רגע אחד בחיים..

[קצין וגנטלמן היחיד]

אין מילים, לקרוא ולהפנים..../images/Emo140.gif

 

[שלגיה 13]

פילוסופיה אלכימאית../images/Emo24.gif

אנשים שקועים בעבר ודואגים לעתיד, ולא רואים שרגעי ההווה היקרים הם מתחת לאפם ובטווח תפיסתם

אחחח, הפשטות הנפלאה של החיים

 

[אופק דגנית]

../images/Emo63.gif

.·:*¨¨*:·.איש חכם אמר... הצער על האתמול והפחד מהמחר..הם שני גנבים אשר לוקחים לנו את ההווה... .·:*¨¨*:·.

 

[Rinattt]

אהבתי אבל חושבת אם...

הצער של העבר גורם לנו להתחזק בהווה, לעצב אותנו מחדש חזקים וטובים יותר, זה עוזר לנו בעתיד להתגבר על הפחד, על קשיים, לפעמים לאט יותר אבל בשיקול דעת גדול יותר. מה שלא הורג רק מחשל...

 

[אופק דגנית]

נגיד ש..

שהכל זה ענין של מבט לחיים שלך..ולחיים בכלל ואיך אתה בוחר להסתכל עלהם.. והבחירה הזו..היא זו שבעצם תקבע את העתיד ותתן להווה משמעות ותוכן.. העבר הוא עבר..עובדה קימת..נטו.

 

[Rinattt]

בדיוק, השקפת חיי...

לא שוכחת לרגע איפה הייתי בכדי שלעולם לא אחזור לשם... לא שוכחת איפה אני היום, ואיפה אני רוצה להיות בעתיד! מתאמצת לעתיד טוב יותר לי ולבנות שלי ולרגע לא שוכחת שבהווה גם צריך לחיות (מן הסתם

).

 

[חתול לבן חתול שחור]

זוהי טעות ביסודה ../images/Emo70.gif

הצער של העבר-לא גורם לנו להתחזק בהווה ולא בעתיד. ההתגברות על פחד וקשיים תלויה בהרגשה הנפשית שלנו. אם אנו מרגישים טוב,עם עצמנו והסביבה נקח כל דבר בפרופורציה הנכונה. אם נרגיש רע,עם עצמנו והסביבה, נקח כל דבר קטן כ קטסטרופה. את יודעת.. מי שנעקץ ע"י דבורה לא הופך עם הזמן להיות חסין..ההיפך. התפיסה שאנו מתחשלים היא טעות והיא שטיפת מח לעצמנו.."עברנו את פרעה ונעבור גם את זה..." והמשפט הזה מדבר על מסוגלות בלבד. רוב הדאגות שלנו הם לגבי בעיות עתידיות שלא בטוח שיקרו. ובבעיות יש לטפל אחת אחת.. ומביא אנלוגיה חכמה מפי רופא חכם: "עליך לדמות מעתה את חייך לשעון חול. בחלקו העליון של השעון יש אלפים של גרגירי חול, וכולם עוברים לאיטם, באופן מסודר, דרך הצוואר שבאמצע. אין שום דבר שנוכל לעשות כדי להביא לכך שבכל פעם יעברו דרך הצוואר יותר מגרגיר אחד, מבלי להרוס את השעון. החיים שלנו הם כמו אותו שעון, כאשר אנו מתחילים את היום שלנו, אנו רואים לפנינו בלי סוף מטלות שעלינו להשלים, אבל אם לא ניקח את המשימות האלה אחת לאחת, ונעבוד עליהן באופן מסודר, סביר להניח שמהר מאוד אנחנו נתמוטט." ועוד משהו לגבי העבר.. אין סיבה הגיונית להצטער עד אכזבה עצמית לגבי דברים שקרו לנו בעבר, משום שהעבר כבר איננו, הוא לא קיים מלבד בתוך הזיכרון שלנו כך שבכל אופן אין דרך לשנות אותו. אנו מייסרים את עצמנו לשווא. הכל תובנות של: 1. סמוראים. 2. חז"ל. 3. משוררי "הייקו".

 

[Rinattt]

אתה יודע חתלתול...

