ראיתם את הסרט הערב בערוץ 4?

[מורני !]

ראיתם את הסרט הערב בערוץ 4?

בשעה 22:00 היה סרט על אונס של שתי בחורות בחורה אחת. הסרט העלה בי הרבה דברים.... מתי יודעים אם חיבוק של בחורה אחת את חברתה זה חיבוק חברי או מיני? האם נשיקה על השפתיים מרמזת על מיניות? מתברר שבגלל שזה שתי נשים שאנסו אז זה לא אונס אלא מעשה סדום.... מה דעתכם על זה? בהמשך לכתבה בעיתון שהיתה היום על האישה שהתלוננה על בעלה במשטרה ואז ליווה אותה מתנדב של המשמר האזרחי הביתה ובדרך כלא אותה באיזה צריף ואנס אותה שם .. אני מזועזעת. פשוט ככה. מזועזעת. אני כבר לא יודעת מה לחשוב... הכל מתערבב לי בראש... יחסים עם חברות, חברים, זהות מינית... האם אדם יכול לדעת בוודאות של 100% לאיזה מין הוא נמשך? האם אין איזה כמה אחוזים שחופפים? אני משערת שלגברים זה יותר קל מאשר נשים - לקבוע את הגבול. או אולי זו אני כאן שמתלבטת... שמהססת... שמבולבלת. הדיונים שלנו בזמן האחרון, המערוכות יחסים שלי עם החברות והחברים שלי ... כל הדברים האלו כל כך מבולבלים כרגע... ממש מצחיק.. פניתי לפורומים בנושא אבל לאף אחד לא ממש יש תשובה... אולי לכם שיש לכם היגיון בריא.. אולי תדעו. ************* אני מקווה שתגיבו לי .. גם אם בשם בדוי.... כי זו שאלה די קשה ולא הרבה אנשים מסוגלים להתמודד עם המיניות שלהם, עם הזהות המינית וכו` - ולצאת עם זה בגלוי על אף שרובנו יודעים כבר ממהם הפנים שמאחורי המקלדת... ************** כתבתי את זה גם בפורום שלי.... אני מקווה שתענו לי גם כאן... מורן.

 

[שום אחד]

לדעתי, כרגע הצגת..

את כל הבעיה, למה המצב של גברים שעברו התעללות מינית הרבה יותר קשה, מזה של הנשים. מהבנים, מצפים להיות `גברים` וחזקים. וכמו שאמרת - `להם יותר קל`. יכול להיות, שנפגעי תקיפה מינית, אצל גברים, יש פחות. אבל, יותר קשה להם לפנות. מניסיון. גם כי לא כל כך יודעים שיש משהו יעודי, וגם, כי `זה לא יאה`. נכון, אני יודע שאני עונה רק לחלק ממה שכתבת. אבל עדיין. לדעתי - זה חלק עיקרי. אני

 

[alona..]

סליחה אבל

אין פה עניין של גברים ונשים, לדעתי. יש פה עניין של קורבן, יש פה עניין של אדם, אינדוודואל. לא חושבת שלנשים יותר קל, לא חושבת שלגברים יותר קשה, וגם לא להיפך. אתה אומר שקשה לגברים לפנות, שאתה רושם את דברייך מנסיון. אבל הרי יש בנות שלעולם יאשימו את עצמן. שלעולם יחשבו שבגלל שהן פיזית נהנו, או מכיוון שפלרטטו עם אותו החלאה לפני המעשה, או מכיוון שלבשו חשוף או פרובוקטיבי- אז אין להן את הזכות להאשים את אותו אדם אשר כפה עליהן את עצמו. הן לא יתלוננו לעולם. יש אנשים שיחוו הטרדה מינית או אונס, וימשיכו בחייהם כאילו כלום. אחרים יפלו ויקומו, ואחרים יתנפצו לאלפי רסיסים ולא יקומו לעולם. גבר או אשה, זה לא ממש משנה. מלבד העובדה שכל התעללות היא זוועה בפני עצמה, אין פה מקום להשוואה. לדעתי. אלונה.

