רגעי אושר בששא"וק

[boby25]

אופס

ההמשך

שסטאניס הציע לג'ון את ווינטרפל כבר דמיינתי מסע נקמה בכל מי שהרג את המשפחה שלו, עם צבא מאחוריו.
במיוחד שג'ון חתך את הראש של ג'אנוס הייתי בטוח שזהו סוף סוף מתחיל הנקמה, אבל הבן של נד מתנהג כמו הבן של נד עם ההחלטות המטומטמות שלו ונשאר על החומה (ואכל אותה על זה

 

[idanem]

רגעי אושר בששא"וק

אנחנו מדברים הרבה על הרגעים שאיכזבו אותנו בספרים, שעשו אותנו עצובים או כועסים. אין מה לעשות, זה מה שמרטין יודע הכי טוב.. לגרום לקוראים שלו סבל.

אבל אני לא חושב שהעלינו פה שרשור על הרגעים שגרמו לנו לשמוח ממש בספרים/סדרה! בין אם זה רגעים שהצדק נכנס לפעולה, או אפילו רגעים שפשוט עשו לנו טוב על הלב.. אז הנה, נפתח כזה שרשור!!! קדימה לשפוך, רק חשוב בכל זאת לסמן ספוילרים מתי שאתם כותבים אותם!

 

[שנאוצר משהו]

הכי אהבתי את הקטע

שבו השמש זורחת במערב ויורדת במזרח ושהימים מתייבשים וההרים מתנופפים ברוח (((

 

[Macphista]

סוף משתה לעורבים

סרסיי נכלאת!
הא הא!
דה ביץ' האד איט קאמינג!
מואאהההההה!!!!!

 

[idanem]

אז בבקשה,

למשתה לעורבים

אני בכוונה אמנע כרגע מספויילרים לחמישי, רק בשביל שהמנהלת האהובה שלנו לא תרגיש שהשארתי אותה בחוץ

אז כמה דברים שגרמו לי אושר:
החתונה הסגולה, ואין צורך להרחיב.
הופעתו המיוחלת של אוברין מארטל!! כמה שחיכיתי שהוא יכנס כבר, וברגע שזה קרה התמלאתי אושר צרוף!!

ובהרחבה טיפה, המוות של בריאן:
לדעתי, מדובר באחת הדמויות הכי משעממות שמרטין כתב. זרמתי איתה במסעותיה עם ג'יימי.. אבל בעיקר בגלל שג'יימי היה שם. אבל ברגע שהיא קיבלה POV משלה התחלתי להתבאס על כל פרק שלה שהגיע.
אני מבין את מה שאמרו פה כשדיברו על זה שהפרקים שלה נותנים הבנה למה שקורה במלחמה באמת. אבל בינינו, אנחנו לא באנו ללמוד על השלכותיה של מלחמה כוללת.. אנחנו באנו לקרוא על דמויות שמעניינות אותנו, ושעושות דברים מעניינים מעבר לסתם ללכת ביערות עם כהן צדקן ונער ביישן.

לכן כשבריאן מתה, שמחתי. לא התחברתי אליה בשום אופן, ואם זה היה תלוי בי, היא לא הייתה מקבלת אפילו חצי POV בכל הסאגה הזאת

 

[Macphista]

הו, תודה על ההתחשבות!

משתה לעורב

בריאן... כן... כבר דיברנו עליה... עולם אכזר.

וואו, החתונה הסגולה. זה כבר עלה לאחרונה שהייתי כל כך עסוקה בלקרוא ולהיזרק מנקודת מבט אחת לאחרת ושוב לזו ואז לאחרת וברקע סרסיי צועקת ובוכה ש... לא היה לי זמן לשמוח שג'ופרי מת. חבל שלא עשו איזה הפסקת פרסומות או ריקוד קטן על הקבר שלו...
טוב, בעצם... ההורים שלו שכבו ליד הגופה שלו אז... גם זה סוג של ריקוד

 

[agamkedem]

לחמישי

כשבראן פוגש את לורד בלאדרייבן\העורב בעל שלושת העיניים, ואני מבין שהדמות האהובה עליי ביותר עדיין חיה ונמצאת בעמדת כוח יחסית.

 

[idanem]

אני קצת התבאסתי מזה

להגיד את האמת, שמחתי שהוא פגש אותו והכל.. אבל ציפיתי שה"עורב בעל שלוש העיניים" יהיה הרבה יותר חי ממה שהוא באמת.. קצת מעצבן לחשוב שאולי יום אחד בראן יהיה חצי עץ בן 500

 

[Zarniwoop]

חי זה יחסי,

יותר צומח.

