בוודאי! ../images/Emo13.gif
המחזמר "תשוקה", מוזיקה ומילים מאת סטיבן סונדהיים, ליברטו מאת ג'יימס לפיין, מתרחש באיטליה של המאה ה-19. המחזמר, שהוא למעשה טרגדיה, מדבר על אהבה אובססיבית ועל אהבה בכלל, והמוזיקה בו היא עוצמתית ואינטנסיבית בהתאם. שלוש הדמויות הראשיות הן: ג'ורג'יו - קצין צעיר שנאלץ לעזוב את מילאנו ולעבור לבסיס מרוחק מהעיר. קלרה - אהובתו הנשואה של ג'ורג'יו החיה במילאנו. פוסקה - בת דודתו של מפקד הבסיס החדש של ג'ורג'יו, שמתאהבת בג'ורג'יו באופן טוטאלי ואובססיבי. העלילה בקצרה: ג'ורג'יו נאלץ להפרד מקלרה ולעבור לבסיס חדש, אך הוא וקלרה שומרים על קשר דרך מכתבים (אותם הם בדרך כלל שרים). כשהוא מגיע לבסיס, הוא שומע צעקה מחרידה של אשה - מתברר שזו פוסקה, בת דודתו של מפקד הבסיס. פוסקה חולה מאוד ואף מכוערת מאוד. ג'ורג'יו מציע למפקד הבסיס להשאיל לה ספרים, כי היא מאוד אוהבת לקרוא. אחרי כמה ימים פוסקה באה להחזיר לו את הספרים, והם מפתחים שיחה. היא מתאהבת בו, אבל הוא מאוהב בקלרה ולא מחזיר לה אהבה. היא רודפת אחריו באופן חולני כמעט, לכל מקום שהוא הולך, עד שגם הוא נהיה חולה... אני לא רוצה לחשוף את הסוף כדי לא להרוס...אלא אם כן תבקשי. אבל העלתי שיר מהמחזה, שזהו מכתב שפוסקה מכתיבה לג'ורג'יו - כאילו, היא היתה רוצה שזה המכתב שהוא יכתוב לה. אפשר להוריד אותו בלינק המצורף. אני לא יכולה להסביר עד כמה המיוזיקל הזה יפיפה...הוא נגע בי באופן כל כך עמוק. אני באמת מקווה שעוד אנשים יכירו אותו.