רבי משה קורדובירו
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/kordo-4.htm תמצית : במאמר תולדות חייו של רבי משה קורדובירו, ותמצית תורתו: ללמד את ישראל את תורת הקבלה. מילות מפתח: קורדובירו, קבלה, ספר "שעור קומה", ספר "אילימה רבתי", ספר "אור נערב" . זה מקרוב מלאו ארבע מאות שנה להסתלקותו של אחד המאורות הגדולים בשמי הגות האמונה בישראל - רבי משה בן יעקב קורדובירו. אתגר התקופה היו אלה עקבות ימי השואה של גלות ספרד. החורבן הנורא אשר הרס במחי-כף את המרכז המפואר ביותר שקם אי-פעם בגלויות ישראל, גרם לזעזוע מחריד בלב האומה מאין דוגמתו. מתוך המשבר הלאומי והנפשי הזה יצאה סוף-דבר - כמו לא פעם בתולדות ישראל - התעלות מופלאה בכל תחומי האמונה והיצירה, ובתוכם התחום המיוחד - הקבלה. אם תורת הנסתר הייתה עד כה נחלתם הבלעדית של יחידי סגולה, אשר הגו בחדרי-חדרים בסוד האלוהות ורזי הבריאה - הרי המאורעות המזעזעים העלו שאלות, שהיו מנסרות בחרדה בלב כל העם כולו; שאלות למשמעות האסון הנורא: האם הקיץ הקץ על האומה? האם אלה כבר הייסורים של עקבתא דמשיחא? - ומנין אפשר היה לקבל תשובות על השאלות הגורליות אם לא ממעיינות הסוד? לפיכך הפנו רבים פתאום את פניהם לספר הזוהר ולקבלה. אלא שיותר מנושאי הסתרים, סודות האלוהות ומעשה בראשית, שהעסיקו את קודמיהם, הם שאפו עכשיו למצוא ולגלות בתורת-הסוד הסבר למאורעות הימים ולהנהגת ההווייה והבריות, ואולי אף ציוני דרך לתיקון העולם ולאחרית הימים. המקדש-מעט, אשר בו עוצבה דמותה ומהותה החדשה של תורת הסוד, היה יישוב קטן, שצמח וגדל על אדמת הקודש, בהרי הגליל - צפת; וראשון לכוהנים הגדולים שכיהנו בהיכל-סוד זה, היה: רבי משה קורדובירו. ראשית דרכו על חייו של הרמ"ק אנו יודעים רק מעט. הוא נולד, כמסתמן, בשנת רפ"ב )2251(; היינו, שלושים שנה לאחר הגירוש. מקום לידתו לא ידוע. לפי שמו אפשר לשער, שמוצא משפחתו היה מספרד. מתי הגיע לצפת - גם זאת לא ידוע. אך זאת נדע, כי רבו בתורת הנגלה היה רבן של ישראל, שישב אז בצפת: ר´ יוסף קארו, וכן שהוא עצמו ניהל ישיבה, השמיע דרשות עריבות ברבים ואף כיהן כדיין מומחה בעיר. בהגיעו לגיל העשרים, כך מוסר ההוגה באחד מציוניו הביוגראפיים, משך אותו לבו לתחום הנסתר, והוא נתלווה למשורר-המקובל ר´ שלמה אלקבץ )מחבר ´לכה דודי´, שאת אחותו נשא לאישה(, - שהכניס אותו בהיכל סתרי תורה, עורר אותו לשקוד על לימוד ספר הזוהר ודרכיו ומסר בידו מפתחות להבנת רזיו. ה"גירושין" לשדות רשימות שנשארו לנו מידי הרמ"ק מאותן השנים, בחיבור מעין יומן: "ספר גירושין", מוסרות לנו פרטים מעניינים על הדרך בה התנהג ר´ שלמה אלקבץ עם