רגע של הפוגה...../images/Emo8.gif
כדרכי בנסיעתי לביתי לאחר העבודה המחשבות משתחררות במלאי של תכניות. מתלה ראשונה ומיד רצה השניה... עוד רגע של ריכוז בכביש הפתוח לקול עוצמת הרמקולים המתנגנים להם ברקע מעלה נוסטלגיה נחמדת,רמזור אדום מהבהב, רגע של הפוגה להדלקת סיגריה, פותחת את החלון ומשב אוורירי שוטף את פני בלחלוחית טיפות הגשם אשר נשרו על חלוני. אזי מישרה שניה הושגה, מתחילה מחר במלאי נוסף של חשיבה ותוכניות לביצוע, אך קודם כל... להכין את כל הניצרך לבית, שלא יחסר, מה מצריך טיפול מידי, ומה יכול להידחות? כך עוברת לה הדרך והינה החניה, פותחת את הדלת, הבת שרועה על הספה מתבוננת במסך, מחברות ומלאי של ניירת מפוזרים על השולחן הקטן, החתול מקורבל אי שם בין הכריות המפוזרות... "היי אימא" אומרת היא ועיניה לא משות מהמסך, ואני במחשבות ובתכנונים העתידיים עונה במידי לברכת השלום "ההיי" ורצה עצה לחלוץ ולהחליף את "ביגדי העבודה"למישרה הבאה. תוך שניה אני מאורגנת, מהחדר השני יוצא הגברבר "היי אימא..נו התקבלת.מכינה קפה?"מחייכת קלות לאישור,אצלו הכל בשאלה אחת, אפילו לא לקיחת אויר בין לבין.
אוהבת את הרגעים הללו שאנו יושבים יחדיו לאחר יום העבודה שותים ומדסקסים על דה והה, לפני שהבית יתמלא בהמולת החברים/ות או למינהם יציאות. כך מתחילה "המישרה השניה" ברגעי הפוגה לא קצרה מידי ולא ארוכה מידי הרי המלאכה מרובה. אט אט לזו באה חברה, לזה באו חבורה, ואני רגל פה ורגל שם רצה בין מתלה למתלה, המוזיקה מתנגנת וקולות צהלה,מתחילה את בישולי המחר ...הריח מתפשט בבית , הכלבלב מציץ ומיד החתול בא להציק, ראש אחד מציץ גם בשאלה כמובן "אימא מה את מבשלת?...אני רעב!" עוד לא גמר את המשפט ושני ראשים נוספים מיד פונים באותה שאלה. "הלו חברי'ה להירגע, הוציאו צלחות מיד תדעו בטעימה" צוחקת קלות. הצלחות מועמסות במרק ירקות לפתיחה בשולחן המטבח, צפוף ונעים ובין שיח ושיג מעלים דברים... תוכניות, שאיפות לעתיד. ואני מקשיבה, ממשיכה במלאכה, ואותה רגע עולה לי מחשבה..."כמה יפים הם אותם רגעים שיגרתיים, ...אך כל כך חמימים.
|סלינק| לילה טוב לכולם
כדרכי בנסיעתי לביתי לאחר העבודה המחשבות משתחררות במלאי של תכניות. מתלה ראשונה ומיד רצה השניה... עוד רגע של ריכוז בכביש הפתוח לקול עוצמת הרמקולים המתנגנים להם ברקע מעלה נוסטלגיה נחמדת,רמזור אדום מהבהב, רגע של הפוגה להדלקת סיגריה, פותחת את החלון ומשב אוורירי שוטף את פני בלחלוחית טיפות הגשם אשר נשרו על חלוני. אזי מישרה שניה הושגה, מתחילה מחר במלאי נוסף של חשיבה ותוכניות לביצוע, אך קודם כל... להכין את כל הניצרך לבית, שלא יחסר, מה מצריך טיפול מידי, ומה יכול להידחות? כך עוברת לה הדרך והינה החניה, פותחת את הדלת, הבת שרועה על הספה מתבוננת במסך, מחברות ומלאי של ניירת מפוזרים על השולחן הקטן, החתול מקורבל אי שם בין הכריות המפוזרות... "היי אימא" אומרת היא ועיניה לא משות מהמסך, ואני במחשבות ובתכנונים העתידיים עונה במידי לברכת השלום "ההיי" ורצה עצה לחלוץ ולהחליף את "ביגדי העבודה"למישרה הבאה. תוך שניה אני מאורגנת, מהחדר השני יוצא הגברבר "היי אימא..נו התקבלת.מכינה קפה?"מחייכת קלות לאישור,אצלו הכל בשאלה אחת, אפילו לא לקיחת אויר בין לבין.
