רבי יהודה הנשיא

[מיכה רגב]

רבי יהודה הנשיא

האם נכון יהיה לציין את תקופת חייו של רבי יהודה הנשיא משנת 135 עד 225. מצאתי כמה תאריכים שונים וקיצונים (הולדתו בשנת 120 ומותו בשנת 220). לפי הידוע, נולד רבי יהודה הנשיא בשנת 135 היא שנת סיום מרד בר-כוכבא ושנת הוצאתו להורג של רבי עקיבא. בשנת 220 הושלם מפעל חייו - עריכת המשנה. ממתין לתשובות עם סימוכין כמובן.

 

[יעל בוגין]

בהסתמך על העבודה שעשיתי בנושא

רבי נולד (ע"פ המסורת) "יום שמת רבי עקיבא נולד רבינו" וכן - לידת רבי בתקופה שעדיין היתה זגירת מילה, ומילתו היתה תוך הסתכנות. ידוע כי רבי עקיבא הוצא להורג ע"י הרומאים, אבל אין לכך תאיך. גזירת המילה לא התבטלה אלא כנראה בשנת 138 (עם עליית אנטוניוס פיוס לשלטון ברומא) או (הגיוני יותר) כמה שנים מאוחר יותר. כלומר רבי נולד במהלך התקופה של גזירת המילה או כמו שמניחים חלק מהחוקים, בסביבות שנת 140 לספירה. ידוע כי היה תלמידם של חכמי דור אושא, תלמידי רבי עקיבא. רבו המובהק היה ריה כנאה תלמידו של רבי מאיר (שהיה המבוגר בין תלמידי ר' עקיבא) - רבי יעקב בר קורשאי (ירושלמי, פסחים,פ"י). בניהם של חכמי דור אושא הם בני דורו של רבי (יתכן שהיה צעיר מכולם - כולם נפטרו לפניו). כנראה שעיקר ימי נשיאותו חלות בתקופת הסיברים - יש סיכוי שהקשר שלו - המוזכר במקורות שונים - היה עם הקיסר ספטימוס סבירוס. לכן - ימי נשיאותו של רבן שמעון בן גמליאל (אבל'ה) - משנת 140/5 - 180/5. הוא היה איש צעיר לאחר המרד - כי לפניו היה תלמיד בבית ספרו. בנו הבכור היה רבי יהודה נשיא ושנות שלטונו הן בין 180/5 - 222 לערך, כלומר הוא חי כ-80 שנה. מקווה שעזרתי.

 

[מיכה רגב]

תודה יעל, אבל הבילבול עדיין רב

כל מה שכתבת מוכר. ישנה גם אגדה בנושא המילה אנטונינוס. כמו כל יהודי כשר מלו אותו למרות האיסור. אמו של הקיסר לעתיד אנטונינוס ריחמה עליו, החיליפה את בנה (אנטונינוס) עם יהודה, וכך הוצג בפני השלטונות כבנם של רבן שמעון בן גמליאל, ובכך ניצלו חייו. כנראה מכאן גם נבעה הידידות בין השניים. לכן אם איסור המילה בוטל בשנת 138, הרי הוא נולד קודם לכן. עריכת המשנה נחתמה בשנת 220, בעודו בחיים, כך שסביר שהוא נפטר בסביבות 222. למה שלא נוסיף לו עוד כמה שנים ונאמר שחי 90 שנה משנת 135 עד 225?

עכשיו ברצינות, וכדי לעשות מעט סיידר, סביר לדעתך לקבוע/לשער את תקופת חייו בין 135 עד 222?

 

[יעל בוגין]

אתה יודע שהקלסה אצלנו

היא כמו אצל משה רבינו - 120 (אוהבים לחלק אותן לשלוש תקופות בנות 40 שנה כ"א). לדעתי בתקופה בה חי רבי, אפילו לאדם שתנאי חייו היו מהטובים האפשריים, ובוודאי שלא רעב מימיו, עדיין לצפות לאורך חיים של 90 שנה זו אופטימיות מוגזמת. לכן נוח לי עם החשבונות שהזכרתי. מבחינתי, יש לך יד חופשית ואתה יכול להוסיף לו כמה שנים שתרצה... עד 120. העיקר שתספר לחבר'ה שעליתי לקברו ומאוד התרגשתי...

