רגע הלידה

nontulu

New member
רגע הלידה

ברור לי שזה מאד אידווידואלי ושונה אצל כל אחת אבל בכל זאת הייתי שמחה לשמוע על רגע הלידה ומסירת התינוק מהפונדקאית היולדת אל ההורים וגם מצד ההורים על קבלת התינוק מהפונדקאית. איך זה הרגיש בעיקר...
אפשר לכתוב לי במסר אישי או פה, מה שתעדיפו
תודה ושנה טובה :)
 

platti

New member
מאוד מעצים ומרגש!

אני ממליצה לך לחפש בחיפוש של הפורום סיפורי לידה ולקרוא. יש גם של פונדקאיות וגם של אמהות.
את החוויה האישית שלי כתבתי לפני חודש בערך, את יכולה לדלג על כל ההתחלה הארוככככככה ולקפוץ ישר לפסקה האחרונה של הלידה

אבל בגדול ובתמצות- כמו שכתבתי היה מאוד מעצים ומרגש, הרבה דמעות, שמחה, אושר גדול מאוד.
 

omnama

New member
זה רגע השיא...

זה הרגע שחלמתי עליו ודמיינתי אותו כשרק חשבתי להיות פונדקאית...
זה הדבר הכי מרגש בעולם לראות אותם הופכים להורים ומקבלים את הילד שלהם וזאת גם הקלה אדירה לסיים את המסע הארוך של הטיפולים וההריון והלידה ולחזור לעצמי ולמשפחתי ולחיים שלי...
הרבה מתעסקים בנושא של פרידה מהתינוק (הוועדה מתעסקת בזה ואנשים מסביבי שאלו על זה...) ואני חייבת להגיד שלא נתקלתי בבעיה או בגעגוע לתינוק אצלי ולא אצל אף פונדקאית שיצא לי להכיר (ובשנתיים האחרונות יצא לי להכיר די הרבה...)
אם היה לי איזשהו געגוע הוא היה להורים שלו שהפכו למשפחה שלי והיה מוזר לכולנו להיפרד אחרי 3 ימי אשפוז משותפים ואחרי שכל החודש האחרון של ההריון היינו מאד צפופים ועסוקים זה בזה...
בימים הבאים היה גם אולי מעט געגוע לתהליך, למרכזיות שהוא תפס בחיים שלי, לבטן ההריונית שאני מאד אוהבת (עד שבוע 37. אח"כ זה נהיה מעיק
) לתשומת הלב שהייתי במרכזה הרבה זמן...
לא התגעגעתי לתינוק. במהלך ההריון אהבתי את נוכחותו עבור ההורים שלו ונהניתי לשאת אותו ולהרגיש אותו. נפרדתי ממנו בליבי (ובמסיבת פרידה שערכנו בבית עם הילדים ביום שהסתבר בדיעבד שהיה יום לפני הלידה) ואת הרגשות שיש לי כלפיו כיום (אני דודה שלו
) פיתחתי כשקיבלתי את התמונות שלו ועם המפגשים שלנו לאחר הלידה. כמו עם כל אחיין או בן של חברים טובים, אני אוהבת אותו בגלל שאני אוהבת את ההורים שלו ובגלל שהוא חמוד. אין שום בלבול בעניין הזה...
&nbsp
 
omnama, פשוט תענוג לקרוא אותך.

בכל פעם אני מתמוגגת מדברייך מחדש. כמה תבונה ורגישות. את שגרירה נפלאה לתחום כל כך מיוחד ומורכב זה. יישר כוח
 
למעלה