יש משהו בדברייך, אבל יש שלא... וכאן נכנס כל אחד והאינדיווידואל שלו... אני לקחתי את עצמי כאן כשעניתי, כמי שחיה חיים בעדינות נאמר "לא הכי טובים" לקחה זאת כ"בית ספר של החיים" או לפחות תואר ראשון לעת עתה, הצער שעברתי תמיד אצלי בזכרון, אני לא רוצה גם לשכוח, אני חייבת לזכור איפה הייתי, איפה עכשיו, ואיפה אהיה. במשך ההווה הזה שלי, למדתי מחדש, וכן גם התחשלתי, ברגע שלמדתי המון על עצמי, רצונותיי ויכולתיי הפקתי את המירב מהעבר, כתבת: "הצער של העבר-לא גורם לנו להתחזק בהווה ולא בעתיד. ההתגברות על פחד וקשיים תלויה בהרגשה הנפשית שלנו. אם אנו מרגישים טוב,עם עצמנו והסביבה נקח כל דבר בפרופורציה הנכונה. אם נרגיש רע,עם עצמנו והסביבה, נקח כל דבר קטן כ קטסטרופה." ככה שהעבר ככל שעובר אני לפחות מתחזקת נפשית, והיום מרגישה טוב עם עצמי, לגלות לך משהו? בעבר שנאתי את עצמי, את מי שנהייתי (שבעצם הייתי הוא) והיום? אוהבת גם אוהבת. ולכן העבר כן חשוב! בעיניין הדבורה שלך, לפעמים לא הכל פשוטו כמשמעו, אפשר לפשט דברים: דע לך, מי שנעקץ ע"י דבורה, כואב לו קצת ולהבא ידע שישנה דרך קלה להוציא את עוקץ הדבורה, מי שלמד שמעקיצת דבורה הוא מתנפח ובעצם אלרגי לעקיצה ידע להזהר ממנה... ואם וקרה ונעקץ ידע שיש תרופה לאלרגיה, וכאן נכנס עיניין ההתחשלות, עקיצה - דבר מה שעברנו, התחשלות - נדע לטפל בבעיה בפעם השניה כשנתקל בה, אתה יודע... עם הזמן בא הנסיון...

לא בושה לטעות, בושה לטעות פעם שניה... ככה גם לא בושה להתקל בבעיה, אבל בהחלט בושה אם להבא כשנתקל בה לא איך לפתור אותה שוב! זה כמו שאתחתן שוב עם בעל שמתעלל... לא אבסורד?

מקווה שהובנתי, ולא שאני לא מצדיקה אותך גם, להיפך, כמו שאמרתי יש משהו בדברייך, אבל בהחלט יש הרבה מדבריי בנוגע אליי לפחות,

 

[Rinattt]

אופס שכחתי מילה...

"ככה גם לא בושה להתקל בבעיה, אבל בהחלט בושה אם להבא כשנתקל בה לא איך לפתור אותה שוב!" "נדע" - תשחיל אותה בין "כשנתקל בה לא________איך לפתור אותה שוב"

 

[חתול לבן חתול שחור]

רינת..לא בושה לטעות ואפילו פעם 2

התחשלות=הכח הנפשי-פיזי-רוחני-שצברנו בעבר. ניסיון=הידע לטפל בבעיה בפעם השניה שניתקלנו בה{אם למדנו אחרי הפעם הראשונה}. לגבי עקיצת הדבורה,ממחקרים ,לגבי "נעקצים" למינהם,התברר,שככל שאדם נעקץ יותר,מע' החיסון שלו נפגעת והפגיעה בכל פעם קשה יותר. ככל שאנו נפגעים יותר,מבחינה ריגשית,מע' הרגשות אצלנו נפגעת וטיבעי שאנו "מחשלים" ומחשקים" ו"משריינים" עצמנו,יותר ויותר-אנחנו משלמים מחיר. ומה קורה לחיות בטבע כשהן נפגעות? נכון..."מתכווצות" ! את מושכת אותי בנושא של צער ופגיעה...ובנושא הזה יש המון לכתוב.. כמו למשל..עוצמת הפגיעה בנו..היא מהמקום בו אנחנו נמצאים ותופסים את עוצמתה..או בעצם..מהפירוש שלנו..לגביה. איך קורה שאנחנו מצליחים לטפל בבעיות שפגשו אותנו בפעם הראשונה..ובהצלחה? ניסיון? לא! ידע? לא! והתשובה בעצם,כי היינו רגועים ופעלנו בצורה טבעית ממקום טהור ונקי תוך מיקוד והתחשבות והגוף והרגש עבדו יחד בהרמוניה כמו מכונה משומנת. יש לכל אחד מאיתנו את "הטכנולוגיה הטבעית" לעשות זאת ולפתור בעיות. אממה,אנחנו מאפשרים ל"עבר"..ול"סביבה" להפריע ולא לאפשר לנו "לעבוד" ולהגיב כמו שאנו מסוגלים ויודעים..ואנחנו יודעים..הכי טוב מכולם..מה נכון לנו..ומתי. תגיד בן...אני מתחיל לדבר כמו סטיבן קובי? או מה?