 

[מיכה רגב]

../images/Emo24.gif כן יעל את מזכירה לי סדנא

של לני רביץ שהשתתפתי בה. בין היתר הוא סיפר שהסטטיסטיקה הראתה ב- 100%, שאין אדם אחד בעולם שהגיע לגיל 200. מרב כל הבילבולים בנושא הזה, שאלתי היא רצינית, ואני שואל לדעתך - ע"פ העובדות שרבי נולד ביום הוצאתו להורג של רבי עקיבא בשנת 135, ועריכת המשנה נחתמה על ידו בשנת 220, לקצוב לו את התקופה 135 - 222 כשנות חייו?

 

[מיכה רגב]

יעל שבי בנוח ואחזי חזק את המשענת

קיבלתי כרגע מקור שטוען שרבי אכן חי... כן כן 120 שנה. רבי עקיבא חי 120 שנה - נולד בשנת 102 ונפטר בשנת 122 - בו ביום נולד רבי. רבי חי 120 שנה - נפטר בשנת 242. הסימוכין לתאריכים האלה הוא ספרו של רבי יחיאל הלפרין "סדר הדורות" שנערך על ידו בשנת 1650. אגב בספר הזה מככב גם ידידנו - "האדם הראשון". נו, מה נאמר עכשיו?

 

[יעל בוגין]

אמרתי לך שזה פופולרי

אתה יכול להזכיר זאת כקוריוז חביב - כך נאמר גם על הלל הזקן, ריב"ז, ורבי עקיבא, בעקבות המדרש על משה רבינו - כל אחד הרואה עצמו מנהיג דורש לא פחות מ-120... קלסי שבקלסי הוא גם החלוקה הראויה: "40 שנה בפרגמטיא, 40 שנה למד/שימש חכמים ו- 40 שנה לימד/פירנס את ישראל" רק שאצל רבי להגיד שעסק בפרגמטיא?? טיפה בעייתי.

 

[מיכה רגב]

הכל נכון, רק המוזר הוא שאין יודעים

מתי נפטר "רבי"?. לא מדובר על שנה, שנתיים לכאן או לכאן, מדובר על יותר מעשרים שנה הפרש. יודעים לספר שביום ששי - ביום שהוא נפטר, היתה ההלוויה חייבת לעבור בכל שמונה עשרה בתי הכנסת של ציפורי בדרכו האחרונה לבית שערים. נו ואת השנה שכחו? מאד מוזר, אבל זו עובדה! לגבי רבי עקיבא, כנראה תאריך מותו ברור, כי יש סימוכין לכך. לגבי אמרתו על בר-כוכבא "דרך כוכב מיעקב..." - יכול להוות דיון נפרד מבחינת התקופה. יעל

, איך יוצאים מזה?

 

[יעל בוגין]

מה הבעיה?

בכל הרצינות - איש לא יצפה ממך להגדיר במדויק את שנת מותו. מותר לך, וזה גם מעורר כבוד אליך, להגיד שאין תאריך מדויק למותו. להציג את הגרסה הראשונה שהבאתי - על התאריכים הסבירים, וגם את הגרסה הסיפורית היפה על גיל 120. לספר דרמטית את סיפור מותו - הרי גם שם יש דרמה לא קטנה ("אראלים" "מצוקים" "ארון הקודש") ואת סיפור הלוויה והקבורה ויצאת גדול. קשה לי לחשוב על פורום שיצפה ממך לדעת באופן מדויק דברים שהתרחשו לפני מאות שנים. אם יש פורום מוזר שכזה, הרי שסקירת המקורות המסייעים לנו במחקר תשכנע גם אותו.

