ראייה שלמה

Shuye

New member
ראייה שלמה

האם אפשר לאמץ ראייה שלמה? שמורכבת מכל החלקים? ואם כן, איך?
 

Shuye

New member
איזה שלם? ../images/Emo13.gif

קשה לי להעיד על משהו ספציפי שהייתי רוצה לקבל את התמונה הכוללת שלו, אבל אני מדבר על משהו מאוד כללי כאן, לראות את התמונה הכוללת על החיים שלנו, על עצמנו, על סיטואציות שקורות לנו בחיים, פשוט לראות את הדברים כפי שהם. קשה לי להסביר כל כך למה אני מתכוון, אבל רק אם אפשר לתת שני דוגמאות אז אחד הסיפור שכתבתי בשירשור שshkool התחיל, והסיפור של החופשהגדול גם באותו שירשור. שני דוגמאות לדברים שבאים מתוך קבלת כל התמונה מבלי להתקע על פרט אחד קטנטן ומעצבן. מקווה שהייתי ברור.
 
תנסה

אני לפעמים הולכת בשוק ומנסה להסתכל כאילו אני בתוך סרט.. אז רואים הרבה פרטים לא את כולם כמובן אבל הרבה זה נותן הרגשה רחבה של חופש ושחרור וזה קורה מעצם העובדה שאנחנו לא משתמשים בקופסה שלנו בכללותה אלא רק בעיניים.. ובזמן הזה החושים האחרים נחים..
 
שים לב

לכל רעיון או דעה שכבר קבעת לעצמך על החלקים או השלם (כולל "חלקים" ו"שלם" חחחחח), אחרת הם תמיד מסתירים את מה שבאמת יש
 

Shuye

New member
אפשר לאמץ שאין מה שיפריע, לא? ../images/Emo13.gif

גם זאת התחלה.
 
אם אתה אומר - אתה יודע ../images/Emo3.gif

אפשר לאמץ רעיונית, אבל מהר מאוד תגלה שוב ושוב שבכל זאת אתה מופרע
אם אימצת, ולא מפריע לך יותר שום דבר מהיום ואילך, תפתח אשראם בזימבבואה מצידי
כרטיסי הטיסה ורכישת האדמות עליי אפשר להשתמש בכל מיני טקטיקות בשביל לתרגל זמנית אי-התעסקות בזהות שלי, אבל גם כאן זה רק עניין של זמן עד ששוב תופרע. גם משהו
כי נוכחים שאפשר גם אחרת. כאן אולי נכנס ענף השרשור עם אינקה - תמצא את הדברים שבהם האני הוא לא המרכז, לכל אחד יש כאלה, וזה שונה מאדם לאדם
בגדול, לשאלה המקורית שלך - תמונה כוללת של החיים, בשביל זה צריך להיות החיים, אי אפשר להישאר בצד ולנתח אותם מתוך הצד שלי בלבד. לשם כך, תשאל את עצמך - האם אני נותן אמון בחיים? אילו פחדים מונעים ממני להתמסר לחיים וגורמים להתעסק בפרטים השוליים והקטנוניים של עצמי?
 

Shuye

New member
../images/Emo197.gif

למה אתה חושב שהתירגול באי-התעסקות הוא רק זמני? אין לו המשכיות? אחרי הכל, ככל שאתה תהיה יותר במצב של אי-התעסקות אתה תסלק את עצמך מעצמך די מהר ברגע שתבחין שמדובר בהתעסקות עצמית מיותרת, ותחזור למצב החדש של האי-התעסקות. אבל האם לא מדובר במשהו שיכול להתחולל כתוצאה מבחירה?
או שקודם כל צריך תשומת לב ואבחנה: מהי התעסקות עצמית?
ומה הכוונה למצוא את הדברים שבהם האני הוא לא במרכז? איפה אני מתחיל לחפש? תודה על השאלות.
 
