רגע של חולשה...

[אהליבמה]

רגע של חולשה...

זוכרים מה שאמרתי לכם על המתנה שאני רוצה לתת לעצמי לכבוד היומולדת...? אז זהו... עד שכבר החלטתי להחליט משהו בשביל עצמי (ותאמינו לי שזה קשה!!!), ה``גדולים`` מפריעים לי לממש את זה... ``למה ככה הגדולים, שואלים ושואלים, וכל כך מבלבלים לי את המח?!?!?!`` הפעם ``הם`` עושים הרבה מעבר לזה... זה תמיד ככה, רק שלא חשבתי שגם הפעם זה יקרה, ובכזו החלטיות ללכת נגדי. אז נכון, תגידו שזה לא בהכרח נגדי, והם רוצים להועיל ולהיטיב איתי, אבל .. לא עוזר. בפועל זה מזיק. מה עושים כשאתה מחליט החלטה שנוגדת את כל מה שהיית צריך לעשות? קרה לכם פעם שידעתם שמשהו הוא טוב בשבילכם, אבל החברה מסביב פשוט חשבה ההפך וניסתה לעשות הכל כדי לעצור אתכם? איך החזקתם מעמד, אם בכלל? אני מקווה להתגבר על הרגע ה``חולשתי`` הזה כמה שיותר מהר... ותמיד נעים שאתם פה.. (בנימה אופטימית זו...) ביי, אהליבמה

 

[eliahu]

תחזיקי מעמד

תחזיקי מעמד . מקווה שתוכלי להסביר להם(לגדולים) . בכל מקרה אני אישית לא חזק בזה . יום הולדת שמח. חדש בפורום.

 

[אבישג השונמית]

טוב.אז ככה...

היות אוי כן יכולה לפרט אני אפרט: אז ככה, אני רוצה לקנות אוטו. אני עובדת, מרוויחה יפה, יודעת לכלכל את הוצאותי והחלטתי שנמאס לי מאוטובוסים מטרמפים ומהיסחבויות!!! אז הודעתי להם, שיתכוננו, שאני רוצה לקנות. אני לא מבקשת שום דבר, רק בגלל שאני יודעת שהם פחדנים בקטע הזה וגם חושבים שזה מיותר כי חבל לבזבז כסף על אוטו אז הודעתי להם. הם מה זה לא תומכים בי לא מוכנים לעזור לי לחפש/למצוא ורק כל הזמן:``אנחנו אומרים לך, אל תקני...`` וזה עוד לפני שזה נהיה ריאלי... אז אני לא רוצה לתאר לעצמי מה יהיה כשבאמת אקנה. אבל אני בטוחה שבהתחלה יהיה קצת בלאגן ושאלות וחקירות ונדנודים ואח``כ הם פשוט יתרגלו לרעיון... וזה יראה להם אפילו נחמד. אני פשוט לא רגילה שהם עד כדי כך לא תומכים בי אבל אני אתמודד כי אני כבר גדולה ובטח יהיו בעתיד עוד דברים שהם יתנגדו. אז מה? אני חייבת להתרגל לעשות דברים שאני באמת מאמינה שהם טובים לי. מחזקת מאוד!!! ואם חשבת ומה שאת רוצה הוא באמת מה שאת רוצה וזה טוב לך- לכי על זה. (אני מעודדת תוך כדי גם את עצמי.)

 

[ST]

ותוך כדי...

גם אותי... אז תודה, למרות שאולי אתן לא שמות לב, שתיכן עוזרות לי מאוד... אני די בבעיה עכשיו, זה בקשר ללימודים וכאלו, אמנם זה מתגמד ליד הבעיות שלכן, אבל זה אחד הדברים החשובים לי כרגע כל מי שדיבר איתי / ראה אותי ביומיים האחרונים, שמע על זה, כי זה נורא מפריע לי מפריע לי עד כדי כך שאני לא מסוגלת להתרכז וללמוד למבחן שיש לי מחר. אבל שתיכן אומרות שכדאי לעשות את מה שאני רוצה... אז אני מקווה שאני באמת אחליט את ההחלטה הנכונה. אני לא רוצה אח``כ לראות את עצמי מתחרטת על זה. אני שונאת את זה, וכולם אומרים לי שזאת החלטה שלי... אוף... מעצבן להיות גדולה... ובנימה אופטימית זו, נסיים... סתם, אני בסדר, ברוך ה`. אני חושבת שאני די יודעת מה אני רוצה מעצמי רק עוד כמה שיחות טלפון, וזה יהיה מאחורי, בעזרת ה`... להתראות בינתיים... אסתי.

