רגליים קרות...

[s w e e t 18]

רגליים קרות...

אני בת 26 ואין לי הרבה ניסיון בקשרים, תמיד משהו לא הלך..אבל זה לא האישיו..
הכרתי מישהו בפייסבוק דיברנו שבוע... בהתחלה באמת רק התכתבנו לא ביקש את הטלפון שלי ישר. ראיתי שהשיחה סבבה, זורם.. קבענו להיפגש אחרי שבוע בערך שזה היום והיום דיברנו פעם ראשונה בטלפון. מה אני אגיד לכם?? בתחילת השבוע שדיברנו בפייסבוק הייה סבבה ניראה לי, זה דיי זרם. אבל הוא טיפוס שונה ממה שאני רגילה ומה שאני מחפשת. ובמשך השבוע הזה עלו כמה דברים שהיום לפני הפגישה אני מתחילה לקבל רגליים קרות. אני יודעת שאולי הבעייה היא בי אבל סעמק איך עוצרים את זה?

קודם כל הוא בחור דיי ביישן, שקט. אני גם כזאת אבל רק בהתחלה אחכ כשאני מכירה את הבן אדם יש לי יותר בטחון ויותר מדברת- פלפלית כזאת, יודעת מה אני רוצה ומחפשת בחיים ובחים לא ויתרתי. הוא גם קלט אותי מהבחינה הזאת ואמר שאני לא פריארית..והוא מאוד שונה ממני מהבחינה הזאת.
אני גם בת יחידה במשפחה, אז מאוד חשוב לי בן אדם שבא ממשפחה מורחבת, מגובשת והוא לא. ההורים שלו גורשים ויש לו אח אחד.
אני באה ממשפחה מזרחית מסורתית כל שישי קידוש ארוחת שישי המשפחה המורחבת שלי מאוד גדולה והוא לא. אין אצלם קידוש או ארוחת שיישיי, כל אחד אוכל מתי שבא לו.
אין אצלם את המשפחתיות, החום. וכן זה מאוד חשוב לי הדברים האלה. אני אחת שחושבת כמה צעדים קדימה. אני אומנם לא מחפשת גבר מושלם באמת שלא אולי פעם היום כבר לא אבל כן זה דברים שמאוד חשובים לי בבן אדם.
אין לו גם הרבה חברים, רק חברים קרובים ובודדים.

בקיצור למרות שמבחינת מראה הוא סבבה, השיחות זורמות יש הרבה דברים שמפריעים לי..
היום פעם ראשונה דיברנו בטלפון (לא הרבהזמן אגב) ולא הכי התלהבתי
פתאום יש לי רגליים קרות, לא בא לי שיגיע הערב, אין לי כח עוד פעם לדייטים האלה..
כאילו הדברים הקטנים האלה שאולי למישהו אחד יראו חסר משמעות אבל לי הם חשובים
האם אני מגזימה??

 

[MAYA280]

אם את לא שלמה עם זה, אז תעברי הלאה.בהצלחה.

 

[KnightOfNi]

הרגליים הקרות

מצטרף להמלצה, אם זה לא מרגיש נכון את לא חייבת להמשיך עם זה...

 

[el pajaro caniggia]

תני לזה סיכוי

לא הייתי ממהר לפסול מישהו לפני שפגשתי אותו את אומנם לא מגזימה בהשקפות שלך וברצונות שלך, אבל הרצונות הללו יבואו לביטוי בשלב הרבה יותר מתקדם ל מערכת יחסים , עכשיו זה גם התחלה , מערכת חסים היא תהליך וחלק מהתהליך גם הולכים אחד לקראת השני , כמובן שיש קוים אדומים, אבל מה שאת דורש ניתן לגישור , אולי ההרים שלו לא יחזרו , אבל הו יכול להפגין משפחתיות וחום , צאי איתו לדייט אחד לפחות ,ככה תהיה לך תמונה יותר מלאה לגיבוש החלטה .
אגב
עדיף קרקע בוערת מרגליים קרות, שהקרקע בוערת זה אומר שהרגלים בתנועה

 

[s w e e t 18]

