אני אסביר לך את זה כמו שהיה ב"גן האנוכי"
(פחות או יותר, בכל זאת, קראתי אותו לפני איזה שנתיים. זה בפרק שמדבר על 'מלחמת המינים') במקור היו 'החלפות מידע' כפי שציינת אותם בין אורגניזמים. בזמן הזה, היה יותר שווה לכל צד להשקיע יותר בתא המין כדי שהוא יתן התחלה עם יותר משאבים לאורגניזם שבדרך. ככה היתה תקופה של האצה בגדילה של התאים עד שקרה משהו אחר. התפתחה אדפטציה בשביל 'לרמות' את התא השני, במילים אחרות, צד אחד החל לקטון וככה להצטרך השקעה נמוכה יותר מההורה שאליו שייך התא. באבולוציה כמו באבולוציה, התפתחה כאן מלחמה בין תאים שמצד אחד נהיו גדולים יותר ומצד שני נהיו קטנים יותר ובעלי כושר תנועה יותר יעיל. אנחנו כמובן מדברים פה על התחלה של יצירה של סוג של 'ביצית' וסוג של 'תא זרע'. במונחים של משאבים, תמיד משתלם יותר לצד שמשקיע יותר לוודא שההשקעה שלו לא תלך לאיבוד. ההורה ('האימא') שלו שייך התא הגדול משתלם להחזיק את התא בתוכו ולוודא שהוא יתפתח לאורגניזם חדש. להורה שמשקיע פחות אין שום טעם אבולוציוני בהשקעה מרובה בצאצא. הוא משקיע מעט ביצירת התא ובמילא ההורה השני הולך להשקיע בצאצא כי הוא כבר מושקע עם תא מין גדול. מתפתחות פה שתי אסטרטגיות. מצד אחד תא מין גדול שהגוף ההורה דואג לוודא שהוא יגיע לבגרות כי הוא משקיע בו הרבה ומצד שני תא מין קטן (או תאי מין קטנים, ברגע שמשקיעים מעט אפשר להשקיע בכמויות בשביל להגדיל סיכויים) אשר משקיע מעט ומנסה להשיג כמויות של תאים גדולים להפרות. יש לך כאן מודל ליצירת זכר ונקבה בקפיצות קטנות על אורך של הרבה דורות.