 

[alona..]

איך יודעים?

החיים הם דינאמיים, הם לא מורכבים מספר חוקים. דברים משתנים, בין אדם לאדם, אנשים הם שונים, ואם לא היו כך, מזמן היינו מוציאים ספר כיצד להגיב לכל מצב, כיצד לחיות, העולם הורוד- הייתי קוראת לו, אבל זה לא כך, זה לא יכול להיות כך. כשידיד מחבק אותך, איך את יודעת שהחיבוק הוא חברי? חיבוק זה חיבוק, הפעולה היא אותה הפעולה, מה ששונה זה התחושות. מה שהוא מקרין, מה שאת מקרינה. אפשר לנסות להסביר את התחושה, לתת לה מילים, לעטוף אותה בהגדרה, אבל הההגדרה לא תקלע לכל אחד. התשובה היא בתחושה. אם את יכולה להבחין בהבדל בין חיבוק מיני או חברי של ידיד, את יכולה להבחין בו גם בין בחורה לבחורה. התחושה שלך, אני חושבת, לא תשתנה בין אם זה גבר או בין אם זו בחורה, לא בקיצוניות כזו שתטשטש לחלוטין את יכולת ההבחנה. נשיקה על השפתיים מרמזת מיניות? לא יודעת. שוב, לדעתי, הכל תלוי באדם. אם תשאלי אותי, אין דבר אינטימי מבחינתי, יותר מחיבוק. ישנן סיטואציות בהן שני אנשים שוכבים, מקיימים יחסי מין ללא אהבה. ``סטוץ`` זה נקרא בעגה. יש סטוצים ארוכים, יש קצרים, אבל העניין, הוא אותו עניין. יחסי מין דורשים כביכול אינטימיות מאוד גבוהה, אבל עדיין, הם יכולים להעשות ללא אהבה. יש כאלו שיעשו את זה בשביל תחושת הקירבה, יש כאלו בשביל לספק צורך גופני גרידא, יש מליון ואחת סיבות. אבל חיבוק? לא באים ומחבקים סתם כך אדם, לא אם לא מרגישים אל אותו האדם. זו דעתי, או זו לפחות דרכי. יש שיסכימו יש שיחלקו עליי. כל אחד מתייחס לדברים אחרת. נשיקה על השפתיים מרמזת מיניות? זה היינו הך, הכל תלוי בהשקפה, הכל תלוי באדם. מורן, כתבת על שתי נשים שכפו עצמם על מישהי. תקראי לזה אונס, תקראי לזה מעשה סדום, מה שהיה שם לא ישנה את צורתו בעקבות הגדרה. בית המשפט בוחר לקרוא לזה מעשה סדום. זה מונח משפטי, את יודעת. זה כמו שלפני כמה זמן נרצח נער ע``י אחד מילדי בית סיפרו. בחדשות הודיעו על המקרה ואמרו שהנער נהרג. הוא נפטר והובא לקבורה. אנשים התמרמרו על המונח ``נהרג``. הרי ברור שהנער לא נהרג. הוא נרצח! כן, זה שונה, יש הבדל בין המונחים, אבל התוצאה מורן, היא אותה התוצאה. בית המשפט בחר להשתמש במונח ``הרג`` עד אשר תוכח במלואה אשמתו ודרגת אשמתו של הנער אשר לקח חיים שלא שלו. ההגדרות, זה עניין משפטי, אולי אפילו בירוקרטי. אבל המונחים לא משנים כלום מהמעשה עצמו. הם אולי מקלים או מחמירים מדרגתו, בהתאם לנורמות או חוקים קבועים מראש, אבל הם לא יכולים לשנות את גודל הזוועה אותה חווה הקורבן. מעשה סדום או אונס, זה היה וזה ישאר משהו שנעשה בכפיה. הקורבן ישאר קורבן. לצערנו, לעולם. העלת הרבה נושאים, אני משתדלת לרשום את דעתי ע``פ הסדר בו את רשמת את שאלותייך. אבל בגדול נראה לי שרוב רובה של ההודעה שלך עסקה כך או אחרת בצורך להבדיל בין משיכה מינית לזהות כזו או אחרת. את שואלת אם אדם יכול לדעת במאת האחוזים לאיזה מין הוא נמשך. את מכירה מישהו שבטוח במשהו בחייו במאת האחוזים? מלבד העובדה שכולנו נמות בסוף, אין דבר שאני יכולה לחשוב עליו והוא בטוח. כולנו, או לפחות רובנו עוברים איזשהו שלב שבו אנחנו בוחנים את עצמנו, בוחנים את מהות המשיכה שלנו למין כזה או אחר. חלקנו עוברים את השלב הזה כמה וכמה פעמים. אני יכולה לאמר לך שהמשיכה שלי למין הגברי בטוחה במאה אחוז, אבל, זה נכון לעכשיו. אני לא יודעת מה יקרה מחר, אני לא יודעת מה יקרה בעוד 70 שנה. יכול להיות שמשהו יגרום לי לשנות את דעתי, ויכול להיות שלעולם אשאר עם אותה משיכה. לא, אין שום דבר בטוח. אדם יכול לחיות 50 שנה, להקים משפחה, להיות בעל למופת לרעיה מסורה, לגדל ילדים ולקום יום אחד, סתם כך, עם מבט, או תנועה, או מה שלא יהיה מהמין הגברי, שיגרום לו להעמיד מחדש את המשיכה שלו לנשים, בבחינה. כן, יכול להיות שיש כמה אחוזים חופפים, כמו שהגדרת את זה. יש גם אנשים דו מיניים, שנמשכים לשני המינים. יכול להיות שאצלם האחוזים החופפים הם המכריעים. משיכה מינית, כמו הרבה דברים, תלויה בהמון גורמים. אם זה הצורך הגופני שלך, אם זה הצורך הנפשי, אם זה בעקבות חוויות שעברת, אם זה כי פניה למין אחד משמשת מעין מפלט מהמין השני, המון גורמים שתלויים באינדוודואל. רק דבר אחד שכתבת לא הבנתי: ``לגברים יותר קל מאשר נשים- לקבוע את הגבול``. למה? ועל סמך מה? וואו, זה היה ארוך יום מופלא, בכל צבעי הקשת, אלונה.

