כמה נקודות ראויות לציון מתוך הראיון
ראשית, רצון טוען שכל חודש עיכוב במימוש הפרוייקט עולה למשק 400 מיליון ש"ח. וזאת, שימו לב, לפי נתוני האוצר! כלומר, האוצר עצמו מוסר נתונים שלפיהם העיכוב בן 40 השנה (ובסופו של דבר 46-7) במימוש הפרוייקט עלה למשק יותר מ-220 מיליארד ש"ח! רק העיכוב בן 11 השנים בפרוייקט עקב התעקשותו המטומטמת של האוצר על קו עילי באבן גבירול עלה למשק כ-53 מיליארד ש"ח. אולי יסבירו לי כל תומכי הקו העילי כמה כסף בדיוק היה "נחסך" מבניית קו עילי במקום תחתי. מיליארד? שני מיליארד? אתם עדיין בגרעון של 50 מיליארד ש"ח... אין הוכחה טובה יותר מזו לנזקים העצומים (הבלתי ניתנים לכימות למעשה) שגרמה למדינה גישת האנטי תשתיות ששלטה בה לאורך עשרות שנים (ושכמובן קיימת עדיין בחליקם נרחבים של השלטון ובתקשורת המפגרת והצהובה). הגישה הזו לא רק שעיכבה והגבילה את התפתחות המשק, לא רק שהרסה את איכות החיים של האזרחים, היא גרמה להפסדים אפילו בחישוב מתימטי מוגבל ומצומצם ללא התחשבות בהשלכות רוחב. שנית, רצון חושב שאפשר לחנוך את הקו האדום עד 2017 ולסיים את כל שבעת הקווים עד 2023. התאריך הראשון שאפתני מאד וכנראה בלתי מושג. התאריך השני מופרך מיסודו - אין שום סיכוי. שלישית, לדבריו השנה תחלנה עבודות העתקת תשתיות בקו הכחול (לשעבר קו התכלת). הבעיה היא שהוא לא מסביר באיזה חלק שלו - כידוע הבעיות הקשות הן ברחובות ונס ציונה. ורביעית, בתוך הכתבה מתחבאת טענה די מפתיעה של נת"ע ולפיה הקו הצהוב יהפוך לרק"ל והקו הסגול - ל-BRT. לא ברור איך יבנו מסלול רק"ל בתוואי הקו הצהוב, ועוד פחות ברור איפה יהיה מסלול BRT בתוואי הקו הסגול (כדי לפנות לו מקום צריך לחסום רחובות מרכזיים לתנועת כל שאר כלי הרכב באופן מוחלט, או להרוס חצי תל אביב...)
