מסכימה ומוסיפה
(איזו באסה, כתבתי תגובה ארוכה, והיא נעלמה.... מנסה לשחזר). * התינוק הזה הוא "תוצר" של הגוף שלך. רוב הסיכויים, שהגוף שלך גם יהיה מסוגל ללדת אותו, גם אם הוא גדול מהממוצע. אם אין פער מאד גדול בין מבנה הגוף שלך (קטן במיוחד) לשל אבי-התינוק (גדול במיוחד), ואם אין לך בעיה ידועה במבנה האגן (למשל - בעקבות תאונה) אין שום סיבה שתהיה בעיה ללדת אותו. * החשש של הרופאה, ככל הנראה, הוא מראש גדול מדי ביחס לאגן (ולאו דווקא כליאת כתפיים). מצב כזה (CPD בלעז) הוא כל כך נדיר, שהייתי מתייחסת אליו כאל לא קיים - לרוב, המשמעות של "אבחון" מצב כזה, היא חוסר סבלנות, ונשים רבות שנותחו בגלל אגן צר מדי, ילדו בלידה הבאה תינוק גדול יותר, נרתיקית... בכל מקרה, זה מצב שלא ניתן לאבחון מראש, ולמעשה גם לא לאבחון מלא בכלל (כי יכולים להיות גורמים שונים לבעיה), וחבל להתנתח, רק בגלל שהסיכון הזעיר הזה. אם תגיעי לפתיחה מלאה, ולמרות תנאים אופטימליים והרבה סבלנות, התינוק ישאר גבוה באגן - יהיה טעם לחשוב על ניתוח. * אם ראש העובר גדול מדי לאגן שלך (וכאמור, אני לא מאמינה שזה כך), אז לידה מכשירנית, תגרום רק נזק, ולא תועיל - תחשבי על כדור שמנסה לעבור דרך פתח צר מדי. לא משנה כמה חזק תמשכי - הוא לא יעבור. במקרה הרע, הוא ישנה את צורתו (רק שאנחנו מדברים על עצמות הגולגולת של תינוק, ולא על כדור אלסטי). למעשה, (וזו דעה שאני מבססת על הגיון ולא על ידע), נראה לי, שבכל מקום שלידה מכשירנית מועילה, סבלנות היתה מועילה באותה מידה (ועם פחות נזק). המקום היחידי שבו אולי (גם זה בספק) יש תועלת בלידה מכשירנית, היא כאשר ישנה מצוקת עובר, ואז אין זמן לסבלנות.... * דווקא במצב של ראש גדול, הייתי נזהרת פעמיים (ויותר) מזירוז הלידה, בכל דרך שהיא. בלידה כזו, צריך יותר סבלנות מהרגיל, כי יש לעובר משימות רבות לבצע על מנת שיוכל לעבור בתעלת הלידה: יש חשיבות גדולה במיוחד, שיכנס לתעלת הלידה במנח מיטבי (יכול להיות ההבדל בין מעבר להתקעות) - וזה אומר, לא לאלץ אותו לעשות את זה מוקדם מדי (כן כדאי כבר עכשיו ללכת הרבה, ולשים לב שאת נשענת בכל תנוחה קדימה, ולא לאחור), הראש צריך לעשות מולדינג - וזה תהליך שלוקח זמן, ביציאה, חשוב במיוחד שהתינוק ישלים בעצמו את הסיבוב, ולא יסובבו אותו בכוח (יתכן מאד שזה אחד הגורמים לחלק מאירועי כליאת הכתפיים). גם אמצעים "טבעיים" שכופים על הגוף התחלת לידה או האצה מלאכותית שלה, גורמים לבעיות האלו. הדברים היחידים שהייתי עושה, זה דברים שמעלים את רמת האוקסיטוצין הטבעי (רומנטיקה, מין (כייפי, לא משימתי), הרפיה וצמצום מתחים, יצירת "סביבה בטוחה"), ודברים שעוזרים להסיר עיכובים - העלאת פחדים מהתת מודע, הרפיה ושחרור ה"שליטה", וכו'. * נראה לי שבלידה כזו, החשיבות של תמיכה טובה, עשויה להיות קריטית. שתהיה לידה טובה!
