רגע השושנה ורגע הערער שווים באורכם. (אליוט)

רגע השושנה ורגע הערער שווים באורכם. (אליוט)

דומה כי ימות השבוע משתרכים להם בעצלתיים או לחילופין חולפים כהרף עין
וגורפים אותנו אחריהם. לעיתים, אני מוצאת שקיים משהו ברוטאלי בחלוף
הזמן. נוצרת מעין תחושה של חוסר אונים בשעה שהזמן מתגלגל הלאה בקול
רחש עמום ומותיר אותך מאחור. אך מספיק לו רגע אחד פעוט להכיל בתוכו
עולם עצום. פעמים יהא הוא נדוש, פעמים יחקק הוא כ-על חושי.

אילו יכולתם למשול בעריץ הזמן, להחזיק ברגע אחד (או כמה רצופים) במרוצת היום
ולהשהותו ככל שתרצו, איזה רגע הייתם בוחרים? קרה שמצאתם עצמכם
מתרפקים על רגעים מסויימים במהלך השבוע ושבתם להחיותם בראשכם?

ברשותכם, אבחר שני רגעים כאלו משגרת ימות השבוע שלי:

הראשון ייתכן ויהא לאחדים מכם טריוויאלי וחסר כל משמעות.
או גרוע מכך, ייתכן ותהא זו אני שתחשב ספק-חולמנית ספק-שוטה.
במהלך שעות היום הסגריריות, אפרפורות הגיחה לכמה דקות בודדות
השמש. מה שעורר בי רצון עז לטפס ולנשוק ללחייה.

הנוסף הוא רגע המתאפיין בתחושה של התעלות מעל הזמן. או
כמי שהכניע אותו. זהו הרגע בו זרועו של אהובי נכרכת מתוך שינה
סביב גופי.
-
ושיר אחד. שיר השבוע שלי:
http://ronialter.bandcamp.com/
(שיר מס' 6 - People. אם כי, כל האלבום מומלץ)
געגועים ואהבה לחבריי.
 

dibablas

New member
שלום רב שובך


 
כולך אומרת שירה


גם אני התגעגעתי אלייך...

ואם ברגע אחד עסקינן,
אותו הרגע המופלא שאינך רוצה להניח לו להמשיך הלאה לדרכו,
אז בשבילי זה הרגע בו הנכד הקטן שלי והטהור מכל מחשבות של כדאי,
מחבק אותי אליו חזק חזק ואומר לי -
סבתא את יפה...
אז כן, זה הרגע אותו אני נוצרת ולא נותנת לו לעבור
ולא נותנת ליום או לשעה להעכיר אותו...

כיף לראות אותך מפציעה כאן מדי פעם בפעם


http://www.youtube.com/watch?v=0DJk7h6uLZw
 
זו כנראה הזדמנות מתאימה לשאול, מי כאן התנסה

בערב של בוק סרפינג (אפשר לגגל לפרטים)?

הסתקרנתי בעצמי.
 
למעלה