האושר האולטימטיבי: יין שיראז של chateau reynella, ארוחת טעימות ב"תמוז", סשן אוננות עם ליאונרדו ד.ק. (האמת, עם מישהו אחר - אבל זה באמת היה מסגיר אותי סופית), אופרה שאני אוהב, שינה טרופה עד אור הבוקר, לקום ולגלות שאני מת.
ובבקשה לא לספר כלום... ושתהיה לך צפייה מהנה... (טסטו בטוח שהוא היה נהנה...) ואפרופו טסטו.. יש לי טסט מחר עלבוקר (לא בנהיגה... אלא טסט מלשון אקזמיניישן באוניברסידאד) וזהו.
העבודה שלי היא לעשות יחסי ציבור לסרטים, ובגלל קישרי עבודה, אני רואה גם את הסרטים של המתחרים. יוצא שאני רואה את רוב הסרטים לפני שהם עולים למסך. ירון פריד ידיד שלי, אבל אין קשר בינו לבין הסרטים שאני רואה. שני החתולים שלי (לולי ברת´ולומיו ונושה דרונדה) מתים לפגוש את הכלב שלך. הם רעבים...
דווקא זה לא סרט שלי. סרט שכן שלי ואני אעשה לו קצת יחס"צ הוא "פארק גוספורד" של רוברט אלטמן. הסרט מועמד לשבעה פרסי אוסקר וזכה בפרס גלובוס הזהב על הבימוי. מלבד הקישקושים על הפרסים - זה סרט מעולה. הוא ארוך מאוד (שעתיים ורבע), וקצת קשה לצפייה, אבל מ-ע-ו-ל-ה-!!! גם הביקורות שתקראו ביום ראשון הבא יגידו לכם אותו דבר.