רגעים של אמת

lightflake

New member
בהחלט. במיוחד כאן בעולם המערבי.

יש כמה דרכי העברה בין מורים לתלמידים, אתה מדבר על מה שנפוץ יותר בימינו במערב יחסית... יש כמה סוגים של לימוד ממורה, זה בעיקר תלוי בתלמיד, אבל במערב דרך אמיתית של devotion היא נדירה יחסית, אבל חשוב לזכור שזו דרך שרירה וקיימת, מה שנקרא גם בהקטי, זה יכול להיות כלפי מורה/גורו או אל מסויים, אבל אז יש חשיבות עליונה להתמסרות/התמזגות טוטאלית וזו גם דרך שמאפשרת שחרור.

זה לא מה שעושים עם גורדייף, וזה גם לא מה שבד"כ מתאים במערב, לכן החשיבות כאן לדעתי היא דווקא לתרגול מעמיק (וזה ממש לא חייב להשתנות עם הזמן, התרגול יכול להשאר אותו התרגול בדיוק במשך שנים אלא שמבחינה פנימית המתרגל יודע על השינוי שמתפתח בו, וגם זה רק בשלב קצת יותר מתקדם)

לדעתי הרעיון הבסיסי של כל הפוסט שלך מנסה לעורר אנשים שכמו נרדמו על דרך מסויימת, הם מוצאים את כל התשובות דרך הדרך הזו ושכחו שכל התשובות נמצאות בתוכם ומשם הם צריכים "לדעת" באמת ולא רק ללכת בעזרת ההליכון שנבנה מדרך או מורה מסויים, כלומר, ההבנה התיאורתית של כל זה וזו נקודה חשובה מאוד שאני מזכיר כל הזמן, ההבדל בין להבין תיאוריה מסויימת ובין לשחות במים באמת כלומר, לחיות ממש את זה, אבל מן הסתם דווקא אצל אנשים כאלו ההתנגדות לרעיון הזה (השמירה של אדם על דרכו המוכרת) תהיה חזקה ביותר,כך שדווקא הם, כנראה, לא יוכלו להיעזר בדבריך.
 

neophile

New member
כל הפואנטה של הלימוד של גורדייף

זה ללמוד "איך לשחות"

הידע שהוא הציג , זה לא ידע שאתה צריך לשנן , זה גם לא יעזור לך .
כל עוד זה ידע ולא ידיעה זה אומר שאתה עדיין במצב תודעה נמוך ... ולפעמים כדאי מאוד לשכוח מכל הידע ולהתבונן בעצמך שזה התרגול הבסיסי שלא דורש פרשנות אלה רק הבחנה - בהזדהות עם זה .. ועם דבר אחר ..

יחד עם זאת גם מועיל מאוד לעבוד עם כיוון מסויים ספציפי כמו למשל התרגיל שהזכרנו של "צילום עצמי" של לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך אם כי זה תרגול מתקדם יחסית .

כמובן שאם אתה נכנס לאיזה שהיא הזדהות רגשית עם התרגול , מה שינוקא נניח קרא לו "פנאטיות" אז רצוי להבחין בכך ... ולנסות שוב כי בוודאי שאין שום טעם ב"תרגול" שכזה שנעשה מתוך הזדהות רגשית או לצורך העניין כל הזדהות אחרת ויש גם להבחין בהזדהויות שעולות במהלך התרגול וכל זה מתוך קרקוע עמוק .

למעשה ככל שהרגליים נטועות עמוק יותר באדמה כך הראש יכול לנסוק גבוה יותר לשמיים ..
 
תודה... כיף שקראת


"לדעתי הרעיון הבסיסי של כל הפוסט שלך מנסה לעורר אנשים שכמו נרדמו על דרך מסויימת". נכון מאד, זה מה שהרעיון הבסיסי מנסה לעשות.

"כך שדווקא הם, כנראה, לא יוכלו להיעזר בדבריך". נשמע לי נכון אך נדמה לי שזה לא מה שקרה, לשמחתי. יאייי, איזה כיף
 
ומי שלא מסכים עם דבריך ושוקל (בקרוב
)

גם להסביר למה, הוא/היא (כנראה) לא *התעוררו*, או *יתעוררו* מהתרדמת בה "(ש)כמו נרדמו על דרך מסויימת." ?
 
ודאי, כי אני הכי חכם ואני יודע הכל!

ותמיד חייבים להסכים עם כל דברי!
אוי ואבוי, איך הצלחתי להישמע ככה?