 

[שום אחד]

אני עונה פה, ולא שם...

כדי להסביר את כוונתי.. לא התכוונתי, שלגברים, או לנשים יותר קל להתמודד, באופן אישי, עם הטרדה מינית. מה שהתכוונתי, שהחברה יותר בנויה לקבל הטרדה מינית של נשים, בידי גברים, מאשר כל צורה אחרת. וכל מערך העזרה הנפשית, לפחות עד לזמן האחרון, היה מיועד לכך. נכון, שחל שינוי, אבל זה רק שינוי חיצוני. מבחינת החברה עצמה - עדיין אין קבלה למצב, שגם גברים יכולים להיות מוטרדים מינית, וגם נשים יכולות ליצג את התוקף. למעשה, מורן, שהיא בן אדם משכיל, שלומד מדעי החברה, אמרה במשפט ההוא, שגם את הזכרת בתגובה שלך, את מה שרוב החברה חושבת. `לגברים יותר קל מלנשים` - או במילים אחרות - לגברים לא צריך לעזור, כי זה לא קורה להם. ואני עדות חיה לכך, לצערי - שזה לא נכון אני, לא ידעתי למי לפנות. עד לרגע, בו את כתבת לי תגובה, שבה העלת את מספר התמיכה לנפגעי תקיפה מינית. ועדיין, בגלל הסטיגמות שטבועות בי - אני לא מרגיש שזה יהיה במקום, לפנות. בברכה - אני

 

[alona..]