תלמידיו. הוא היה יוצא עימהם לטיולים בשדה )הביטוי החוזר ברשימות הוא: "שהיינו מתגרשים השדה"; "נתגרשנו" וכדומה - היינו, שעזבו את ביתם ´לשוח בשדה´(. התלמיד מציין כל פעם התאריך של ה"גרושין" וגם המקומות אליהם "נתגרשו" והתפילות שהתפללו על קברי הצדיקים, ובייחוד על קבריהם של ר´ שמעון בר יוחאי ור´ אלעזר בנו, וחידושי הקבלה שנתחדשו להם בטיולים אלה, שבהם כבר מופיע הרמ"ק עצמו כמחדש חידושים בדרשות סוד. אחרי שנים רבות מדבר הרמ"ק על אותם ה"גירושין" כעל חוויות גדולות: "... מה שניסיתיו אני וזולתי בעניין הגירושים, שהיינו מתגרשים השדה עם האלוהי כמהר"ר שלמה ן´ אלקביץ הלוי נר"ו לעסוק בפסוקי התורה פתאום בלי עיון, והיו הדברים מתחדשים, דברים שאי אפשר להאמין עניין זה אלא מי שראה או נסה העניין פעמים רבות". והוא ממליץ בפני כל שוחרי סוד ללכת בעקבותיו בדרך זה, שמביאה לידי הארה ממרום. הטיולים ההם בשדות היו, אמנם, מוקדשים לגילויים ברזי המקרא והקבלה; עם זאת ניכר מבין שורות הכותב, שלבו היה פתוח למראות הטבע, לעצים ולשיחים, שמבין עליהם שמע משק כנפי השכינה וההשגחה העליונה על כל נברא: "כי כמו שהאדם יש לו כח, כן עץ השדה יש לו מלאך וכוח". ובידינו למטה, להגביר כח זה של מעלה. שהרי "אמרו רז"ל: אין לך דבר מלמטה שאין לו מזל למעלה שמכה בו ואומר לו: גדל! הנה ימשך מזה היות כל פרי, כל עלה, לו כח ומקור מלמעלה, אשר כל עוד שיתרבה בעולם הזה, יתרבה כוחו. פירוש: אם יוסיף )למטה( - מוסיף כוחו )למעלה(. וזוהי מעלת הנוטע בארץ ישראל, כי קנה לו פרקליט אחד, והוא מלאך אחד המגדל אותו". כך התלכדו במחשבת הרמ"ק שמים וארץ - וארץ ישראל. ספר ה"פרדס" כבר בימים ההם, בהם טייל הרמ"ק בשדות בלוויית רבו, והוא אברך שדרכו בחיים, כנראה, לא הייתה סוגה בשושנים, כאומרו: "כי צעירים אנו לימים, ועוד שבענו בוז ומרורים, מכל הנערים אשר בדורנו... ורצועות העניות תלויות בכותלי ביתנו... ועל השעבוד והרחיים התלויים בצוארנו" - הוא נאזר בגבורה ועוסק ברוב מרץ ומעוף במלאכת החיבור, אשר הפך אותו מתלמיד למורה, לא רק של חבריו ואף של רבותיו הגדולים, אלא של כלל חכמי הדורות הבאים והוגיהם. היה זה ספרו הראשון: "פרדס רמונים" )בהתאם לנוהג מחברי הסוד, נרמז שמו בשם חיבורו בסוד הגימטריה: פרד"ס וגם ´רמוני"ם´, כמנין ´מש"ה´ = 543, עם או בלי הכולל; ומעין זה גם בשאר חיבוריו(. בסוף חודש אב שנת ש"ח )8451( זכה לברך על המוגמר, והוא בן עשרים ושש! מה טיבו של החיבור? זהו מפעל אדירים שיטתי, שאין דוגמתו בתורת הנסתר, ומעטים כמותו בכל יצירות הנגלה באומה. מתוך כל פזורי המקורות של מסתורין הקבלה, בראש וראשונה: ספר הזוהר על כל חלקיו; חיבורי היסוד: ספר יצירה וספר הבהיר וקונטרסי רזים קדומים אחרים, ונוסף עליהם כל החיבורים, שיצרו המקובלים בשלוש המאות האחרונות - אשר מי היה יכול לקלוט כל המצוי בהם, הן מבחינת עוצמת הכמות )היקף ספר הזוהר בלבד הוא בקירוב שליש של כל תלמוד בבלי!