הבעיה עם החינוך בארץ לא כ"כ קשורה
ללימור. הבעיה מתחילה במשפחה, במורים, בילד, ובאווירה שיש בארץ. <כתבתי על זה חיבור שלם במתכונת בחיבור, חשבתי להעלות אותו לנט, אבל זה ארוך מאוד לכן אני כותבת פה סתם נקודות>
האווירה בארץ-לא הישגית.. אין את התחרותיות בין הילדים, מי שלומד קצת יותר מידי ישר נקרא "חרשן" או שאר ירקות מסוג זה.
המורים-אין להם סמכויות.. הם לא יכולים להעניש, התלמיד כבר לא כ"כ רוחש כבוד למורה, מכאן גם נובע יחס מזלזל וכו'.
המשפחה- המשפחה זה המקום שבו הכל מתחיל, אם ההורים מתייחסים בזלזול או בחוסר כבוד מסויים למורה/מנסים לעקוף את סמכויות של המורה, אז הילד גם הוא לומד מההתנהגות של ההורים שלו. דבר נוסף- ההורים של היום מנסים "להגן" ו"לעזור" לילדים שלהם ככל האפשר. אני לא חושבת שיש בכך פסול, אבל הכל צריך להעשות במידה מסויימת. דוגמא: האין אתה מסכים איתי שלא יתכן מצב שלילדים מאיזור מאוד יוקרתי בארץ אחוז האיבחונים יהיה 40% מכלל התלמידים? כשהאחוז הנורמלי, בחברה נורמלית נע בסביבות ה10%. זה לא יתכן ולא הגיוני, והנתון הזה משקף הכי טוב שאפשר את הרצון של ההורים "לעזור" לילדיהם, ע"יכ שהם פותרים להם את הבעיות,ולא נותנים להם להתמודד..
הילד- ילד שגדל בסביבה כזאת,מה אפשר כבר לצפות ממנו? בקיצור, אני לא אומרת שלא רק משרד החינוק אחראי למצב הלימודים בארץ.. היה קצת ארוך...