רבה המון עם בעלי.

PUKA2012

New member
רבה המון עם בעלי.

היי,

אני נשואה שנתיים וחצי ואני מרגישה כאילו אני נשואה כבר מלא שנים!! ולא במובן הטוב של המילה!
מה זה אומר?? שהשנים הראשונות צריכות להיות הכי יפות ומוצלחות ולעומת זאת- אני מוצאת אותי ואת בעלי לא מפסיקים לריב.
עיקר הריבים שלנו הם בגללי, כי אני מקללת המון את אמא שלו ומכנה אותה בשמות גנאי ובעלי רב איתי בגלל זה, ובצדק. אין לי שליטה על זה! באמת! אני פשוט לא סובלת אותה וכל פעם שהוא מדבר איתה אני לא יכולה לשמוע אותה מעבר הקו! אני פשוט שונאת את האישה הזאת, והמחשבה שהיא תהיה יום אחד סבתא של הילדים שלי פשוט גומרת אותי....
ניסיתי להשתנות ולהחדיר לעצמי לראש שאני חייבת להפסיק לקלל את אמא שלו אם אני רוצה זוגיות מאושרת ובריאה, אבל אחרי יום יומיים אני חוזרת לעצמי וכל השטן שלי פורץ החוצה.

מה אני עושה????
 

מפתחSOL

New member
החסרת המון פרטים על היחסים שלך עם אמא שלו

למה את כל כך שונאת אותה? מה טיב היחסים ביניכן? האם היא מרגישה כך גם כלפייך?
&nbsp
 

PUKA2012

New member
אז ככה-

למה אני שונאת אותה? בגלל מכלול של דברים... אין משהו אחד ספציפי שאני יכולה להעיד עליו. זה הרבה דברים, בעיקר בגלל ההתנהגות שלה.
טיב היחסים בינינו? אין בינינו קשר מיוחד.על פניו, נראה שהכל בסדר ואני בטוחה גם שהיא לא יודעת מכך שאני שונאת אותה. אני רואה אותה לעיתים רחוקות.
לא נראה לי שהיא שונאת אותי, אני לא יודעת אם היא מתה עליי אבל שונאת אותי זה לא.
 

מפתחSOL

New member
מה בהתנהגות שלה גורם לך לשנוא אותה?

תראי, בכל אופן בעלך צודק, את לא יכולה לקלל את חמותך לא משנה כמה את שונאת אותה ומאיזו סיבה, זה גם לא חכם.
אולי כדי שתלכי לטיפול, אפילו כמה פגישות כדי להבין על איזו נקודה רגישה ההתנהגות שלה יושבת לך, ולמה את לא מצליחה להפסיק.
זה שאת מבינה ורוצה להפסיק זה כבר טוב. למען הזוגיות שלך עם בעלך- לכי לטיפול.
עצם העובדה שאת לא מפרטת הרבה על מה היא עושה בדיוק שגורם לך לשנוא אותה כל כך גם יכולה להעיד שזה יושב לך על משהו רגיש שלך.
סה"כ נשמע שאכפת לך מבעלך ושאת אוהבת אותו ורוצה לשנות את זה וזה כבר לא מובן מאליו.
בהצלחה
 
יש לי חדשות בשבילך - את לא שונאת את אמא שלו

מה כבר יש לשנוא במישהי שכמעט ואין לך קשר איתה ושאת נפגשת איתה לעיתים רחוקות...? "מתנהגת מעצבן" נשמע כמו תירוץ לא משכנע. הרי אם היתה לך דודה שמתנהגת באופן מעצבן כמו חמותך והייתן נפגשות פעם בחודש, לא היית שונאת אותה, מקסימום לא ממש מסמפטת...
את כועסת על משהו אחר וזה מופנה אליה. אני לא יודעת מה זה המשהו האחר הזה, אבל אני יכולה לנחש שמה שאת שונאת זה את העובדה שאין לך שליטה מלאה על בעלך (הוא מדבר איתה למרות שזה לא לרוחך) ובעקבות כך על הזוגיות שלך ועל החיים שלך בכלל והיא מייצגת את זה באופן מסויים. נראה שאת מאויימת מחוסר השליטה הזאת, זה גורם לך לחוסר ביטחון וזה מה שמוציא ממך את כל הזעם הזה.
כאשר את תהיי בטוחה במעמד שלך בזוגיות שלכם, אמא שלו לא תהווה עבורך איום. תוכלי לקבל ולהכיל אותה ואת ההתנהגות המעצבנת שלה לביקור של שבת ואפילו לאפשר לה להיות סבתא בלי לחשוש שהמגע שלה ירעיל לך את הילדים... זה לא קורה מביקור של שלוש שעות, מניסיון.
עם כל כך הרבה רעל, ובאמת על שום דבר, אני ממליצה לך ללכת לטיפול פרטני שיעזור לך להתמודד עם מה-שלא-יהיה שגורם לך להפיל את כל הבעיות הרגשיות שלך על איזו אישה מבוגרת שאת בקושי פוגשת... ותזדרזי כי עושה רושם שלבעלך כבר קצת נשבר מהנסיונות שלך לשלוט בו דרך טרור "אמ'שך".
 

