רגע, אתה לא הבן של...?
או: איך התחזיתי לבן של הנסיך קודם כל, בואו נתחיל מזה שהסיפור הזה אמנם היה לא יפה, אבל חביב ביותר. אני מבין שיהיו כאן כמה שיכעסו עליי בגללו אבל בכל זאת אני אספר אותו, כי זה היה פשוט כיף! היום הייתי במבדקי טיס בתל-אביב (היה מאוד טוב אגב, אם רציתם לדעת) ויצאתי משם בסביבות שלוש אחה"צ. הייתי ממש ממש סחוט מעייפות, אז ההתחלה של השיחה נובעת בעיקר מעייפות. ברכבת בחזרה ישבתי ליד בחורה חביבה שביננו התפתחה השיחה הבאה: (אח"כ גיליתי שקוראים לה גלית, ד"א) אחרי כמה דקות של שתיקה ברכבת, ומבטים חפוזים גלית:"אתה יודע, אתה מזכיר לי מישהו" אני:"אה, וואלה?" גלית:"כן, אני יודעת... ברי!" אני:"וואלה... נו, נו מה אני אגיד?" אחרי כמה דקות של שתיקה, הבנתי שני דברים: א. יושבת מולי בחורה מאוד מאוד חמודה שהרגע התחילה שיחה ואני נפנפתי אותה ב. יש לי כאן הזדמנות פז לחדש תחביב שלא עסקתי בו יותר משנה- משחק פסיכולוגי. היתה תקופה שהייתי נכנס לדמות ומנסה לשכנע אנשים שאני באמת היא והדברים האלה באמת קרו לי, ולאט לאט נעשיתי ממש ממש טוב בזה. לקחתי את שניהם והוצאתי מזה משפט אני:"סליחה על איך שעניתי לך קודם, זה פשוט שאומרים לי את זה כבר כמעט כל החיים שלי" גלית:"מה הכוונה?" אני:"לא חשוב, לא חשוב... מאיפה את?" גלית:"חוף הכרמל, אבל מה הכוונה כל החיים?" אני:"באמת שלא משנה." גלית:"טוב. אז מאיפה אתה?" אני:"בעיקרון מנהריה, אמא שלי גרה שם" גלית:"אז מה עשית בת"א?" אני:"ביקרתי אצל אבא שלי" גלית:"הם גרושים?" אני:"הם אף פעם לא התחתנו, סתם היו חברים תקופה" <כמה שניות הפסקה> גלית:"אתה באמת ממש דומה לו" <הפסקה נוספת> גלית:"מה אבא שלך עושה בת"א?" אני:"כלום, הוא מופיע פעם ב, אני חושב שהוא עובד על דיסק" גלית:"רגע, אבא שלך זה...?" אני:"מי?" גלית:"לא חשוב. איך קוראים לך אגב?" אני:"שי, ואת?" גלית:"גלית" אני, בלחישה קלה:"אוי מה קרה לה לגלית..." גלית, צוחקת:"היא הופכת לציפור!" "אז איזו מוזיקה אתה אוהב?" אני:"לא יודע, ישראלי, רוק, ביטלס?" גלית:"וברי?" אני:"הוא בסדר" גלית:"מה בסדר? הוא גאון" אני:"אני שונא כשאומרים לי את זה" גלית:"מה זה קשור אליך, חוץ מהעובדה שאתה כמעט הבן שלו. אני לא מאמינה כמה שאתה דומה לו... רגע, אתה לא..." אני מהנהן גלית:"די! אתה לא רציני!" אני:"טוב לא, אבל רציתי לראות כמה רחוק אני אצליח להגיע עם ז" גלית, צוחקת/נעלבת:"אתה חמוד... אני צריכה לרדת, תתקשר אליי" אני:"אוקיי, ביי ביי" גלית:"ביי ביי" וכמובן ששכחתי לקחת ממנה מספר טלפון, אז גלית אם את כאן המס' שלי זה 056-968009, תתקשרי ושוב סליחה. והתנצלות מכל הלב לאדון סחרוף אם יצא לך לקרוא את זה ולכל חברי הפורום שנעלבו בצורה כלשהי מזה.