טוב, נו, לומדים.

אני מקווה
 


העיסוק ב- ומתן המענה לשאלות/נקודות שהעלית בהודעתך, כמו גם הנחות היסוד המשופעות בה, לדעתי, מיותרים לחלוטין, והרשה לי להישאר עם סגנוני הבוטה, אף-על-פי שבכל זאת עידנתי בעידון מה את דבריי


אין זה משנה את שמו של מי נושאים הלימוד/התורה, כמו כן אין זה משנה אם הלימוד/התורה "שלי" או "שלו" או "שלה" או של מישהו בכלל. כמו כן אין זה משנה אם אנחנו לומדים ומיישמים אותם באמצעות חיקוי או יצירה, עם מילים או בדממה, בין אם כאילו הדברים מיועדים אישית אלינו וכולו וכולו.

אנסה לתמצת את הבנותיי באשר ללימוד/התורה ולמהותם:

1. האם הלימוד/התורה מועילים למשתמש בהם להשיג את יעדו, והאם הם מיטיבים עימו לטווח הקצר והארוך?

2. האם באמצעותם הוא יכול להיטיב ולהועיל לזולתו ולסביבתו?

3. האם יוכל לקבל, בדרגות שונות של שלווה, טוב לב פיכחון וצלילות את כל נסיבות חייו ללא יוצא מן הכלל ואת תוצאות מעשיו, אלה שיש לו מידה של שליטה בהן ואלו שלא?

4. האם יחיה את חייו והאם ימות או מותו ללא חרדה, חרטה, וצער?


כל השאר בן ושאר חברי הפורום היקרים, למידת בינוניות דעתי, אלה הם באמת הדברים החשובים. ההתפלספות האינסופית, הניסיון להתחכם, השאלות המיותרות של מי ולמי שייכת הדרך, איזה שם היא נושאת וכל שאר התהיות, המשוגות, הטעויות והתעיות מהסוגים הללו - פשוט מכבידים, מעכבים, ומיותרים.

ובנימה אישית: כמעט כל אחד מאיתנו כאן ומחוצה לכאן בעד השקפה כזו ונגד השקפה אחרת, בחירוף יש מי מאיתנו שמתעקשים על למה לא נעשה דברים כאלה ולמה כן נעשה דברים אחרים, כל כך שרק הדרך שלנו היא הטובה ביותר להשגת הצוחלט (
) או על השקפתנו כנכונה ומציאותית לעומת השקפותיהם של אחרים כשגעוניות ונחותות, וכל זה קשקוש בלבוש.

במהותם, הלימוד והתורה, יהיו אשר יהיו, נועדו לסייע לנו להפוך לשמחים ומאושרים יותר, ולסייע לנו לסייע לאחרים לעשות את אותו הדבר.
 
תיקון טעות


הייתי צריך לכתוב: "כל השאר בן ושאר חברי הפורום היקרים, למידת בינוניות דעתי, אינם באמת הדברים החשובים... "

 
מדהים

כל כך מדויק ואמיתי, וכל כך רלוונטי לא רק להודעה של בן, או לפורום הזה, אלא בכלל ליחסים בין בני אדם.
כל האגו הזה, של מי צודק ומי טועה, מי מצא ומי אבוד, מי "התעורר" ומי "ישן", כל זה מסתיר מאיתנו את האמת - אם טוב לאדם, ואם חי הוא בשלום ובשלווה עם סביבתו, הרי שאין לו צורך בכל דבר אחר.
תודה לך שנטי על הודעתך, שימחת את לבי.
 
מדהים!


קראתי ואהבתי והזדהיתי, למעט הפיסקה הראשונה, כי לא הבנתי איך זה קשור למה שכתבתי.

רציתי לציין פיסקאות מסויימות מתוך מה שכתבת ככאלה שאהבתי במיוחד, אבל התקשיתי, מפני שאהבתי את כולן, אחת-אחת.
חותם בשמחה על כל מה שכתבת.

תוהה איך יכולתי לכתוב משהו שמצד אחד נראה שהוא כתוב בצורה כל-כך רהוטה ובהירה ומצד שני נראה כאילו בכוחו להגיד, כנראה, דברים כל-כך שונים מאלה שרציתי להביע.
אני מנסה לעבור על מה שכתבתי ועל מה שכתבת ולראות היכן הם מתייחסים זה לזה.

לדוגמה, הפיסקה הראשונה שאהבתי, פיסה אחר פיסה:

"אין זה משנה את שמו של מי נושאים הלימוד/התורה" - אני מבין מתוך כך, שמה שכתבתי רומז שזה כן משנה.