אני יודעת

אני בטוח אפגש איתו למרות שאין לי ככ חשק ...ונראה מה יהיה

אני מאוד מאוד מנסה לעבוד על עצמי בקטע הזה
לא להיות ביקורתית יותר מידי, להתפשר להבין שאין מושלם
אבל תמיד רציתי ואני עדיןן רוצה חלק מהדברים שחשובים לי בבן זוג
נכון שאני לא מתחתנת עם המשפחחה שלו, אבל כל החיים חייתי לבד עם ההורים
למרות המשפחה המורחבת והמאוד משפתחתית שלי
עדיין תמיד רציתי שלפחות אני ארגיש משפחה גדולה אצל בן הזוג שלי ואצל בעלי לעתיד
אין לי אחים, אין לי אחחינים וגם לא יהיו לי ואני מאוד רוצה למצוא מישהו שיש לו את זה
ושמתישהו ימלא את החסר זה שנמצא אצלי כבר הרבה שנים..
הוא בחור טוב אני יודעת שהוא יתיייחס אליי טוב הוא אחד שאוהב לפנק את בת זוגתו
אך עדיין שחושבים על שאר הדברים במחשבה לעתיד זה מציק לי משום מה...
גם העניין של החברה, חשוב לי שהוא יהיה עם בטחון עצמי עם חברים
שיהיה גבר דומיננטי!! ולא ניראה לי שהוא כזה.. וכן מפריע לי עדיין
האם אני אמורה לצאת מהמחשבה הזאת?

 

[el pajaro caniggia]

מאיזו מחשבה ?

להתחיל להתפשר ? ממש לא, אני האחרון שיעודד התפשרות והקרבת קורבנות , למרות שהגישה הזאת , הביאה עליי כישלון גדול בעבר, לרוב היא מוצלחת .
בטחון עצמי ומשפחתיות אלו דברים שיכולים להיבנות במהלך הקשר , לכן הצעתי לך שלא לפסול , הרבה אנשים נוטים להתעצב ולפתח תכונות חדשות ברגע שנמצאים במערכת יחסים , כנראה חלק מתהליך החיברות , את יכולה למצוא את עצך לדוגמא יושבת מרותקת לשיחה עם אמא שלו או הפוך, או שהוא יכנס למעגל החברים שלך יתחבר עם הידידים שלך ויהיה מאושר , אבל כמו שאמרתי , אלו דברים שבאים עם הזמן , לא \ הייתי פוסל יציאה לדייט, ועובד חזק על החשק , לחות בשביל הנימוס

 

[s w e e t 18]

אני אף פעם לא התפשרתי

אבל זה מה שהוביל אותי למצב שכן פסלתי הזדמנויות בגלל שטויות
לפעמים מראה, לפעמים דברים אחרים וכך עברו 26 שנה ואני עדיין רווקה.
אני מאוד רוצה לתת הזדמנות, להיות פתוחה יותר בגישה שלי
אבל זה קשה לי.. זה הרבה דברים לדעתי שחשובים לי
המשפחתיות, החום, לי לעולם לא יהיה משפחה עם אחים ואחיות יותר
זה לא משהו שאני יכולה לשנות אותו אבל אם אני צריכה לבחור בן זוג שיוכל איכשהו למלא את החסר הזה.. אני אשמח.
אני כן אתן הזדמנות, אנסה לבוא בראש פתוח וראה מה יהיה

 

[el pajaro caniggia]

אל תדאגי

אני בטוח שלא נגזרו עליך חיי רווקות , להיות רווקה בגיל 26 זה לא אסון על אחת כמה וכמה בשנת 2013 , אני מאמין שאת לומדת ומפתחת את עצמך בעוד כיוונים מעבר לזוגיות .
מה שהיה אי אפשר לשנות , אבל לכי תדעי אולי אם האהבה שלך לאחים ולאחיות ביחד עם היותו זאב בודד , יולידו זוגיות מופלאה עם ארבע ילדים )

 

[NEO83]

נכון שכתבת שבהתחלה

גם את ביישנית, אולי הוא גם כזה בהתחלה ואח"כ נפתח? ואח"כ יהיה דומיננטי?

כל השאר, כמו משפחה, זה דבר חשוב מאוד, אבל כל זה אתם תוכלו לבנות ביחד, לבד או עם המשפחה החלקית שלו וגם המשפחה שלך.

 

[NEO83]

אני ממליץ לך להסביר לבן אדם את המצב

ולוותר על זה.