או: איך התחזיתי לבן של הנסיך קודם כל, בואו נתחיל מזה שהסיפור הזה אמנם היה לא יפה, אבל חביב ביותר. אני מבין שיהיו כאן כמה שיכעסו עליי בגללו אבל בכל זאת אני אספר אותו, כי זה היה פשוט כיף! היום הייתי במבדקי טיס בתל-אביב (היה מאוד טוב אגב, אם רציתם לדעת) ויצאתי משם בסביבות שלוש אחה"צ. הייתי ממש ממש סחוט מעייפות, אז ההתחלה של השיחה נובעת בעיקר מעייפות. ברכבת בחזרה ישבתי ליד בחורה חביבה שביננו התפתחה השיחה הבאה: (אח"כ גיליתי שקוראים לה גלית, ד"א) אחרי כמה דקות של שתיקה ברכבת, ומבטים חפוזים גלית:"אתה יודע, אתה מזכיר לי מישהו" אני:"אה, וואלה?" גלית:"כן, אני יודעת... ברי!" אני:"וואלה... נו, נו מה אני אגיד?" אחרי כמה דקות של שתיקה, הבנתי שני דברים: א. יושבת מולי בחורה מאוד מאוד חמודה שהרגע התחילה שיחה ואני נפנפתי אותה ב. יש לי כאן הזדמנות פז לחדש תחביב שלא עסקתי בו יותר משנה- משחק פסיכולוגי. היתה תקופה שהייתי נכנס לדמות ומנסה לשכנע אנשים שאני באמת היא והדברים האלה באמת קרו לי, ולאט לאט נעשיתי ממש ממש טוב בזה. לקחתי את שניהם והוצאתי מזה משפט אני:"סליחה על איך שעניתי לך קודם, זה פשוט שאומרים לי את זה כבר כמעט כל החיים שלי" גלית:"מה הכוונה?" אני:"לא חשוב, לא חשוב... מאיפה את?" גלית:"חוף הכרמל, אבל מה הכוונה כל החיים?" אני:"באמת שלא משנה." גלית:"טוב. אז מאיפה אתה?" אני:"בעיקרון מנהריה, אמא שלי גרה שם" גלית:"אז מה עשית בת"א?" אני:"ביקרתי אצל אבא שלי" גלית:"הם גרושים?" אני:"הם אף פעם לא התחתנו, סתם היו חברים תקופה" <כמה שניות הפסקה> גלית:"אתה באמת ממש דומה לו" <הפסקה נוספת> גלית:"מה אבא שלך עושה בת"א?" אני:"כלום, הוא מופיע פעם ב, אני חושב שהוא עובד על דיסק" גלית:"רגע, אבא שלך זה...?" אני:"מי?" גלית:"לא חשוב. איך קוראים לך אגב?" אני:"שי, ואת?" גלית:"גלית" אני, בלחישה קלה:"אוי מה קרה לה לגלית..." גלית, צוחקת:"היא הופכת לציפור!" "אז איזו מוזיקה אתה אוהב?" אני:"לא יודע, ישראלי, רוק, ביטלס?" גלית:"וברי?" אני:"הוא בסדר" גלית:"מה בסדר? הוא גאון" אני:"אני שונא כשאומרים לי את זה" גלית:"מה זה קשור אליך, חוץ מהעובדה שאתה כמעט הבן שלו. אני לא מאמינה כמה שאתה דומה לו... רגע, אתה לא..." אני מהנהן גלית:"די! אתה לא רציני!" אני:"טוב לא, אבל רציתי לראות כמה רחוק אני אצליח להגיע עם ז" גלית, צוחקת/נעלבת:"אתה חמוד... אני צריכה לרדת, תתקשר אליי" אני:"אוקיי, ביי ביי" גלית:"ביי ביי" וכמובן ששכחתי לקחת ממנה מספר טלפון, אז גלית אם את כאן המס' שלי זה 056-968009, תתקשרי ושוב סליחה. והתנצלות מכל הלב לאדון סחרוף אם יצא לך לקרוא את זה ולכל חברי הפורום שנעלבו בצורה כלשהי מזה.
