בור ועם הארץ.
עם מנת משכל של בלטה. לא הבנת מה כתבתי? אז אני אנסה להסביר שוב יותר מפורט, אם כי אני בספק אם אימבציל שכמוך בעל מנת משכל שמזכירה אסימפטוטה ששואפת לאפס יהיה מסוגל לקלוט את הדברים. בחסידות יש המוני הסברים למה דברים קורים. למשל, רבי צדוק הכהן מלובלין כותב שאדם שיש לו הרבה תאווה זה בגלל שהזיווג שלו לא בקדושה. ויש עוד עשרות דוגמאות כאלו. א-ב-ל כתובים שם גם כל מיני עצות, שאיך נגיד את זה בעדינות - לא עובדות. במילים אחרות, שכל רפה, הכוונה היא שעם כל הכבוד לעשרות סיבות רוחניות למה אדם נמשך לבנים (כמה מאלו ששמעתי מפי 'מקובלים ויודעי ח"ן' - כל מיני דברים שקשורים לעיבור הנשמה, לזה שבגלגול קודם אנשים היו בגוף של אשה, ועד מידת גאווה או זיווג של ההורים לא בטהרה) - לאף אחת מהיסבות האלו אין משמעות מעשית לאדם שיבוא וירצה לשנות את הנטיה שלו. רבי נחמן כותב 2 שורות אחר כך שסגולה נגד גאוה זה ללבוש את הכובע של הצדיק. אז מה תטען, מוח בלטה, שעכשיו כל מי שישם שטריימל של האדמו"ר מקרעכצען יבטל את מידת הגאווה שלו וממילא יהפוך לסטרייט? אתה אידיוט או שאתה רק עושה את עצמך? אל תוציא אותי מהקשרי. הבחור ביקש ציטוט של רבי נחמן, הבאתי לו. אם הוא חושב שיש משמעות מעשית לציטוט הזה - שיהנה. אני מתלבט אם בכלל לענות לשאלה האחרונה שלך, כמו שאני לא מוצא שום טעם להתווכח עם האחיינית בת השנה וחצי שלי, למרות שאני בטוח שיש לה כושר קליטה קצת יותר גבוה משלך. בוא נתחיל מההתחלה של ההתחלה - דבר ראשון - הומו זה BEING, לא DOING. אדם שמרגיש שהוא נמשך רגשית ופיזית לבני מינו, בין אם הוא עושה עם זה משהו או לא. דבר שני - אף אחד לא קם בבוקר ומחליט 'היום בא לי להיות הומו, זה נורא אופנתי'. זה בדרך כלל מורכב מרגשות של משיכה ואהבה שאדם מגלה בעצמו בגיל התבגרות, כמו שרוב האנשים לא קמו בבוקר והחליטו להימשך לבנות, אלא פשוט בין גיל 11 ל-20 הם גילו את הרגשות האלו. דבר שלישי - נניח ויש מישהו שגדל בחברה דתית, שומר מצוות, מניח תפילין, ואופס - בגיל 15 הוא שם לב שהוא נמשך לבנים. מדהים מה? יש לנו הומו דתי... אחרי ההקדמה הזאת, מגיע החלק המעניין. כי עצם העובדה שיש לנו 'יצור' כזה, מכניסה אותנו לכמה שאלות קשות: אלוקים מצווה להתחתן, ואלוקים אמר שלא לעשות חדירות אנאליות. חכמים הוסיפו איסור על הוצאת זרע לבטלה, והרמב"ם אוסר על 2 גברים להינשא. לכאורה, ניתן היה לטעון כי אם אלוקים מצווה סימן שכל הדברים הללו אפשריים, וזו באמת טענתו של הרב אבינר וארגונו. בחינה מדוקדקת יותר תגלה שאלוקים לא אמר את זה. זה בערך כמו לטעון 'אם אלוקים מצווה על כולם להתחתן, סימן שכולם יכולים להתחתן'. מה לעשות שיש אנשים שמסיבות שונות (למשל רפואיות, אנשים בעלי מוגבלות שכלית חמורה למשל) לא יכולים להתחתן. אלוקים לא אמר שאפשר להשתנות, ומכיוון שמדובר בשאלה על רגשות ולא שאלה הלכתית - מי שיכול לענות על התשובה הזו הם אנשי המקצוע, קרי הפסיכולוגים. נכון להיום, אין שיטה שהוכחה כמדעית וכיעילה בלגרום לאדם שנמשך לבנים להימשך לבנות. (אני לא הולך לפתוח את הדיון הזה - תעשה שיעורי בית באתר של APA) ועכשיו, נחזור אל אותו יצור מוזר - הומו ודתי, נקרא לו מוישי לצורך העניין, שבינתיים הוא כבר בן 18. האם הוא צריך להתחתן בלי שהוא יכול לקיים 'ודבק באשתו'? איזה מין בית זה בית שאין בו אהבה? האם הוא יכול לחיות כנזיר? התורה כידוע לי לא מאמינה באפשרות של נזירות. ואולי הוא צריך להרוג את עצמו? וככה נפתרו לנו כל השאלות... וכל תשובה שתענה תוליד שאלות מהותיות חדשות. נניח ותגיד שאפשר להשתנות - מה תגיד לאותו אדם שמנסה כבר במשך שנים ולא מצליח? נניח ותגיד שצריך להתחתן בלי לספר לאשה - האם היית מוכן שהבת שלך תתחתן עם בחור כזה? האם אלוקים רוצה שאדם יסתיר מאשתו דבר כזה? ונניח שתגיד שהוא צריך לחיות לבד - מה המחיר הנפשי של החלטה כזו? האם יכול להיות שזה מה שאלוקים דורש? ואולי יש תשובה אחרת? אולי העובדה שאנחנו לכאורה נתקלים במבוי סתום אומרת שאנחנו צריכים לבדוק שוב את כל הנחות היסוד שלנו? אולי יש דרך למצוא פתרון כמו שהלל מצא את הפרוזבול? את כל השאלות האלו, כל אדם שכותב פה בפורום שאל ועדיין שואל את עצמו, למרות שאתה מעולם לא שאלת את עצמך את השאלות האלו. לכן דבר ראשון, הייתי מציע לך לשתוק. דבר שני, הייתי מציע לך לשתוק. ודבר שלישי, הייתי מציע לך להתאזר בקצת ענווה, ללמוד שלפעמים אנחנו בטוחים בשם הדתיות שלנו דבר אחד אבל אלוקים בעצמו אומר בסוף דבר אחר (נניח, בנות צלפחד), ושגם בעולם ההלכה יש הרבה גוונים של אפור באמצע.