אני חושב משמע אני זמני

האם אתה יכול לבחור להיות מאושר ולא מוטרד ברגע הזה ולתמיד? אולי. זה תלוי במוכנות שלך. אם אתה לא מוכן, אז כרגע כל בחירה מחביאה מאבק פנימי, משיכת חבל
דוגמה שקשורה לנושא לדעתי, ואולי תסביר בעקיפין - טוב מול רע אני יכול לתרגל "טוב", לנסות לאמץ לעצמי גישה של להיות טוב, לפי סט של חוקים והנחיות, ולשים לב טוב-טוב מתי אני רע, ואז כשאני רע מסיבה כלשהי - להיזכר ולשנות את מה שאני עושה לטובה, כי זה מה שצריך לעשות - אני בוחר להיות טוב כי הרי אני אמור להיות טוב
אבל במהותי עדיין לא השתניתי, עמוק בפנים זה לא יעזור שאני מנסה נואשות להיות טוב. כי אני לא. אני עדיין מקנא, עדיין כועס, עדיין שונא, עדיין רוצה להראות כמה אחרים טיפשים, מסיבות אגואיות מושרשות. רק שיניתי על פני השטח כמה דברים. יכול להיות שלטווח הארוך משהו גם יחדור פנימה. אולי ינשרו רעיונות, פחדים, תפיסות. להבדיל, נגיד שאני באמת טוב, מתחשב באחרים, מלא חמלה ואהבה, לא חושב רק על עצמי בכל דבר, באמת איכפת לי. אין לי צורך להתאמץ בגישה שלי - זוהי ההוויה שלי שממנה הכל נובע אז אני יכול להגיד לך - אתה כבר טוב! אתה כבר חי! אתה כבר שלם!
 

Shuye

New member
אבל אם ההוויה שלך היא כזאת

משמע שעשית איזהשהו צעד בשביל להיות מלא חמלה ואהבה, אז מהו התירגול שעשית? יודע מה.. עזוב את זה, עכשיו יש לי באמת שאלה אמיתית אליך: איך בן אדם משתנה באמת? (בהנחה שהוא באמת משנה את השכבה הראשונה ולא את הבסיס)
 
אההה עד עכשיו

אלה היו שאלות לא אמיתיות?
אינני מהמתרגלים הדגולים. בכלל, איך לתרגל אהבה? אפשר לבטא אהבה באלף דרכים. אבל לבצע תרגול שישנה אותי תיכף ומיד משונא לאוהב, עוד לא מצאתי. מה שכן, בסקופ של שנים, שינוי נראה לי הסרת המחסומים שאני האמנתי בהם, כך שהטבע יוכל להתבטא בחופשיות. אמרו את זה המון פעמים - it's all in the mind. כל העולם כולל אני - נתפסים בצורה מסוימת על ידי. יש אלף ואחד תרגולים, ולא רואה איך באופן לינארי תרגול או צעד או בחירה מסוימים מובילים לשחרור, למרות שיש להם תרומה עקיפה. כי הם פועלים אופקית בלבד. השינוי הוא בשחרור התפיסות במקביל להבנה וראייה נכונים
הקפיצה היא אנכית - לראות מי אני באמת? רק זכור, אני בדיחה לא חשובה, אז אל תיקח אותי ברצינות
וגם לא את עצמך!
 

אינקה

New member
האם אתה זוכר רגעים

בהם ה'אני' אינו המרכז אצלך? מה מייחד אותם? מה אתה מזהה כתנאים שתרמו להווצרותם?
 

Shuye

New member
הבולט בזיכרון שלי

הוא הזיכרון שאני לא הייתי שם, אבל ביחד עם זה הכל היה שם, כתנועה אחת שאין לה סוף. התנאי היה שבאותו רגע הפסקתי לרגע להתעסק עם עצמי והתעסקתי עם כל מה שלא "אני". ההתעסקות הזאת היא שהפריעה לי לראות את הדברים כמו שהם, בלי העיוות של האישיות והאגו והדימויים העצמיים של "שי".
 

Shuye

New member
חשבתי שעניתי על זה

ההקשבה יצרה את זה אני מאמין, חוסר התערבות מצידי.
 

אינקה

New member
התכוונתי למשהו אחר

נסה ללהיזכר ולנתח כיצד הגעת למצב הזה - אילו תנאים חיצוניים או פנימיים איפשרו את זה?
 

Shuye

New member
בהנחה שכן הגעתי למצב הזה

אני עדיין חושב שהתנאי הפנימי לזה הייתה הקשבה, למשהו שהוא גדול וכולל ממני ולא אני.
 
למעלה