רגע של אושר...

רגע של אושר...

בו אני חייבת לשתף את כולכם. לפני כ-3 ימים שיננו את מינון הריטלין. כרגע קיבלתי הודעה מבתי (בכתה ו') כי קיבלה 100 במבחן בחשבון. השימחה בעיצומה, אבל עיקר השימחה שהיא הצליחה לעבור את 3 הילדים המצטיינים בכיתה. חבריי היקרים לא היה לי כזה רגע מאז כניסתה לכיתה א'. זהו המבחן הראשון שהיא ביוזמתה ביקשה ללמוד אליו. הלוואי וכולם יזכו להרבה רגעי אושר שכאלו. היא פשוט גדולה.
 

פרחיה2

New member
אפשר גם?...

בשבוע שעבר ביום רביעי פתחתי את תיבת הדואר ושם חיהכה לי מכתב מהישיבה. לא יכולתי לכות עד הבית כדי לקרא... ליבי התחיל לפעום במהירות..."מה הוא כבר עשה?"... ואז פתחתי את המעטפה וזה מה שכתב לנו המחנך: " אני שמח לעדכן אתכם על מצבו החיובי של ד. בתחומים החשובים של הישיבה: הגעה לתפילות, יחס טוב לחברים, מאמץ והשקעה בלימוד." איזו נחת! תמיד קיבלתי רק טלפונים ומכתבים הפוכים. לא סתם רעדתי...
 
לא לשכוח את הרגעים האלה

הבעיה שאנחנו מתלהבים באותו רגע ואחר כך לא משמרים את האושר הזה ברגעים קשים יותר. שכן ירבו הרגעים האלה אמן!
 

zivadina

New member
אני מבטיחה לכן

שטיפול תרופתי נכון, שאצבע על הדופק, ותוספת של טיפולים נלווים לפי הצורך המשתנה של הילד, הם מתכון בטוח להצלחה. אחרי שהילד מתחיל לצבור הצלחות, המעמד החברתי שלו עולה, והכי חשוב, הדימוי העצמי שלו עולה, והוא הופך לילד יותר מאושר. מנסיון!!!
 
למעלה