שחורת שיער
New member
רגע קטן של מודע
ממלא אותי בהתרגשות חדשה מטעין את ליבי - הבטריה מתמלאה מציף לילותי מחדש בחדווה ימי סובבים בין פגישה לפגישה ימים ולילות בוהה בקירות מסתכלת על נקודה באויר, סופרת דקות, שעות כל עולמי הצטמצם לאותה השעה אחת לשבוע-מקום של פגישה זוכרת אמרת חברה יקרה תמשיכי לרוץ, אל תעצרי לדקה תראי זהו פלא-היתה עצירה ללא הזמנה ומעלה הוצף מן התת מודע יחסים של שטחיות היעדר חיבור, אין זוגיות מפגשים חפוזים, נטולי הזדהות המון צחוק, המון כיף, בלי מחוייבות כל העולם נסוב סביב הכלום הנפלא חודשים ארוכים נטולי מחשבה אלפי שעות ללא התמודדות עם רגשות ללא התבוננות במראה שוב חוזר הסיבוב להדחקה שבשיגרה מה זה היה לה מה זה קרה לאן היא בורחת כל דקה כל שניה איך מתפשרת על הכלום , על ה``אין`` הזה שלה איך מוליכה שולל את כולם-אך בעיקר את עצמה?
ממלא אותי בהתרגשות חדשה מטעין את ליבי - הבטריה מתמלאה מציף לילותי מחדש בחדווה ימי סובבים בין פגישה לפגישה ימים ולילות בוהה בקירות מסתכלת על נקודה באויר, סופרת דקות, שעות כל עולמי הצטמצם לאותה השעה אחת לשבוע-מקום של פגישה זוכרת אמרת חברה יקרה תמשיכי לרוץ, אל תעצרי לדקה תראי זהו פלא-היתה עצירה ללא הזמנה ומעלה הוצף מן התת מודע יחסים של שטחיות היעדר חיבור, אין זוגיות מפגשים חפוזים, נטולי הזדהות המון צחוק, המון כיף, בלי מחוייבות כל העולם נסוב סביב הכלום הנפלא חודשים ארוכים נטולי מחשבה אלפי שעות ללא התמודדות עם רגשות ללא התבוננות במראה שוב חוזר הסיבוב להדחקה שבשיגרה מה זה היה לה מה זה קרה לאן היא בורחת כל דקה כל שניה איך מתפשרת על הכלום , על ה``אין`` הזה שלה איך מוליכה שולל את כולם-אך בעיקר את עצמה?
שרון, שהחלה קצת לחייך מפינותיו העגולות של אריה