רגע הפרטי שלי..

רגע הפרטי שלי..

שמגיע פעם בשבועיים.. כבר מיום ראשון של אותו שבוע..סופרת יום ועוד יום.. עד שהוא מגיע..הרגע הפרטי שלי.. רגע שכולו מוקדש ומקודש רק לי..אני עצמי ואנוכי.. רגע שמתפרש על יממה שלמה.. שבו יש מנוח ומזור... רגע..שמתחיל בנשימה עמוקה ..כשאביהם לוקח אותם.. ומסתיים..בתחושה..שאולי זה היה קצר מידי..של עוד..של לא הספקתי.. של לאסוף בלאגן פרט שלי..חפצים שלי..ולסדר.. רגע שבו..עוד קצת..והילדים יחזרו..במלוא נוכחותם..לבית ואליי.. רגע פרטי..פעם בשבועיים.. ואני כבר מתגעגעת..כמו לשפתיים שמנשקות.. לידים מחבקות..לנגיעות קטנות..של רגעים קטנים.. רגע פרטי..שכולו מוקדש ומקודש לי.. שבוע טוב..עולם.
 
הרווח הזה..

שבין הגבר והחולצה.. כלכך פרוץ לדמיון..עד כדי כך.. שהיד חוששת מלגשת..לגעת.. ורק העין משוטטת ברווח הזה..מעבירה תחושות בלי לגעת באמת.. סתם מחשבה.. ברווח הזמן של..רגע פרטי..וילדים שמאחרים להגיע..
 
את לא יודעת איך ש........

אני מבין אותך, אני לא יודע מה ההסדר ראיה שלו או שלכם עם הילדים אבל תחשבי איך הוא מרגיש שהוא רואה אותם אחת לשבועיים הוא כמו "נרקומן" (בכוונה מרכאות) שצריך אוויר לנשימה שהוא רוצה את הילדים שלו על ידוואיך שזה מתחיל זה גם ככה נגמר
 

Rinattt

New member
רגע הפרטי שלי...

זה רק כשהן ישנות, או אם אני בבית לא עובדת והן בגן\בי"ס, או אם יצאתי קצת מהבית להתאוורר, או פעם בשבוע כמה שעות, היום רק שעתיים היה לי רגע פרטי. מצד אחד כל כך רוצה שבת לבד, ככה קבוע כמוכם. מצד שני כשהן לא איתי ואני נשארת בבית לבד כל כך משעמם לי.
 
בלינדייט..

ואולי רק היתי צריכה סיבה לצאת מהבית.. השמש..מצב הרוח..הצורך בלהתאוור..וכיוון.. יצאתי לדרך..עם זיכרון של תמונה וקול.. נפגשנו שם..על חוף הים.. והיים..הים והחוף..קראו לי יותר ללכת אלהם מאשר הוא אליו.. זה הריח..שלא היה לו..זה המבט שהיה חסר לו... וזאת אני..שכנראה רק היתי צריכה.... ללכת ברגל..כשעה וחצי על חוף הים..לשכב על החול.. בלינדיט.. זה כבר לא מה שהיה פעם... והנה הצלצול בדלת הגיע..והם כאן..
והנער שוב עם חום..
 

עש לילה

New member
רגע פרטי

אני לצערי /שימחתי לא כל כך יכול להבין את הרגע הפרטי שלך יקירה הסדרי הראיה שלי הם ( נכון להיום) שאני ברמת העיקרון רואה את נסיכת הבית 3 פעמים בשבוע בתכ'לס אני רואה אותה 5-6 פעמים בשבוע ל 4-7 שעות כל פעם היום היחיד שהוא ממש שלי וגם זה לא תמיד זה שבת אבל לצערי מצב זה גורם לניצול מצד פרודתי דבר שהולך להשתנות כבר השבוע מצד אחד מת על הנסיכה וחולה על כל דקה איתה מצד שני בחיייאת לא מגיע לי קצת לחיות . . . . . . . לדעתה של פרודתי לא אחרת לא מבין את השאלה שלה " מה יום שבת לבד לא מספיק לך "
 
למעלה