רגיעה...אולי...
היי, הרבה זמן לא כתבתי פה אבל השבוע הבנתי משהו ורציתי לשתף דווקא אתכם בזה. .אחרי שעברתם איתי את כל הדברים הקשים, מגיע לכם להנות גם קצת מה"נחת". לא מזמן דיברתי עם אמא בטלפון כשחברה שלי לידי וכשסיימתי את השיחה חברה שלי אמרה לי "אסתי,את מדברת עם אמא שלך כאילו שאתן חברות ולא אמא ובת". לקח לי קצת זמן לעכל את המשפט הזה ואחרי כמה ימים הבנתי שהיא צודקת. אני ואמא לא הסתדרנו ביחסי אמא/בת כי מבחינת אמא שלי הורות היא שליטה והיא איבדה עליי את השליטה. אז לקח לנו כמעט 6 שנים להגיע למצב של הסכמה שבשתיקה שאנחנו באמת כמו חברות. יוצאות יחד,מדברות בטלפון,מרכלות קצת, מבשלות יחד, אני מספרת לה קצת על החיים שלי היא מספרת לי הרבה על שלה. כשהיא שמעה שאני נוסעת לחו"ל שבוע שעבר היא אמרה לי "יש שם הרבה מסעדות כשרות אבל זה לא קשור אלייך" הבנתי שעוד כואב לה אבל היא מתחילה לקבל אותי.וזה המון אין לכם אפילו מושג כמה זה המון(היא מתקשרת להגיד לי ביום שישי להיזהר כשאני אצא בערב כי יש התראות....זאת התקדמות ענקית). עדיין יש את העקיצות הקטנות,עדיין היא עושה פרצופים כשאני לא באה לשבת (שולחת מסרונים פולניים חמודים) ואני יודעת שזה מגיע מאהבה וממקום של רצון להיות איתי ולא ממקום שרוצה להכאיב לי. אז אולי אני התבגרתי, או אולי היא התבגרה רק רציתי שתדעו שטוב לי עם המקום שאני נמצאת בו איתה היום. אני אוהבת אותה ומודה בזה אחרי הרבה שנים שאמרתי ההפך. מקווה שרק ימשיך ככה
שיהיה לכולם שבוע מצוין.
היי, הרבה זמן לא כתבתי פה אבל השבוע הבנתי משהו ורציתי לשתף דווקא אתכם בזה. .אחרי שעברתם איתי את כל הדברים הקשים, מגיע לכם להנות גם קצת מה"נחת". לא מזמן דיברתי עם אמא בטלפון כשחברה שלי לידי וכשסיימתי את השיחה חברה שלי אמרה לי "אסתי,את מדברת עם אמא שלך כאילו שאתן חברות ולא אמא ובת". לקח לי קצת זמן לעכל את המשפט הזה ואחרי כמה ימים הבנתי שהיא צודקת. אני ואמא לא הסתדרנו ביחסי אמא/בת כי מבחינת אמא שלי הורות היא שליטה והיא איבדה עליי את השליטה. אז לקח לנו כמעט 6 שנים להגיע למצב של הסכמה שבשתיקה שאנחנו באמת כמו חברות. יוצאות יחד,מדברות בטלפון,מרכלות קצת, מבשלות יחד, אני מספרת לה קצת על החיים שלי היא מספרת לי הרבה על שלה. כשהיא שמעה שאני נוסעת לחו"ל שבוע שעבר היא אמרה לי "יש שם הרבה מסעדות כשרות אבל זה לא קשור אלייך" הבנתי שעוד כואב לה אבל היא מתחילה לקבל אותי.וזה המון אין לכם אפילו מושג כמה זה המון(היא מתקשרת להגיד לי ביום שישי להיזהר כשאני אצא בערב כי יש התראות....זאת התקדמות ענקית). עדיין יש את העקיצות הקטנות,עדיין היא עושה פרצופים כשאני לא באה לשבת (שולחת מסרונים פולניים חמודים) ואני יודעת שזה מגיע מאהבה וממקום של רצון להיות איתי ולא ממקום שרוצה להכאיב לי. אז אולי אני התבגרתי, או אולי היא התבגרה רק רציתי שתדעו שטוב לי עם המקום שאני נמצאת בו איתה היום. אני אוהבת אותה ומודה בזה אחרי הרבה שנים שאמרתי ההפך. מקווה שרק ימשיך ככה