ראש השנה - שווה קריאה!
לשבור כמה מיתוסים לגבי ראש השנה... הנה כתבה שמצאתי במעריב מאת
כרמל וייסמן
ראש השנה אינו היום הראשון בחודש הראשון במסורת היהודית אלא דווקא בחודש השביעי, שהרי תחילת השנה האמיתית היא ב-א' ניסן. רוב הדברים שאנו מזהים עם ראש השנה, כמו סעודת החג, ראש של דג, רימון וכיו"ב, הם מנהגים שנוצרו במהלך הדורות ואינם קשורים למצוות החג. רציתי לנצל את ההפוגה בפרשת השבוע על מנת לעמוד על איכותו ומהותו האמיתית של היום הזה.
ראש השנה מצוין בתורה בשני מקומות וזה לשונם: "בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זיכרון תרועה מקרא קודש" (ויקרא כ"ג,כ"ד); "ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כ"ט,א'). מהות היום היא, אם כן, יום זיכרון ופעולת היום היא התרועה. נתחיל מהפעולה דווקא: תרועת השופר היא המצווה היחידה של ראש השנה. השופר מזוהה אצלנו עם יום כיפור דווקא, אך תקיעת השופר של מוצאי יום כיפור היא בגדר מנהג בלבד. היום שבו חשוב לשמוע אותה באמת הוא ראש השנה.
את "יום תרועה יהיה לכם" מתרגם אונקלוס כ"יום יבבה יהיה לכם". השופר מדמה קולות של בכי ובעזרתם מנסה לפתוח שערי שמיים. שופר היא המצווה היחידה בעולם התלמודי שנקראת "מבפנים" (מסכת ראש השנה דף כו עמ' א'), כשהמשמעות של בפנים היא מתוך קודש הקודשים ממש, פיזית במקדש אך גם פיזית במקדשה של הנשמה שלנו בגוף. והדרך או אולי המשמעות האמיתית של "לפתוח את שערי השמיים" היא בעצם לפתוח את הלב שלנו, למוסס את החסימות שצבר במהלך השנה. לפעמים אפשר לעשות את זה רק בעזרת הבכי, היבבה העמוקה ביותר שאותה השופר מדמה, מנסה לחדור לקרביים שלנו, לעורר ולנער.
לחזור אל המצב לפני הבריאה
במסורת היהודית ראש השנה אינו יום של חגיגה ומלאות אלא להפך, יום של דין שלאחריו מתחילים ימים נוראיים של חוסר וודאות עד שגזר דינה של השנה הקרובה נחתם. אבל זה לא שיושב איזה שופט חמור סבר בשמיים שקובע את גורלנו לפי איזה מדד אובייקטיבי. זה אנחנו שקובעים מה יהיה, בהתאם לכמה אנחנו מוכנים להשקיע בעצמנו, לפתוח את עצמנו, להשליך ישן ולהביא חדש. מידת האחריות שאנו נבחר היא הנשפטת כאן. כדי לפנות מקום להתחדשות, אנו מבצעים בראש השנה תשליך של חטאינו. החטאים הם כל המקומות שבהם החטאנו את המטרה והדרך, הדברים שאנו מזוהים עימם מכדי לשחרר אותם למרות שאנו יודעים שהם מגבילים אותנו והם לא חלק מטבענו האמיתי. בראש השנה אפשר לקבל עזרה לשחרר את הדברים שקשה לשחרר לבד ורצוי ללוות את התשליך בפעולה סמלית ואל רק בכוונה, כמו זריקת צדפים לים ואמירה בקול של הדברים שאנו רוצים לשחרר.
שנת
לכולנו
לשבור כמה מיתוסים לגבי ראש השנה... הנה כתבה שמצאתי במעריב מאת