(, הן מפאת ערפול הנושאים ואף ניגודי הדעות השולטים בהם - מכל אלה הצליח הרמ"ק לגבש את כל מערכת תורת הקבלה, בצורה ניאותה, ברורה ומקיפה בכרך אחד. כל תורות היסוד של הקבלה, על עיקריהן, הסתעפויותיהן ושימושיהן, ערוכות בחיבור באורח שיטתי והגיוני בשלושים ושנים שערים )כמניין "ל"ב נתיבות החכמה" בספר יצירה(. הדיון בכל נושא מתבסס על מובאות של מקורות-הסוד המדברים בם, כשהם מלוות ביאור מפורט של כל הכתוב והרמוז בהם, וכן בפירוט שיטות הקודמים באותו נושא, תוך ליבון מזוקק של כל הדעות וחילוקיהן, שעליהם מוסיף המחבר, דרך כלל, ציון השקפתו-הוא והכרעותיו השקולות. כך מהווה ה"פרדס", כמו שנוהגים לקרוא לחיבור זה דרך חיבה וקיצור, אוצר בלום של מקורות ודעות הקבלה והמקובלים של כל המאות הקודמות; נכס, שהוא כשלעצמו כבר מקנה לחיבור ערך עצום בשביל כל המעיינים בו. והעיקר: הרי ספר זה, בהצעתו השיטתית של תורת הקבלה על נושאיה ובעיותיה, כלליהם, פרטיהם ופרטי פרטיהם, בצלילות המחשבה ובבהירות הסגנון המאפיינות את מלאכת מחברו, היה ממש המענה לתפילותיהם של כלל חכמי הזמן, אשר התדפקו אז בהמוניהם על שערי-המסתורין הנעולים והסתומים - מבוא-מופת לקבלה. ספר "פרדס רמונים" כשלעצמו כבר מבטיח לרמ"ק מושב-כבוד נצחי בהיכל המחשבה והאמונה של האומה - עם זאת, כפי שמעיד ר´ מנחם עזריה מפאנו, שהכיר את מכלול עיזבון כתביו של המחבר, ספר ה"פרדס" אינו "אלא פחות הרבה מאחד משלשים חלקים בחבורים הללו", אשר הרמ"ק השאיר אחריו בכתובים! הפירוש לספר הזוהר בו בזמן שהרמ"ק חיבר וכתב את ספרו הגדול בתורת הקבלה, היו ידיו עסוקות גם במלאכת חיבור ענקי אחר, שמבחינות הקיפו בלבד, נדמה, אין לו חבר ביצירות כל חכמי ישראל, והוא: פירושו המקיף לספר הזוהר על כל חלקיו, בשם "אור-יקר". על חיבור רב-ממדים זה טרח הרמ"ק רוב ימי חייו. באחד מחלקיו נמצא הציון: "אני היום ילדתיהו, אני הצעיר משה בר´ יעקב קורדוביר"ו, בחדש אדר ראשון משנת השכ"ג ליצירה )=3651( פה צפת תוב"ב". בנוגע לפירוש זה נשתמרה לנו ידיעה מעניינת מפי אחד מחכמי הזמן, ר´ שלמה שלומיל מדרזניץ שבמדינת מעהרין, אשר הגיע בסוכות שס"ג )2061( לצפת, ושהה שם כמה שנים. באיגרת שר´ שלומיל הפנה משם להחכם יש"ר מקנדיה )והלה כללה בספרו "תעלומות חכמה"(, הוא מוסר, שהרב ר´ מנחם עזריה מפאנו )שהוא קורא לו בשמו הלועזי: "ר´ עמנואל"(