"אין זה משנה אם הלימוד/התורה 'שלי' או 'שלו' או 'שלה' או של מישהו בכלל" - אני מבין מתוך כך, שמה שכתבתי רומז שזה כן משנה


"אין זה משנה אם אנחנו לומדים ומיישמים אותם באמצעות חיקוי או יצירה, עם מילים או בדממה" - אני מבין מתוך כך, שמה שכתבתי רומז שזה כן משנה


"בין אם כאילו הדברים מיועדים אישית אלינו וכולו וכולו" - אני מבין מתוך כך, שמה שכתבתי רומז שזה כן משנה


אני חושב שאולי אעבור על מה שכתבתי ועל מה שכתבת ואעבור סעיף-סעיף ואראה איך אפשר להבין את מה שכתבתי בצורה כזאת. אני מאמין שאצליח ושאלמד מכך המון. אדווח שעשיתי זאת, אם אעשה זאת. במקרה כזה אספר גם מה למדתי ואיך הרגשתי. תודה רבה
 
ולמען הסר ספק:

בן: "אין זה משנה את שמו של מי נושאים הלימוד/התורה" - אני מבין מתוך כך, שמה שכתבתי רומז שזה כן משנה.
"

שנטידווה: זה אכן ובאמת לא משנה. עצם זה שמלכתחילה העלית את הנקודה הזו ועסקת בה, זה כשלעצמו לא משנה ומיותר.
אלא אם כן כמובן, בא לך ולקוראיך להמשיך לטעות ותעות עוד זמן רב בשבילים ללא מוצא, יפים ככל שהם עשויים להיות. אם זהו המקרה, אנא ממך המשך לשוטט בשבילים אלו כאוות נפשך.

אני תמיד זוכר את אבחנתו הנפלאה של דון-חואן, בציטוט חופשי שלי: 'יש לוחמים שלבם נוהה אחר המסע ללא תכלית בלא-נודע. לוחמים אחרים לעומתם, חותרים אל החירות המוחלטת.'

כשלעצמי, אני בעד החירות המוחלטת. את המסע אנה ואנה בלא-ידוע אני מוצא כמייגע ומיותר.
 
הבהרה ראשונה


וואו. אז קראתי את הפיסקה הראשונה שכתבתי.

רק שהפעם קראתי אותה לראשונה בצורה קצת אחרת.
דמיינתי שם אנרגיה "שלילית" (או לפחות טון מעט מתוח) תוך כדי הקריאה:

"מדוע אנשים מסויימים נמשכים ל'לימוד' של אנשים מסויימים, כגון 'ללימוד של גורדייף' או 'ללימוד של אושו' וכולי? יש לזה מגוון סיבות, אך בסופו של דבר, זהו שלב מקדים ללימוד"

OMG.
הפעם קראתי כאילו יש בפיסקה הזאת איזושהי ביקורת או שליליות כלפי גורדייף ואושו.
או כלפי אנשים שנמשכים ללימוד שלהם או של מורים אחרים.
כאילו ה"יש לזה מגוון סיבות" מדבר על משהו בעייתי, שרצוי היה שלא יהיה.

האמת היא, שהכוונה שלי בזמן הכתיבה היתה שונה לגמרי מכך.

משהו יותר כמו "מדוע אנשים מסויימים נמשכים למאכלים מסויימים? יש לזה מגוון סיבות..."
התכוונתי לכך בתור תופעה חיובית או ניטרלית. בכלל לא עלתה על דעתי הזווית השלילית בעת שכתבתי זאת.

זה לגבי הפיסקה הראשונה.
הבהרה ראשונה, כאמור.
אולי בהמשך אעבור על עוד פיסקאות ואצרף הבהרות נוספות בהקשר אליהן.
לא שזה כזה חשוב או משהו.
 
ממש לא, בן....

אני אחזור על דבריי שוב, הפעם בתמצות מוחלט ומתוך תקווה שיובנו לאשורם:

כל העיסוק, מלכתחילה, בכל הנקודות שהעלית בהודעתך הראשונה שפתחה את השרשור הזה, הוא לדעתי והבנתי מיותר ולא מועיל.

סורי מן, בט רייט נאו יו אר אוף תה טראק
 
ממש לא מה?

לגבי היותו מיותר ולא מועיל - כן, אולי בדומה להודעה הזאת שאני כותב עכשיו
 
למעלה