לא מצליחה, בינתיים, להביא את עצמי
לקרוא את הכתבה. כתבות כאלה, בדרך כלל, מעוררות אצלי תחושה של חדירה חוזרת לפרטיותה של הקורבן. האם כתבה זו יוצאת דופן? האם מועלים שם נושאים עקרוניים לדיון? האם מדובר שם על יחס המשטרה למקרים כאלו? האם מדובר על אפשרויות מניעה? על חזרת מקרים אצל פושע בודד? על היכולת לעקוב אחרי מי שכבר ידוע שהוא פושע מין? באיזה מידה "שווה" לתמוך בפרסום סיפורים אישיים באופן הזה - כשהרווח הוא עליה במודעות, וההפסד, כאמור, חשיפת הקורבן?