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/kordo-4.htm תמצית : במאמר תולדות חייו של רבי משה קורדובירו, ותמצית תורתו: ללמד את ישראל את תורת הקבלה. מילות מפתח: קורדובירו, קבלה, ספר "שעור קומה", ספר "אילימה רבתי", ספר "אור נערב" . זה מקרוב מלאו ארבע מאות שנה להסתלקותו של אחד המאורות הגדולים בשמי הגות האמונה בישראל - רבי משה בן יעקב קורדובירו. אתגר התקופה היו אלה עקבות ימי השואה של גלות ספרד. החורבן הנורא אשר הרס במחי-כף את המרכז המפואר ביותר שקם אי-פעם בגלויות ישראל, גרם לזעזוע מחריד בלב האומה מאין דוגמתו. מתוך המשבר הלאומי והנפשי הזה יצאה סוף-דבר - כמו לא פעם בתולדות ישראל - התעלות מופלאה בכל תחומי האמונה והיצירה, ובתוכם התחום המיוחד - הקבלה. אם תורת הנסתר הייתה עד כה נחלתם הבלעדית של יחידי סגולה, אשר הגו בחדרי-חדרים בסוד האלוהות ורזי הבריאה - הרי המאורעות המזעזעים העלו שאלות, שהיו מנסרות בחרדה בלב כל העם כולו; שאלות למשמעות האסון הנורא: האם הקיץ הקץ על האומה? האם אלה כבר הייסורים של עקבתא דמשיחא? - ומנין אפשר היה לקבל תשובות על השאלות הגורליות אם לא ממעיינות הסוד? לפיכך הפנו רבים פתאום את פניהם לספר הזוהר ולקבלה. אלא שיותר מנושאי הסתרים, סודות האלוהות ומעשה בראשית, שהעסיקו את קודמיהם, הם שאפו עכשיו למצוא ולגלות בתורת-הסוד הסבר למאורעות הימים ולהנהגת ההווייה והבריות, ואולי אף ציוני דרך לתיקון העולם ולאחרית הימים. המקדש-מעט, אשר בו עוצבה דמותה ומהותה החדשה של תורת הסוד, היה יישוב קטן, שצמח וגדל על אדמת הקודש, בהרי הגליל - צפת; וראשון לכוהנים הגדולים שכיהנו בהיכל-סוד זה, היה: רבי משה קורדובירו. ראשית דרכו על חייו של הרמ"ק אנו יודעים רק מעט. הוא נולד, כמסתמן, בשנת רפ"ב )2251(; היינו, שלושים שנה לאחר הגירוש. מקום לידתו לא ידוע. לפי שמו אפשר לשער, שמוצא משפחתו היה מספרד. מתי הגיע לצפת - גם זאת לא ידוע. אך זאת נדע, כי רבו בתורת הנגלה היה רבן של ישראל, שישב אז בצפת: ר´ יוסף קארו, וכן שהוא עצמו ניהל ישיבה, השמיע דרשות עריבות ברבים ואף כיהן כדיין מומחה בעיר. בהגיעו לגיל העשרים, כך מוסר ההוגה באחד מציוניו הביוגראפיים, משך אותו לבו לתחום הנסתר, והוא נתלווה למשורר-המקובל ר´ שלמה אלקבץ )מחבר ´לכה דודי´, שאת אחותו נשא לאישה(, - שהכניס אותו בהיכל סתרי תורה, עורר אותו לשקוד על לימוד ספר הזוהר ודרכיו ומסר בידו מפתחות להבנת רזיו. ה"גירושין" לשדות רשימות שנשארו לנו מידי הרמ"ק מאותן השנים, בחיבור מעין יומן: "ספר גירושין", מוסרות לנו פרטים מעניינים על הדרך בה התנהג ר´ שלמה אלקבץ עם תלמידיו. הוא