אוקיי

אז דבר ראשון, אני שמחה. אני באמת שמחה. עכשיו תשאל למה (נו, תשאל! ) כי נשארת פה. איתי. החלפת כינוי, אבל נשארת. אל תשאל למה זה משמח אותי, אני לא יודעת, פשוט שמחה.. שאולי הרגשת מספיק חמים ונעים להשאר. דבר שני? אני מסכימה איתך. כן, החברה שלנו מקבלת הרבה יותר בטבעיות את העובדה שנשים מותקפות ע``י חלאות אדם. עד לא מזמן, גם זה היה נושא שלא מדברים עליו. נשים לא התלוננו, המצב של נשים וגברים היה פחות או יותר שווה, אומנם תמיד מקרי גברים היו מקובלים פחות, אבל הפער לא היה כל כך משמעותי. אני אישית זוכרת את מסע ההסברה ופיתוח המודעות שפרץ בארץ. דחקו בנשים לדבר, לספר, להתלונן, לא לפחד. הנשים צעדו צעד קדימה. הגברים נשארו מאחור. את המשפט שמורן כתבה: ``לגברים יותר קל מנשים``, אני כתבתי בהודעה שלי רק בכדי לקבל הסבר. זה הדבר היחיד אותו לא הבנתי או- איתו לא הסכמתי בהודעה שלה. נכון, ישנן סטיגמות. הן מוטעות מיסודן, הן לא נכונות, הן גורמות עוול לכל הגברים באשר הם. אבל.. הן יכולות להעלם. הן יכולות להתמזער. זה תלוי בך, אתה יודע. לא, אני לא מבקשת שתלחם את מלחמתם של כל הגברים המותקפים באשר הם. אבל אני כן מבקשת שלא תלך בדרך שאתה יודע שהיא לא הדרך הנכונה. אני אספר לך משהו קטן.. אומנם זה לא בר השוואה, אבל אני מקווה שתבין את הכוונה. אני צמחונית. המון אנשים שואלים אותי למה. אז כן, אני צמחונית כי קשה לי לחשוב שהרגו או רצחו למעני יצור חי, שהרגיש פעם. הרגו אותו רק בכדי שאוכל להתמוגג על הבשר, על הפרווה, על מכנס העור, או על הנעליים המהממות. אני מוכנה לוותר על התענוג, בכדי שאותו יצור יוכל להמשיך לחיות את חייו. הרבה פעמים ניסו להניע אותי מדעתי. אמרו לי שבכל מקרה אותו היצור ירצח. יש המוני בני אדם שאוכלים בשר, אני לא זו שתציל את עור החיה המסכנה. אבל אני לא מסכימה עם הטענה הזו. נכון, המוני בעלי חיים ישחטו כל יום. אבל אם כל הצמחונים והטבעונים למיניהם יתחילו לאכול בשר, ההמונים שנשחטים היום יהיו כאין וכאפס לעומת אלו שישחטו מחר. אז אני לא מנסה לשכנע אנשים להפסיק לאכול בשר, ואני לא מעירה להם כשהם נועלים נעליים מעור, אבל אני חיה את חיי בדרך שנראית לי הנכונה. ונותנת להם את האפשרות לחיות את חייהם בדרכם שלהם. אני אגיד שוב, הדוגמא שנתתי- ממש לא ברת השוואה. אבל המסר הוא אותו המסר. אתה יודע שמה שקורה פה הוא לא בסדר. גברים מותקפים סובלים מסטיגמות שמקומן לא איתנו ולא היו מעולם. אל תתן לעצמך לסבול מאותה הסיבה. אם אתה מרגיש צורך לפנות לתמיכה, אם אתה רוצה להתלונן, אם אתה רוצה שיושיטו לך יד- תעשה את הצעד. כי הסטיגמות בנתיים קיימות, ובידך הכח לשנות את הדבר. אתה יודע שזה לא בסדר, ועדיין מעניש את עצמך. סבלת מספיק, זה לא מגיע לך. מקווה.. שזה יעזור.. איתך, אלונה.