מפתחSOL

New member


לא יודעת אם מדובר אצלה באישוז של שליטה אבל מה שבטוח שזה קשור לנקודה רגישה שלה ולא לאמא. במיוחד שאין פירוט על משהו ספציפי שהאמא עשתה
&nbsp
&nbsp
 

PUKA2012

New member
את צודקת בדבר שאמרת,

אני יכולה לומר לך שאני מרגישה שאני נמצאת בתחרות עם אמא שלו, למרות שבפועל אין שום תחרות.
מפריע לי למשל שהוא לעיתים קרובות בוחר לחזור מהעבודה וישר ללכת לנחות אצל אמא שלו לפחות למשך שעתיים, במקום להגיע הביתה להיות עם אשתו, וזה משהו שמאוד מפריע לי ותמיד גורם לפיצוצים. כפי שאמרתי לו , אין לי בעיה שיילך לאמא שלו, בשמחה, אבל שיבוא קודם כל הביתה, יישב עם אשתו שהוא לא ראה יום שלם ואחר כך שיילך לאמא שלו. אמרתי לו שזה מרגיש לי שאני במקום השני ולא במקום הראשון, ושהוא מעדיף לראות קודם את אמא שלו מאשר את אישתו.

ואתן עוד דוגמאות....
הרבה פעמים בעלי עושה השוואות בין האוכל של אמא שלו לאוכל של אמא שלי.
למשל, הוא טוען "החמין שאמא שלך מכינה הוא עם הרבה שמן, חמין לא צריך להיות עם הרבה שמן." וכאילו עוקץ אותי, כי הרבה פעמים הוא אוכל את החמין של אמא שלו.
או למשל, סבתא שלי מכינה קובות ובעלי לא נוגע בקובות שסבתא שלי מכינה כי הוא טוען שהן קטנות מידי ולא מלאות בבשר. ואמא שלו תמיד מכינה קובות ומהן הוא אוכל. אז הנה דוגמאות להעדפות שהוא עושה..... אין לי בעיה, שיעדיף את האוכל של אמא שלו, אבל בשקט... בשביל מה לרמוז או לעשות זאת באופו גלוי?! זה סתם מעצבן! אפשר לחשוב שאמא שלו בשלנית כזאת גדולה!

אתן עוד דוגמא!!
הרבה פעמים בעלי רב איתי על זה שאני לא הולכת איתו להורים שלו ביום שבת, ושלעומת זאת, אני גוררת אותו איתי להורים שלי בשישי ושזה לא פייר ושהוא יפסיק לבוא איתי. מה אני אעשה? אני לא אוהבת ללכת להורים שלו, מצידי רק לראות אותם בחגים ובאירועים משפחתיים למיניהם. למה? יש הרבה סיבות...
דבר ראשון- משעמם שם . אני אף פעם לא מוצאת את עצמי שם. הרבה פעמים הם מדברים על פוליטיקה, מרכלים על אנשים מהאח הגדול וכל מיני מקומות למיניהם, ואני לא מוצאת עניין בשיחות האלה. מעבר לכך, אין כמעט פעם שאני הולכת לשם ואבא שלו לא זורק לי יציאה על זה שהוא רוצה כבר נכד. ונמאס לי כבר לשמוע את זה! אני כולה נשואה שנתיים וחצי, ראבק, שחרר! ואמרתי את זה לבעלי שזה מפריע לי ההערות שלו, והוא אמר "מה אני אעשה" , הוא כמובן לא מעיז לומר כלום , כאילו שהוא מפחד לפתוח את הפה שלו ! ומרוב שאבא שלו כנראה מבין בעצמו שהוא חופר על עניין הילד, הוא כבר עושה את זה בדרכים עקיפות .... אז זה לא נעים לי לשמוע את זה כל פעם שאני באה. אפשר להגיד אבל בטעם.... הוא כבר חופר ברמות אחרות!
 
פפפפפפפפפפפ

אתם מתנהגים כמו שני ילדים בני 8 שרבים למי יש אמא טובה יותר או אבא חזק יותר..
&nbsp
כשתתחילו להתנהג כמו זוג ופרטנרים לחיים אולי יהיו לכם פחות ריבים.
&nbsp
עד אז, תאכלי את הקובות של סבתא והוא את הקובות של אמא..
 