היה יוצא עימהם לטיולים בשדה )הביטוי החוזר ברשימות הוא: "שהיינו מתגרשים השדה"; "נתגרשנו" וכדומה - היינו, שעזבו את ביתם ´לשוח בשדה´(. התלמיד מציין כל פעם התאריך של ה"גרושין" וגם המקומות אליהם "נתגרשו" והתפילות שהתפללו על קברי הצדיקים, ובייחוד על קבריהם של ר´ שמעון בר יוחאי ור´ אלעזר בנו, וחידושי הקבלה שנתחדשו להם בטיולים אלה, שבהם כבר מופיע הרמ"ק עצמו כמחדש חידושים בדרשות סוד. אחרי שנים רבות מדבר הרמ"ק על אותם ה"גירושין" כעל חוויות גדולות: "... מה שניסיתיו אני וזולתי בעניין הגירושים, שהיינו מתגרשים השדה עם האלוהי כמהר"ר שלמה ן´ אלקביץ הלוי נר"ו לעסוק בפסוקי התורה פתאום בלי עיון, והיו הדברים מתחדשים, דברים שאי אפשר להאמין עניין זה אלא מי שראה או נסה העניין פעמים רבות". והוא ממליץ בפני כל שוחרי סוד ללכת בעקבותיו בדרך זה, שמביאה לידי הארה ממרום. הטיולים ההם בשדות היו, אמנם, מוקדשים לגילויים ברזי המקרא והקבלה; עם זאת ניכר מבין שורות הכותב, שלבו היה פתוח למראות הטבע, לעצים ולשיחים, שמבין עליהם שמע משק כנפי השכינה וההשגחה העליונה על כל נברא: "כי כמו שהאדם יש לו כח, כן עץ השדה יש לו מלאך וכוח". ובידינו למטה, להגביר כח זה של מעלה. שהרי "אמרו רז"ל: אין לך דבר מלמטה שאין לו מזל למעלה שמכה בו ואומר לו: גדל! הנה ימשך מזה היות כל פרי, כל עלה, לו כח ומקור מלמעלה, אשר כל עוד שיתרבה בעולם הזה, יתרבה כוחו. פירוש: אם יוסיף )למטה( - מוסיף כוחו )למעלה(. וזוהי מעלת הנוטע בארץ ישראל, כי קנה לו פרקליט אחד, והוא מלאך אחד המגדל אותו". כך התלכדו במחשבת הרמ"ק שמים וארץ - וארץ ישראל. ספר ה"פרדס" כבר בימים ההם, בהם טייל הרמ"ק בשדות בלוויית רבו, והוא אברך שדרכו בחיים, כנראה, לא הייתה סוגה בשושנים, כאומרו: "כי צעירים אנו לימים, ועוד שבענו בוז ומרורים, מכל הנערים אשר בדורנו... ורצועות העניות תלויות בכותלי ביתנו... ועל השעבוד והרחיים התלויים בצוארנו" - הוא נאזר בגבורה ועוסק ברוב מרץ ומעוף במלאכת החיבור, אשר הפך אותו מתלמיד למורה, לא רק של חבריו ואף של רבותיו הגדולים, אלא של כלל חכמי הדורות הבאים והוגיהם. היה זה ספרו הראשון: "פרדס רמונים" )בהתאם לנוהג מחברי הסוד, נרמז שמו בשם חיבורו בסוד הגימטריה: פרד"ס וגם ´רמוני"ם´, כמנין ´מש"ה´ = 543, עם או בלי הכולל; ומעין זה גם בשאר חיבוריו(. בסוף חודש אב שנת ש"ח )8451( זכה לברך על המוגמר, והוא בן עשרים ושש! מה טיבו של החיבור? זהו מפעל אדירים שיטתי, שאין דוגמתו בתורת הנסתר, ומעטים כמותו בכל יצירות הנגלה באומה. מתוך כל פזורי המקורות של מסתורין הקבלה, בראש וראשונה: ספר הזוהר על כל חלקיו; חיבורי היסוד: ספר יצירה וספר הבהיר וקונטרסי רזים קדומים אחרים, ונוסף עליהם כל החיבורים, שיצרו המקובלים בשלוש המאות האחרונות - אשר מי היה יכול לקלוט כל המצוי בהם, הן מבחינת עוצמת הכמות )היקף ספר הזוהר בלבד הוא בקירוב שליש של כל תלמוד בבלי!