 

[NEO83]

במחשבה שניה

אני חושב שאת צריכה לתת לזה הזדמנות

 

[el pajaro caniggia]

יש !!! הצלחתי לשכנע גם אותך בטיעוניי ?

 

[NEO83]

כל הטיעונים שהבאת היו אצלי בראש גם לפני ההודעה שלך, פשוט באתי ממקום/גישה קצת קודרת יותר בחיי בזמן האחרון אז זה יצא קצת רע, ואחרי קריאה מחדש של מה שאתה כתבת ומה שאני כתבתי הגעתי למסקנה שעדיף להיות אופטימי ולנסות דברים ולא פסימי ולברוח מהכל.

 

[el pajaro caniggia]

צודק בהחלט

ואם חשבת על זה לפניי, אז אני מעביר ל את הקרדיט, הרנטה תשאר אצלי

 

[NEO83]

אין פה עניין של קרדיט

זה עניין של גישה לחיים

 

[el pajaro caniggia]

 

[Being And Doing]

שמע סחבק...

אני יכול להגיד לך בוודאות ששכנעת אותי.
אחרי שקראתי את הפוסט התכוונתי לכתוב "עזבי, אם זה לא זה, אז זה לא זה, לא עושים דברים בכוח..."
קראתי את התגובות שלך וכן שינית אצלי דבר או שניים שם.

 

[ronif16]

גם אני בעד נתינת צ'אנס...

יש הפתעות בחיים....

תיהני!

 

[נושיfay]

לתת צ'אנס!

חד וחלק!
הרבה פעמים אנחנו חושבים שאנחנו צריכים אנשים "בדיוק כמוני" כדי שיהיה קשר פורה, או קשר בכלל.
אבל אם תצאי עם מישהו שיהיה קופי את - כנראה שיהיה לך משעמם!
הוא לא יאתגר אותך, הוא לא יתן לך רעיונות חדשים לחשוב עליהם, הוא לא יאזן אותך, הוא יהיה את.

תני לאנשים הזדמנות להיפתח... אולי את חושבת שאת רוצה X אבל בעצם תגלי שY זה גם ממש סבבה, ובעצם אפילו טוב יותר ממה שחשבת - פשוט כי לא העלת על דעתך שתתני הזדמנות!

תנסי! הכי הרבה, יצאת והכרת אדם שהוא עולם ומלואו!

 

[מיכמיך3]

באותה סירה איתך...

אמנם אני בכמה שנים צעירה ממך, אני בת 22, אבל גם באותה סירה איתך אפשר להגיד... יצא לי להכיר בחורים ולרוב לא יצא כלום, או לא משהו רציני, קשר קצר ונחתך מהר בסופו של דבר.
בנוסף, אני גם בהתחלה שקטה כזאת ואחרי כמה זמן מתקלפות אצלי כמה שכבות ואני נפתחת והכי סבבה וזורמת וצוחקת ומדברת.
קרה לי הרבה פעמים גם שדיברתי עם מישהו דרך האינטרנט וגיבשתי איזשהי דעה עליו, אם זה לרעה, שהוא ככה וככה וככה, או ההפך לטובה.
נראה לי שהכי טוב זה כן להיפגש עם הבחור וכן לראות מישהו באמת ולא דרך המחשב, דרך מסך כשאת לא באמת רואה אותו.
ככה לפחות כשאת נפגשת איתו, זה רק מחזק את דעתך, לפי דעתי, לגבי הבחור, אם כן להמשיך איתו או לא.

בנוסף לכל זה,
באשר לזה שההורים שלו גרושים, עלתה בי השאלה, האם הוא בקשר עם שני ההורים? בקשר טוב?
אם כן, אז לא נראה שזה אמור להפריע לקשר שלך איתו, זה שההורים שלו החליטו להתגרש זה עניין בניהם, העיקר שיש שני הורים שאוהבים אותו ותומכים בו.
אם לא, אז זה כבר בעיה אחרת לגמרי.
הוריי גם גרושים אבל אני בקשר מעולה עם שניהם וזה שהם החליטו להתגרש זה עניין בינהם.



אהה ו.. דרך אגב,
אני חדשה פה,
נעים מאוד, אני מיכל, בת 22 סטודטית ועובדת.