נשמע שאתם עובדים בסינכרון מושלם

הוא מרים להנחתה, את תופסת...
אם בעלי אומר משהו כמו "החמין של אמא שלי יותר טוב מזה של אמא שלך" אני אומרת לו "אתה צודק!". כנ"ל קובה וגפילטע-פיש...
רוצה לומר: תחרות יש רק אם את מוכנה להשתתף בה. אם את לא מתחרה, אין תחרות...
זכריוס המנהל נוהג לדבר על מאבקי כח בזוגיות, אתם לקחתם את זה צעד אחד קדימה (בעצם מבחינת הרמה, שני צעדים אחורה...)
עקרונית אתם צריכים טיפול, אבל אם את רוצה לנסות לעשות משהו בעצמך, אני ממליצה לך לעשות ניסיון כזה: במשך יום אחד (אם אפשר יומיים או שלושה) רק לפרגן לו: אם הוא מודיע שהוא הולך לאמא שלו אחרי העבודה להגיד לו שיהיה לו בכייף ושאת מחכה לו (רצוי בבייבי דול), אם הוא מבקש שתבואי להוריו תגידי לו "בטח בכייף", בנוסף תבקשי שיביא איתו מהוריו את הקובה המדהימה של אמא שלו כי היא הכי טעימה בעולם... את יכולה להיות גם יצרתית ולפרגן לו "סתם" שהוא יפה, חכם, מקסים וכו...
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
היגיון פשוט

אם את מבינה בעצמך שההתנהגות שלך הורסת את הנישואין שלך.
ואם את מבינה שאת צריכה להפסיק, אבל לא מסוגלת.
אז המסקנה ההגיונית היא לקבל עזרה מקצועית, לא?
אני במקומך הייתי משקיע את הזמן והכסף כדי להציל את נישואיי.
(וזה גם לא חייב בהכרח להיות משהו ארוך או יקר)
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
http://www.marius.co.il
&nbsp
 
אם מחברים

את הפוסט הזה עם הפוסט שפרסמת בפורום סקס, שם שאלת למה לא בא לך כלל לשכב עם בעלך, ושיתפת שגזרת עליו מדבר מיני מוחלט, מה שאת עושה זה... את המוות. אולי מתוך חרדה להיכנס להיריון, אולי מתוך חוסר הערכה מוחלט לבעלך שמתחבא תחת סיסמאות ריקות על 'אהבה'.
כולי תקווה שבעלך ימצא בתוכו את הכוחות לקום ולהוציא אותך לאיזה פסק זמן, ואם אפשר להפסקה בלתי חוזרת. דיברו כאן על טיפול שאת זקוקה להיעזר בו... את מתרגלת דפוסים מתעללים באינטראקציה עם בעלך וזקוקה בדחיפות לגבולות ברורים >. לא יודעת עם טיפול הוא הכתובת. מה שבטוח זה שזה ייגמר בבכי.
 

נוסעת27

New member
לא רק זה

גם בפוסט הנ"ל וגם בפוסט בפורום ההוא בדיוק אותו התסמין "אני ככה וככה ואני לא מצליחה להבין למה".
לכותבת הפוסט. את עוד שנייה מאבדת את בעלך בגלל ההתנהגות ההרסנית שלך וחשוב שתביני את זה. יש לך מודעות. זה כבר השלב הראשון . ואת צריכה להבין שלכל הטרור שאת עושה לו אין קשר לא אליו, לא לאימא שלו ולא לזה שמי מכם עלה כמה קילו. זה הכל שלך ואם לא תקחי את עצמך בידיים הוא יברח, ובצדק גדול.
פני לטיפול. עכשיו. הרגע. אתמול. ותיידעי אותו שאת לוקחת אחריות על כל השיט שאת עושה לו ושאת הולכת לטפל בעצמך. ככה אולי יהיו לו כוחות נפשיים לסחוב עוד כמה חודשים מתוך תקווה שמשהו ישתנה ויהיה לך צ'אנס לתקן.
 

PUKA2012

New member
תתגרש אתה!

למה אתה מאחל לי להתגרש?!
איזה חוסר רגישות! קל מאוד לקום ולהתגרש! החוכמה היא לדעת ולפתור את הבעיות!

רק שתדע, ולא שאני חייבת לך הסברים, אבל... שאני באמת מוכנה לטפל בעצמי ואני בודקת כבר מס' ימים פסיכולוגים שיכולים לתת מענה לבעיה שלי, אז לא לדבר סתם!
 

ki92

New member
אהמממממ

את המקרה הקלאסי לבחורה שהפתרון לבעיה שלה נמצא אצלה ולא בבן זוגה או אף אחד אחר.
תטפלי בעצמך וגם הזוגיות שלך תהיה בסדר....
 
או ללכת לטיפול רציני אצל פסיכולוג ולעשות מפנה של 180 בחשיבה.

או להתגרש.
אם לא יהיה שינוי ביחסים שלכם וביחס שלך לחמות,
הקשר ממלא יגמר. יש אפשרות שלישית שבה אין לאף אחד מכם כוח נפשי
לפרידה ואז מקימים משפחה שבה ילדים גדלים בסטרס מתמיד עם הורים
שרבים כל הזמן והם עצמם בסטרס כל הזמן. אלה משפחות עצובות מאוד
עם מעט רגעים טובים, אבל הן קיימות.
יש אופציות נוספות מבחינתך?
שיחסל את אימו? שינתק את הקשר איתה? את מבינה שזה לא סביר(הוא רב
איתך על זה הרי).
אלה אפשרויות שאני רואה.
 
למעלה