רבותי נברך

Mנטה

New member
רבותי נברך ../images/Emo48.gif

אחותי עברה דירה. מה שאומר שנשארו רהיטים מיותרים. מה שאומר שרגע לפני שהעוזרת הלכה הביתה, הגיעו המובילים. אז חוצמיזה שאין לי חוט מאריך למיקרו (מודה באשמה: נשברתי
) וחוצמיזה שאינלימושג איך מחברים את הגז (מישהו יודע ויכול לתרום טיפים ?) אז יש לי גם מדפיה חדשה שקלטה את כל מליון הניירות שלא מצאו מקום עד עכשיו. נורא קשה להאמין, אבל נגמר פרק הבלגן בחיי הסלון שלי. מוזר, נפלא, מטורף לגמרי, אבל השולחן נקי מניירות ועוד יש בונוס: הרווחתי עוד קצת מקום לספרים. הללויה.
 
וזה מזכיר לי שהערב

ממש נכנסתי למצב רוח רע ממשהו שהוא כל כך שטויות (או לפחות אמור להיות). הלכתי לקחת את הבן שלי מחבר. כל פעם שאני נמצאת בבית של החבר, אבל ממש תמיד, הבית - כמו מוזיאון. שום דבר לא הפוך. הסלון - כמו יצא ממגזין, פינת האוכל והמטבח - כנ"ל. התריסים והחלונות נראים כאילו הבריקו אותם לפני רגע. אווווף. אני אף פעם לא מצליחה להגיע למצב כזה!
 

גנגי

New member
תירגעי,

יש לי מכרים כאלה, ושאלתי את בעלי הבית על זה, ומסתבר שיש להם עוזרת שלוש פעמים בשבוע. פעם אחת באתי ביום שהעוזרת לא הגיעה, והבית היה במצב טראגי. גם הפוך וגם מכוער, כי כשרגילים לראות מוזיאון, מצוחצח והכול במקום, זה שוק לראות את זה כמו אחרי פריצה (אצלי כשהפוך לפחות לא מכוער!). בכל מקרה, זה מדכא, לא בגלל שאצלם יותר נחמד מאצלנו, אלא בגלל הסטריליות הזאת, שכאילו אפ'חד לא באמת חי שם. פיכס. לא רוצה בית סטרילי.
 

Mנטה

New member
אזמין מחר.

אפילו ביררתי מספר טלפון. בינתיים אגווע לי ברעב. בחושך. לבד. (נוווו ? הצלחתי הפעם ?)
 

אטיוד5

Active member
בערך.

בואי נגיד שאם היית מתגאה בפולניותך אז הייתי שולח אנטי-מחמאה.
 
למעלה