רגעון של שויץ

[ניב-עקרב]

רגעון של שויץ

הי לכולן.. אז ככה.. פתאום, אני כבר לא זוכרת איך זה התחיל, תוך שיחה עם אימי התחלתי למדוד בגדים ישנים, אה נזכרתי, לבשתי שמלה, שהיא עדיין לא בדיוק יושבת, אבל החלטתי שאני לוקחת אותה איתי לירושלים על מנת שבפעם הבאה שאני אחזור הביתה אני אלבש משהו שיותר מתאים, מתוך אמונה שאצליח לרדת במשקל.. ואז התחיל מרוץ, התחלתי למדוד בגדים נוספים ונכנסתי כמעט מושלם לשמלה שאני מאד מאד אוהבת.. שלא לבשתי כבר בערך שנתיים. בחיל ורעדה, סתאםם.. לפתע החלטתי לבדוק עם יש לי ג`ינס במידה הכי גדולה.. כי אני יודעת שיש לי זוג בירושלים.. ואכן היה, לבשתי, והם עלו.. לא רק שהם עלו עד הסוף, הם גם נסגרו, לגמרי.. ווואו, איזה התלהבות!! אני מאושרת, ג`ינס, אני לא מאמינה, וזה כל כך מרזה אותי.. אז זהו, חשבתי שאני חייבת לשתף אתכן.. איזה כיף לי.. אני לא יוצאת מהן עכשיו, כמו לקנות בגדים חדשים ולהתלהב מהם.. (אני תמיד מתנהגת כמו ילד קטן שלא יכול לחכות לפתוח את המתנה שלו). טוב זהו... אוהבת אתכן.. אני

 

[felomena]

כל הכבוד!!!!

אני מרגישה כל כך גאה...כמו אמא שגאה בבת הקטנה שלה, למרות שזה קצת לא הגיוני כי את יותר גדולה ממני... בכל אופן, כל הכבוד לך ניבי....באמת כל הכבוד לך.. עכמה ירדת כבר?תמשיכי ככה זה הכי טוב שבעולם. אני אוהבת אותך.. יעל..

 

[ניב-עקרב]

הי יעלי..

כן, קצת מצחיק אבל ככה אני מרגישה לגבי כולכן... אהבה אמיתית כמו של הורה.. ירדתי כבר בערך שמונה קילו.. ואני ממשיכה.. תודה רבה, אוהבת גם. אני

 

[תרנגולת]

ויי ויי.. מזל טוב!!

גאה בך..!