(, הן מפאת ערפול הנושאים ואף ניגודי הדעות השולטים בהם - מכל אלה הצליח הרמ"ק לגבש את כל מערכת תורת הקבלה, בצורה ניאותה, ברורה ומקיפה בכרך אחד. כל תורות היסוד של הקבלה, על עיקריהן, הסתעפויותיהן ושימושיהן, ערוכות בחיבור באורח שיטתי והגיוני בשלושים ושנים שערים )כמניין "ל"ב נתיבות החכמה" בספר יצירה(. הדיון בכל נושא מתבסס על מובאות של מקורות-הסוד המדברים בם, כשהם מלוות ביאור מפורט של כל הכתוב והרמוז בהם, וכן בפירוט שיטות הקודמים באותו נושא, תוך ליבון מזוקק של כל הדעות וחילוקיהן, שעליהם מוסיף המחבר, דרך כלל, ציון השקפתו-הוא והכרעותיו השקולות. כך מהווה ה"פרדס", כמו שנוהגים לקרוא לחיבור זה דרך חיבה וקיצור, אוצר בלום של מקורות ודעות הקבלה והמקובלים של כל המאות הקודמות; נכס, שהוא כשלעצמו כבר מקנה לחיבור ערך עצום בשביל כל המעיינים בו. והעיקר: הרי ספר זה, בהצעתו השיטתית של תורת הקבלה על נושאיה ובעיותיה, כלליהם, פרטיהם ופרטי פרטיהם, בצלילות המחשבה ובבהירות הסגנון המאפיינות את מלאכת מחברו, היה ממש המענה לתפילותיהם של כלל חכמי הזמן, אשר התדפקו אז בהמוניהם על שערי-המסתורין הנעולים והסתומים - מבוא-מופת לקבלה. ספר "פרדס רמונים" כשלעצמו כבר מבטיח לרמ"ק מושב-כבוד נצחי בהיכל המחשבה והאמונה של האומה - עם זאת, כפי שמעיד ר´ מנחם עזריה מפאנו, שהכיר את מכלול עיזבון כתביו של המחבר, ספר ה"פרדס" אינו "אלא פחות הרבה מאחד משלשים חלקים בחבורים הללו", אשר הרמ"ק השאיר אחריו בכתובים! הפירוש לספר הזוהר בו בזמן שהרמ"ק חיבר וכתב את ספרו הגדול בתורת הקבלה, היו ידיו עסוקות גם במלאכת חיבור ענקי אחר, שמבחינות הקיפו בלבד, נדמה, אין לו חבר ביצירות כל חכמי ישראל, והוא: פירושו המקיף לספר הזוהר על כל חלקיו, בשם "אור-יקר". על חיבור רב-ממדים זה טרח הרמ"ק רוב ימי חייו. באחד מחלקיו נמצא הציון: "אני היום ילדתיהו, אני הצעיר משה בר´ יעקב קורדוביר"ו, בחדש אדר ראשון משנת השכ"ג ליצירה )=3651( פה צפת תוב"ב". בנוגע לפירוש זה נשתמרה לנו ידיעה מעניינת מפי אחד מחכמי הזמן, ר´ שלמה שלומיל מדרזניץ שבמדינת מעהרין, אשר הגיע בסוכות שס"ג )2061( לצפת, ושהה שם כמה שנים. באיגרת שר´ שלומיל הפנה משם להחכם יש"ר מקנדיה )והלה כללה בספרו "תעלומות חכמה"(, הוא מוסר, שהרב ר´ מנחם עזריה מפאנו )שהוא קורא לו בשמו הלועזי: "ר´ עמנואל"(