 

[ליאהה]

ולמה לא לשלב???

להנות וגם לחשוב על העתיד?? והעבר?? עבר!!!! רק המסקנות נשארו איתנו כצידה לדרך. לדעתי באנו לעולם כדי להיטיב!! לא נוכל להיטיב ללא טוב לעצמינו .

 

[Rinattt]

אוף איתך...

שעה אני מתפלספת ואת ניסחת בקצרה מה שאני מנסה לאמר

 

[ליאהה]

../images/Emo189.gif../images/Emo24.gif

 

[Rinattt]

חושבת חתלתול...

"אנחנו רצים לעבר העתיד..סוחבים עלינו את מטעני העבר ולבסוף נופלים שדודים ומבכים כל רגע שאיבדנו ושלא ניצלנו אותו." שהמשפט הזה שייך לטיפשים, ולמה? אפשר להינות בהווה מבלי לשכוח שיש עתיד! הרי למה אנחנו עובדים? לא לחסוך לפנסיה שנוכל לצאת לטיול מסביב לעולם, למה אנחנו לומדים? לא בכדי שבפנסיה נחייך לתארים, למה אנחנו מביאים ילדים לעולם? לא בכדי שבפנסיה תהיה לנו תעסוקה עם הנכדים, העבר - זה אנחנו בתהליך למידה, כמו תינוק שנולד. ההווה - זה אנחנו מחושלים ומלומדים יותר, לא שוכחים את הנאות החיים, לא את העבר ומה למדנו ממנו, ולא את העתיד ואיך היינו רוצים לסיים את חיינו, העתיד - העתיד הרי תמיד יהפוך להווה, אתייחס לעתיד הכמעט סופי, הזקנה, וזה אנחנו עם מבט לאחור וחיוך בפנים. מי שיודע שהחיים נתנו לנו במתנה יודע שמתנות לא מחזירים (פרט לראשי ממשלה

) וזה קראתי איפושהו במייל ואימצתי. אסור לנו לשכוח את העבר, להצטער רצוי שלא, אלא ללמוד מהטעויות, שההווה והעתיד יראו טוב יותר. כמובן שכל פסיק בחיים הוא מעין לימוד עצמי חדש... אפשר להינות מכל העולמות...

 

[עשתורת35]

רגע אחד בחיים

יכול להציל חיי אדם או להרוג חיי אדם והכל עיניין של תיזמון וגורל. עוד לפני שמתפנה להנה של הרגע ולחיות את הרגע,בודקת שכל אבריי שלמים ובטוחים בכל בוקר ובוקר ומערכת הנשימה שלי סדירה,כמובן שכך גם עם ילדיי. אחר כך משם נמשיך להווה שבו אנחנו עמוסים מכל הבא ליד,הישרדות יומיומית כלכלית,חינוך ילדינו והקשיים שבאים יחד עם זאת משנה לשנה ככל שהם גדלים,זוגיות שהיתפרקה ואיתה המישקעים כאבים ושאר רגשות כבדים,בניית קשרים חדשים שלא תמיד קל להניח את שק משקעי העבר הצידה ולפתוח דף חדש בכל פעם שצריכים. כך שלחיות את ההווה אומר להעמיס כ"כ הרבה דברים על כתיפנו מתוך ניסיון עבר ושיקולים עתידיים,אחד חובק את השני ואין יכולת לחיות בלעדיו,בלי העבר והעתיד ההווה יהיה כמו חדר ריק שהחיים בו תפלים.