" היא לא תיהיה אף פעם, אני לא יכולה לרפא/לתקן אותה ויהיו עוד ימים קשים במהלך השנה אבל זה רגע של נחת, רגע של חסד.
