AnnonymousPerson
New member
רגישות יתר לקולות
שלום, מגיל צעיר אני מרגיש ששירים\מקטעי קול\קולות באופן כללי משפיעים לי בצורה ניכרת על מצב הרוח לטובה ולרעה (בדרך כלל לרעה). בנוסף, אני נוטה לדמיין ולתפוס דברים שקורים בצורה שונה ולא מקובלת, תלוי במוזיקה שמלווה אותי בראש באותו רגע, אני עלול להיות חרד ומדוכדך ובעל
בטחון עצמי נמוך ומצד שני אני יכול להיות אנרגטי ושמח עד מאוד... אני מבין שהרבה אנשים מתרגשים ממוזיקה אבל אני מרגיש ששירים\צלילים (פסנתר\כינור\מוזיקה אלקטרונית) משפיעים בצורה ניכרת על מצב הרוח שלי, הרבה יותר מאנשים אחרים, אני עלול להיות במצב רוח ירוד ושיר או שתיים יכולים להפוך הכל וככה גם להפך, אני עלול להתמכר לקונצרט מסויים ולשמוע אותו מאות פעמים או מקטעים ספציפיים ממנו, לכל מקטע יש את הסיפור שלו (שאני כמובן דאגתי להמציא לו את הסיפור שלו, ללא קשר למילים שבשיר במידה קיימים מילים). לא תמיד אפשר לבטא את הסיפור במילים, מקטעים מסויימים יכולים ליצור אצלי תחושות שאכזבתי אנשים, תחושות של צער של דברים שהתפספסו, תחושות שמביאות אותי לעונג רוחני, תחושות בדידות ללא קשר לאם אני בודד או לא, תחושות בטחון עצמי ירוד או מואץ... בנוסף לכל זה, אני רגיש מאוד לדיבור של אנשים למשל ולקולות שלהם, מרגש אותי מאוד לשמוע טונים מרגיעים של אנשים בדיבור, לעומת זאת, אם קוראים לי בקול חזק גם אם זה לא היה בכוונה (לא צרחה, ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם זה יהיה צרחה) אז אני עלול להבהל ולהכנס לחרדה, דפיקות לב מואצות ופחד... קולות סמכותיים יכולים לגרום לי להעריץ אנשים, קול של אישה ממוצעת יכול להרגיע אותי מאוד, מקטעי קול מסרטים עלולים להזכיר לי את הסצנה מהסרט ולחשוב על הסצנה ולנתח אותה במשך ימים כך שאם הסצנה לא הייתה חיובית \ גרמה לי להמציא מאחוריה סיפור שלא עשה לי טוב, אז אני עלול להיות בדכאון ולא לתפקד במשך ימים בצורה תקינה... השיא היה כששמעתי מוזיקה כשברקע אישה רוקדת לבדה ונראית בטוחה כל כך בעצמה, זה גרם לי לתחושה ההפוכה של חוסר בטחון, הרגשה כזאת שהיא בחיים לא תצא איתי, שלא אוכל להגן על מישהי כזאת כי העולם בחוץ כל כך מתוחכם שכולם יצליחו תמיד לעבוד עליי ולא אדע להיות פיקח... גם כשאני יודע שכשאני מרגיש בטחון מלא, אף אחד לא יעצור אותי אבל צליל או שתיים יכולים להפוך אותי לבן אדם מפוחד וחרד שמדבר בקול חלש וכנוע... לעומת זאת מקטעים ממוזיקה שמחה של אנשים שמשדרים בטחון עצמי גבוה ויצירתי יכולים לתת לי השראה ולהתנהג ככזה... חוסר היציבות הזאת נמאס עליי, אני לא יכול להחליט כל הזמן
איזה מוזיקה תרוץ לי בראש..
האם זה משהו מוכר? יש דרך לטפל בזה? יש לזה איזשהו מושג פסיכולוגי מוכר?
תודה
שלום, מגיל צעיר אני מרגיש ששירים\מקטעי קול\קולות באופן כללי משפיעים לי בצורה ניכרת על מצב הרוח לטובה ולרעה (בדרך כלל לרעה). בנוסף, אני נוטה לדמיין ולתפוס דברים שקורים בצורה שונה ולא מקובלת, תלוי במוזיקה שמלווה אותי בראש באותו רגע, אני עלול להיות חרד ומדוכדך ובעל
בטחון עצמי נמוך ומצד שני אני יכול להיות אנרגטי ושמח עד מאוד... אני מבין שהרבה אנשים מתרגשים ממוזיקה אבל אני מרגיש ששירים\צלילים (פסנתר\כינור\מוזיקה אלקטרונית) משפיעים בצורה ניכרת על מצב הרוח שלי, הרבה יותר מאנשים אחרים, אני עלול להיות במצב רוח ירוד ושיר או שתיים יכולים להפוך הכל וככה גם להפך, אני עלול להתמכר לקונצרט מסויים ולשמוע אותו מאות פעמים או מקטעים ספציפיים ממנו, לכל מקטע יש את הסיפור שלו (שאני כמובן דאגתי להמציא לו את הסיפור שלו, ללא קשר למילים שבשיר במידה קיימים מילים). לא תמיד אפשר לבטא את הסיפור במילים, מקטעים מסויימים יכולים ליצור אצלי תחושות שאכזבתי אנשים, תחושות של צער של דברים שהתפספסו, תחושות שמביאות אותי לעונג רוחני, תחושות בדידות ללא קשר לאם אני בודד או לא, תחושות בטחון עצמי ירוד או מואץ... בנוסף לכל זה, אני רגיש מאוד לדיבור של אנשים למשל ולקולות שלהם, מרגש אותי מאוד לשמוע טונים מרגיעים של אנשים בדיבור, לעומת זאת, אם קוראים לי בקול חזק גם אם זה לא היה בכוונה (לא צרחה, ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם זה יהיה צרחה) אז אני עלול להבהל ולהכנס לחרדה, דפיקות לב מואצות ופחד... קולות סמכותיים יכולים לגרום לי להעריץ אנשים, קול של אישה ממוצעת יכול להרגיע אותי מאוד, מקטעי קול מסרטים עלולים להזכיר לי את הסצנה מהסרט ולחשוב על הסצנה ולנתח אותה במשך ימים כך שאם הסצנה לא הייתה חיובית \ גרמה לי להמציא מאחוריה סיפור שלא עשה לי טוב, אז אני עלול להיות בדכאון ולא לתפקד במשך ימים בצורה תקינה... השיא היה כששמעתי מוזיקה כשברקע אישה רוקדת לבדה ונראית בטוחה כל כך בעצמה, זה גרם לי לתחושה ההפוכה של חוסר בטחון, הרגשה כזאת שהיא בחיים לא תצא איתי, שלא אוכל להגן על מישהי כזאת כי העולם בחוץ כל כך מתוחכם שכולם יצליחו תמיד לעבוד עליי ולא אדע להיות פיקח... גם כשאני יודע שכשאני מרגיש בטחון מלא, אף אחד לא יעצור אותי אבל צליל או שתיים יכולים להפוך אותי לבן אדם מפוחד וחרד שמדבר בקול חלש וכנוע... לעומת זאת מקטעים ממוזיקה שמחה של אנשים שמשדרים בטחון עצמי גבוה ויצירתי יכולים לתת לי השראה ולהתנהג ככזה... חוסר היציבות הזאת נמאס עליי, אני לא יכול להחליט כל הזמן
איזה מוזיקה תרוץ לי בראש..
האם זה משהו מוכר? יש דרך לטפל בזה? יש לזה איזשהו מושג פסיכולוגי מוכר?
תודה