 

[מיכה רגב]

כן יעל, זה מה שאני אכן עושה

אין לי שום בעיה עם תיארוך, ובדרך כלל, אני אומר: "לפני כך וכך שנים", וזה אכן מספק. רק כאשר יש צורך להסביר תהליכים, ואני מוצא חשיבות לתיארוך כדי ללמוד על ההבדלים, אני מציין תאריך מדויק יותר (עד כמה שניתן). לגבי "רבי" - למי שמבקש להיות יותר ספציפי, אני מציין שהבחור חי בערך ממחצית המאה השניה עד כמעט מחצית המאה השלישית - והוא גם זה שערך וחתם את המשנה. אבל ההתעניינות באה מהפן האישי - לנסות וללמוד מתי בדיוק חי הבחור. ומפה החל בעצם מסע החיפושים ה"מתסכל". חשבתי להעזר בידענים מבין הפורום, אך מצאתי את עצמי בחברה טובה ומאד מכובדת.

רבה על התגובות. מיכה

 

[רואה43]

הסרקופג של רבי יהודה נמצא ב-

אנגליה. וגם עצמותיו נגנבו כולם על ידי pef שאתם כל כך אוהבים לזכור להם את הסימון הסתמי משהו שסימנו בים המלח. כך לחשו לי מקורות יודעי דבר. האם זה נכון?

 

[יעל בוגין]

קצת קשה להאמין

משום שעל פי בקשתו נטמן רבי בקבר באדמה ולא בסרקופג, למרות שזה היה אופנתי בתקופתו. זו אחת הסיבות לזיהוי המשכנע למדי של המערכת (נדמה לי 14) בבית שערים כמערכת הקבורה שלו. אבל סיפור טוב, כידוע, לא הורגים עם עובדות...

 

[מיכה רגב]

נווווווו יעל, מה יהיה עכשיו?

איך אוכל לרוץ לספר לחבר'ה, ש"ביקרת" את רבי ומאד התרגשת? שברו לנו את ה"מיתוס" - שוב פעם...

 

[יעל בוגין]

לא רק התרגשתי

גם הודעתי למטיילים שעכשיו הזמן להתרגש, והם היו ממושמעים מאוד. לדעתי, זה אחד המקומות היחידים שבהם אתה יכול לדעת כמעט בוודאות שאכן הדמות ההיסטורית העתיקה הזו קבורה שם. זה הופך את כל הקטעים שאנחנו קוראים, על חייו, מותו וקבורתו לאמיתיים. באמת נזכרתי שזמן רב מדי לא הייתי בבית שערים, נראה - אולי מחר "נקפוץ" - מטיילים באזור ציפורי. ולגבי הסרקופג - הרי היו שם סרקופגים רבים ויפים מאוד, יתכן שהאנגלים אכן לקחו דוגמיות, כמו מכל מקום. אחרת מה נראה בבריטישי מוזיאום?

 

[מיכה רגב]

בית שערים תמיד שווה ביקור. אגב,

אם אתם מחר בציפורי, ולא ביקרתם שם זמן רב (כשנתיים), כנסו גם לבית הכנסת מצפון לחניה הישנה, שנפתח לביקור. הפסיפס שלו מדהים. תהנו.

 

[שפירא מאיר]

בית שערים

כשיורדים לאתר ממש בעיקול הכביש האחרון לפני הכניסה, ישנו שביל יורד. יורדים בו עד למטה ומשמאל מגלים: א. קניון קצר המוביל לחדר גדול שדלתות הפלדה שלו פתוחות, זה חלק ממערך "מצדה בכרמל". ב. הלאה ליד המערך, איזור סגור בגדר שניתן להיכנס בקלות (מורה דרך בודק לצורך לימודי...) מערכת מערות מדהימה עם כתובות, פרש מניף חרב חרוט בכניסה, דלת אבן גיר סבה על צירה, משהו).

 

[יעל בוגין]

תודה רבה לכם

אם אצליח לשכנע את חברי, ננסה את שני הדברים את הפסיפס של בית הכנסת אני מכירה רק מתמונות, ובהחלט מעוניינת לבדוק. לגבי בית שערים - תמיד מעניין, מקווה...

 

[רואה43]

דעו לכם:

שהיהדות כיום הינה שונה מהיהדות של בית שני. האחראי לכך שהיהודים קוראים את מה שקוראים בספרי התפילות שלהם בשבתותיהם ובחגיהם ובמועדיהם זה בדיוק מה שחיבר, צירף, הוסיף, כתב, רבי יהודה הנשיא. היהדות של היום הינה על פי יהודה הנשיא. ולא על פי משה.