 

[itaipee]

ספוילר לחמישי

היו כמה דברים שחיממו לי את הלב

סלמי מקבל PV
סלמי נהיה בוס ( תופס פיקוד על מירין)
תיאון בורח מווינטרפל
דאבוס שומע שגלובר ומאנדרליי מנסים למצוא את בראן וריקון

וכמובן
ודאניריז סוף סוף רוכבת על הדרקון

 

[Macphista]

לספר החמישי בהודעה מתחתי!

ואנא שימו לב לא לכתוב ספויילרים בכותרות של הודעות אלא לציין בכותרת לאיזה ספר מדובר.

 

[Stark Bannermen]

ספויילרים לריקוד עם דרקונים

דאבוס מגלה על התכנית הצפוייה של הצפוניים להחזיר את הסטארקים לשלטון ונשלח לסקאגוס.

עוגות פריי מבית היוצר של מאנדרליי

 

[דיוגנס מסינופה]

אני לא מאמין ברגעים

אלמלי רוב הסדרה הייתה כ"כ טובה, לא הייתי מחזיק ממנה. וסדרה שיש בה רק רגעים של אושר היא לא מספיק טובה.

טכנית, אין פה ספוילרים - אבל יש פה רמיזות עדינות לאירועים שרק מי שקרא מבין. חלקן אפילו לא מהוות רמיזות אלא באמת אירועים זניחים.

המוות של נד - רגע מכונן מבחינתי. גילה לי שהסדרה רצינית.
רוב הקרבות האפיים הגדולים- קרבות שלוו בפיח ובדם לא פחות ואפילו יותר מאשר בפלדה נוצצת.
כל מיני אזכורים קטנים של דמויות משנה, או תובנות חדות (נניח דונאל נוי מנתח את בני משפחת בראתיאון במונחים של מתכות)
רוב האזכורים לקסם ורוב הנבואות (זו פנטזיה למען השם. אלמלי הקסם אף אחד לא היה קורא סדרה כשיש את ההיסטוריה האמיתית לקרוא עליה. דווקא המינון הנמוך של קסם עושה אותו למענג יותר כשהוא בא)
טיריון מבקר את טייוין בשירותים. כולל שאי.
טיריון מובס בשחמט (או סיוואס, או איך שלא קוראים למשחק הזה שמרטין שלף מהשרוול רק בספר הרביעי)
קצת לפני כן, טיריון מנצח בשחמט.
ליסה יוצאת דרך הדלת.
הצבא של סטאניס בסופת השלג.
בריאן פוגשת את הנזירים, והתיאור של הנזיר הזקן על חשיבה של חייל פשוט במלחמה (מלחמת מלכי 9 אגורות, במקרה שלו)

 

[אביר הקרנפים]

כן... ספויילרים החל מאמצע סופת החרבות.

כשליסה עפה מדלת הירח, זה קטע טוב. היא יצור מאוס ובזוי. בעיקר כשמגלים מה עשתה לג'ון ארין בשביל אצבעון.
כשברון ניצח את סר ווארדיס אגן ואיכזב את היצור המאוס הנ"ל, ואת הבן המאוס שלה. למרות שהם שקלו בכל אופן להעיף את טיריון/לכלוא אותו, הם נאלצו לשחרר אותו.
כשטיריון הצליח להערים על סרסיי, פייסל ואצבעון.

כשג'ון שלג נבחר להיות מפקד משמר הלילה, והרס לג'אנוס סלינט את התוכניות.

 

[האביר שאמר ני]

רגעים שאהבתי ( שקופצים לי לראש )

רוב מוכתר כמלך בצפון.
אריה מחביאה את החרב .




ומשהו יותר חדש

לחמישי
ריקון עדיין חי ומסתתר בסקגוס.

 

[itaipee]

רגעים של אושר בספרים הראשונים

יותר לפי דמויות , לא לפי סדר ...

אריה פוגשת את "המורה לריקוד" שלה בפעם ראשונה ( או איזה אבא מגניב יש לה )
ארייה משחררת את האסירים בהארנאל בעזרת מרק


הפרק הראשון של בראן אחרי שתיאון תלה אותו ואת ריקון לכאורה ( באמת הייתי בטוח שהם מתו , והוקל לי מאד )

סטאניס מציע לג'ון להיות לורד של ווינטרפל , אבל גם איך שסאם סידר לו להיות מפקד המשמר