The Escapist1
New member
רגישות יתר
אני בנאדם רגיש למדי, כל מילה שאומרים לי אני הופכת אותה למשמעות אדירה, כמו למשל: אם אומרים לי "שכיף שלא היית" או משהו כזה אז אני הופכת את זה לדבר אחר ומתחילה להעילב. אני בוחנת אנשים בארבע עיניים ואחת הסיבות זה הרגישות יתר. יצא לי כמה פעמים שסיפרתי מקרה מצער שקרה לי ומבלי שתכננתי התחלתי לבכות, או שבנאדם דיבר אליי לא יפה וגם פה בכיתי. אני שונאת לבכות או להתרגש ממילים שאומרים לי אני שונאת לפעמים להתבודד בגלל הסיבה הזאת אני שונאת לנתק קשרים כי אני נעלבת מהר. ניסיתי לעבוד עם עצמי ולנסות כמה שפחות להראות את זה שאני רגישה ואת הבכי, אך זה לא הצליח, אנשים שלא קרובים אליי ולא מכירים את התכונה הזאת אצלי מתחילים להתרחק ממני שרואים שאני סוג של "מתבכיינת". שאלה: יש מה לעשות בנידון? ממה זה נובע כל הרגישות יתר הזאת- אחת הסיבות ידועה לי אך השאר לא?
אני בנאדם רגיש למדי, כל מילה שאומרים לי אני הופכת אותה למשמעות אדירה, כמו למשל: אם אומרים לי "שכיף שלא היית" או משהו כזה אז אני הופכת את זה לדבר אחר ומתחילה להעילב. אני בוחנת אנשים בארבע עיניים ואחת הסיבות זה הרגישות יתר. יצא לי כמה פעמים שסיפרתי מקרה מצער שקרה לי ומבלי שתכננתי התחלתי לבכות, או שבנאדם דיבר אליי לא יפה וגם פה בכיתי. אני שונאת לבכות או להתרגש ממילים שאומרים לי אני שונאת לפעמים להתבודד בגלל הסיבה הזאת אני שונאת לנתק קשרים כי אני נעלבת מהר. ניסיתי לעבוד עם עצמי ולנסות כמה שפחות להראות את זה שאני רגישה ואת הבכי, אך זה לא הצליח, אנשים שלא קרובים אליי ולא מכירים את התכונה הזאת אצלי מתחילים להתרחק ממני שרואים שאני סוג של "מתבכיינת". שאלה: יש מה לעשות בנידון? ממה זה נובע כל הרגישות יתר הזאת- אחת הסיבות ידועה לי אך השאר לא?