 

[אבישג השונמית]

תראי, זה לא כזה פשוט

אני כתבתי את הדברים כי אני באמת יכולה להרשות לעצמי. את גיל בית הספר כבר עברתי ואני מרגישה מספיק גדולה לעשות דברים שאני רוצה. לא פשוט לומר: אני יודע מה אני רוצה, אל תתערבו!!! אני חושבת שגם חבר`ה תיכוניסטים עם כל הכבוד שהם עברו את גיל 15 כדאי עדיין לשמוע בקול ההורים לפעמים אפילו לשמוע בקולם אפילו אם זה לא נראה נכון ולפעמים כן להחליט ללכת על מה שאת רוצה... תעשי לעצמך את כל השיקולים לפה ולפה ותגיעי לשורש הדבר ותראי לאיזה כוון הוא מושך. כי השאלה מה עדיף: לעשות משהו שאת רוצה שהוא שטותי או לעשות מה שההורים אומרים לך שהוא הנכון... עוד נדבר...

 

[אהליבמה]

שגי, צודקת...אבל... 8-(

ה``אבל`` הזה נמצא אצלי בשימוש יותר מדי בזמן האחרון... תראי, שגי... זה ברור שאם ההורים רוצים ממך משהו בגיל החטיבה והתיכון, סביר להניח שהם יודעים מה טוב בשבילך, וראוי, רצוי וגם כדאי להקשיב לעצותיהם, שנתנות אחרי הרבה שנות נסיון. א-ב-ל לא תמיד זה שחור ולבן, או יותר נכון, כמעט תמיד זה לא שחור ולבן, וכשצריכים לבחור בין מה שההורים אומרים (שנראה הגיוני ונכון, אבל... יש משהו אחר שמרגיש יותר נכון -ומי שהמשפט הזה מוכר לו- היי , זו דילמה רצינית. העניין הוא, שמה שאני רוצה לעשות הוא לא בהכרח מנוגד למה ש``הגדולים`` אומרים (או יותר נכון, החברה בכללותה אומרת ), אלא זה פשוט לא מה שייעדו לי מראש.. ז``א, מה שאני רוצה לעשות לא הולך ``לדפוק לי את החיים`` ,או לחילופין ``להרוס לי את העתיד``, אלא זו פשוט דרך שונה ממה שחלמו בשבילי כל החיים. דרך, שלי נראה שתתאים לי הרבה יותר, ותסב לי הרבה יותר הנאה. עכשיו נכנסת הדילמה.. יש שתי אפשרויות; אחת פותחת בפניי את ככככללל הדלתות, והשניה רק כמעט את כולן... בראשונה אני מאד לא נהנית, ממש סובלת (כמה הרואי), ובשניה אני פשוט מבלה... למה ללכת דווקא בדרך הראשונה? אז פה, אני מתלבטת בין מה שרוצים שאני אעשה, למה שאני רוצה ויודעת שיהיה לי טוב... מבינה, שגי? זה בהחלט לא שחור ולבן... מחכה לתגובה, אהליבמה

 

[ST]

אני לא שגי... אבל...

לא התכוונתי לסוג כזה של החלטה. זה לא שהורים שלי נגדי, חס וחלילה - הם עומדים מאחורי הם סומכים עלי. הבעיה היא שאני מפחדת שאני לא אחליט את ההחלטה הנכונה. עד כמה שהבנתי, אני עכשיו בדרך עשיתי כמה שיחות טלפון עם אנשים שמבינים בזה, ואני הרבה פחות בלחץ ממה שהייתי לפני כמה שעות... אז זה כבר טוב. ומה שאת אומרת בקשר לדרך שבה את סובלת, לבין הדרך שבה את ממש נהנית. אצלי זה די בכיוון, רק שאני לא סובלת בדרך אחת, אבל בשניה, אני יותר אהנה, אני מקווה. אז אני מדברת עם אנשים שעשו את אותו צעד כמוני, או שמבינים את המצב, ויכולים לעזור לי... אני מקווה לטוב... אסתי.

 

[אבישג השונמית]

טוב אם זה ככה, וגם ל ST

אז זה משהו אחר. פשוט חשבתי שהעניין הוא אחר אבל אם ההורים שלך מתכננים עליך תיכנונים אז זה לא בסדר. זה אף פעם ההורים שלי לא עשו. כשהייתי תיכוניסטית ההורים שלי לא ממש התלהבו שהדרכתי בסניף כי לא הייתי הרבה בבית ולא למדתי ולא עזרתי וכו` אבל הם תמכו בי כי הם ראו שטוב לי ואח``כ אני בחרתי מה לעשות בשירות, ומה ללמוד באוניברסיטה, ואיפה לעבוד וכו`... הם לא היו מרובעים באיזו קונספציה... (הם חשבו שלא כדאי לי ללמוד במדרשה לפני האוניברסיטה, על זה קצת כעסתי אך המשכתי הלאה). בקיצור- אם את מרגישה ויודעת שההורים שלך מתכננים לך איזה שהוא עתיד שאת לא רוצה בו והם שבויים בו (כמו ההורים שמתכננים לבן שלהם שיהיה רופה או עו``ד והוא בכלל רוצה להיות שחקן). אז את יודעת מה את רוצה מעצמך, לפי איך שאת כותבת כך זה נראה. זה מה שטענתי כבר פעם, ועכשיו זה גם מתאים לכל מיני ``גדולים`` למיניהם: תהיו פתוחים, זורמים עם הקצב, מבינים...מקשיבים...

 

[סידהרתא]

רוח של עצמה

היי, אני רוצה לאמר לך שרגע של חלשה הוא רק רגע נןסף של חשבון נפש האם זה מה שאת באמת רוצה והאם חשבת על כל ההשלכות. בכל אופן עליך לדעת ועל הגדולים גם כן שלא לעולם נמשיך לצייר פרחים כמו שהם חושבים ולצור צלחות דומות לשלהם, אם זה לא יבוא היום זה יבוא מחר. יותר חשובה ההפנמה הבסיסית שלך בכוח ובאומץ לעשות מעשים וצעדים בחייך, אל תתני לרגע של חלשה או להחלטה ספציפית לשנות את הרוח החדשה שמפעמת בך, כי את הרוח אף אחד לא יוכל לעצור גם כאשר היא תשפיע בצורה משמעותית על מעשיך. יום הולדת שמח את המתנה שלך כבר קבלת בקבלת הרוח החדשה המפעמת בקרבך, נאחל מתנה כזו לכל אחד מחברי הפורום. סיד

 

[זרזיר]

מוקדש לאהלי (ולאסתי)...

אז ככה אהלי, איך שאני מכיר אותך (שזה לא כזה טוב, אבל בכל זאת...) אני יודע שאם את באמת מאמינה במשהו את לא תותרי עליו (ואני סומך עליך שאם את מאמינה שזה דבר נכון ואמיתי בשבילך הוא באמת כזה...). הבעיה הגדולה היא לישם את ההחלטות... זה לא בעיה להחליט משהו. הבעיה היא לתפוס את האומץ לישם אותו וללכת איתו עד הסוף (הרע או הטוב...).לדעת ללמוד מההחלטות (והטעויות), אבל לא לשקוע ``במה היה קורה אם...``. אני יכול להזדהות איתך לגבי זה... זה קורה לי לפעמים כי אני חושב יותר מדי על ההחלטה( ובסוף החיים מחליטים מעצמם... טוב אני כבר גולש מהנושא...) בכל מקרה רציתי להקדיש לך (וגם לאסתי...בהצלחה!!!) את השיר הבא : אני מתנצל מראש על זה שהוא באנגלית (ואני מקווה שהוא יהיה מובן): I have often wondered About the choices I’ve made, Would my life be different if I wasn’t so afraid? How would my world look If for once at the fork, I took the vague path And not the risk-free course. And I don’t know where I’m going Or even were I’m from, All I know is this life’s long And hard to overcome. But in a different life, In a different world, It could have all been different, I could have had it all. In a different existence, In a different plain of thought, We might have won All those battles we lost. But it doesn’t really matter Cause if you’ll look you’ll see, That it could have just as easily Been a catastrophe. And it seems to me That with every step I take, There are many choices, That I have to make. And the older I am The higher the stakes, The harder the choices, There are more roads I can take. But in the end it doesn’t matter, Cause deep down in my heart, I know what path I’d choose From the very start. But in a different life… How am I supposed to choose The path that is right, If it’s route and destination Are hidden from my sight? And I hate making choices Cause no matter what I choose, For weeks I regret it, Wondering, what did I lose? But sometimes you’ve got risk it Don’t let the chance pass by Cause even if it turns out bad Then at least you tried, to reach… That different life, And that different world Where it would have all been different And you would have had it all, That different existence And that different plane of thought, Where we would have won All those battles we lost. That different existence And that different plane of thought, Where we would never lose, Cause no battles would ever be fought… בקיצור אהלי... אני חושב שלמרות הכל את כבר יודעת עמוק בליבך מה החלטת... רק תזכרי שתמיד נעמוד מאחוריך ותמיד נאמין בך לא משנה מה תחליטי... (וזה נשמע נדוש, אבל אני חושב שאת יודעת שאני (וכל השאר) מתכוונים לזה..) אם את רוצה לדבר, את יודעת איך ליצור איתי קשר... (היתי יוצר איתך, אבל זה כבר פלישה לפרטיות, ואין לי זכות לעשות את זה, וחוץ מזה, במה כבר אני יכול לעזור?...) שלכם תמיד, זרזיר. נ.ב. מזל טוב, אהלי, מענין מה אפשר לקנות לך מתנה... נ.נ.ב. אבישג, אם את קוראת את זה, אני מצטער שאני שוב כזה כבד ורציני ...(כן אני מודה שאני כזה!!!) וחוץ מזה השיר מוקדש גם לאחותך...

 

[זרזיר]

אני לא מאמין, אני כזה אדיוט....

איך שכחתי את הדבר הכי חשוב: אף פעם, אבל אף פעם, לא משנה מה קורה... אל תפסיקי לחייך!!!!! זרזיר