ראיון בועדה
הבטחתי לעדכן, אז הנה:
היה לי היום הראיון בועדה והיה ממש ממש בסדר.
היו שתי נציגות, עו"ד ועו"ס (לא זוכרת שמות).
אני די התרגשתי כמו בכל פגישה שקשורה לתהליך הזה (אני מתחילה לדמוע בכל פגישה כאילו שאני כבר על הורמונים...)
העו"ד ניהלה את הראיון ועברה איתי על ה-כ-ל.
למה ואיך הגעתי לפונדקאות? האם עברתי על החוזה והבנתי את החוזה? האם היה משהו לא ברור? האם נפגשתי עם עו"ד? מי? איזה רופא בדק אותי? מה הסבירו לי? האם אני יודעת מה מכסה הביטוח ומה לא? האם אני ערה לסיכונים? מי בסביבתי יודע על התהליך? האם תומכים?......
הרבה הרבה שאלות. אבל האוירה הייתה טובה, הן היו נחמדות (טוב, אני חייכתי כזה חיוך שלא הצלחתי להוריד מהפנים שנראה לי הן נדבקו ממני...)
ובסה"כ נראה לי שחשוב להן לראות שאנחנו (הפונדקאיות) יודעות למה אנחנו נכנסות, שאנחנו מבינות הכל, מודעות לסיכונים, מודעות לזכויות שלנו. וחשוב להן לראות את האיזון בין המחוייבות שלנו לתהליך (כלומר שאנו מחוייבות, שנעשה מה שצריך כדי להבטיח שהתהליך יצליח) לבין שמירה על עצמינו (מודעות ללעצמינו, לתחושות שלנו, שלא ניפגע...).
ישבתי איתן בערך חצי שעה ונפרדנו בשלום שלום ו
אח"כ נכנס האיש וגם הוא עבר "חקירה" משלו. האמת שלא הצלחתי להוציא ממנו הרבה
נראה לי שהוא גם התרגש...
בגדול הצלחתי להבין ששאלו אותו גם כן על המודעות לסיכונים, על עבודתו התובענית (איך יצליח לתמוך? יצליח!!) ועל הילדים (האמת שחשבתי שישאלו אותי על הילדים ולא שאלו, בכל אופן הוא אמר שהילדים שלנו קטנים ועדיין לא סיפרנו להם, אבל שהם כמובן חלק מהסיפור ונספר להם בהמשך...)
גם הוא לא היה שם הרבה זמן ויצא מחוייך (סימן טוב
)
אז, לכל הפונדקאיות שבדרך לראיון- בהצלחה!! אם מישהי רוצה קצת יותר פרטים (במידה וזה לא היה מספיק ארוך
) מוזמנת לשאול...
הבטחתי לעדכן, אז הנה:
היה לי היום הראיון בועדה והיה ממש ממש בסדר.
היו שתי נציגות, עו"ד ועו"ס (לא זוכרת שמות).
אני די התרגשתי כמו בכל פגישה שקשורה לתהליך הזה (אני מתחילה לדמוע בכל פגישה כאילו שאני כבר על הורמונים...)
העו"ד ניהלה את הראיון ועברה איתי על ה-כ-ל.
למה ואיך הגעתי לפונדקאות? האם עברתי על החוזה והבנתי את החוזה? האם היה משהו לא ברור? האם נפגשתי עם עו"ד? מי? איזה רופא בדק אותי? מה הסבירו לי? האם אני יודעת מה מכסה הביטוח ומה לא? האם אני ערה לסיכונים? מי בסביבתי יודע על התהליך? האם תומכים?......
הרבה הרבה שאלות. אבל האוירה הייתה טובה, הן היו נחמדות (טוב, אני חייכתי כזה חיוך שלא הצלחתי להוריד מהפנים שנראה לי הן נדבקו ממני...)
ובסה"כ נראה לי שחשוב להן לראות שאנחנו (הפונדקאיות) יודעות למה אנחנו נכנסות, שאנחנו מבינות הכל, מודעות לסיכונים, מודעות לזכויות שלנו. וחשוב להן לראות את האיזון בין המחוייבות שלנו לתהליך (כלומר שאנו מחוייבות, שנעשה מה שצריך כדי להבטיח שהתהליך יצליח) לבין שמירה על עצמינו (מודעות ללעצמינו, לתחושות שלנו, שלא ניפגע...).
ישבתי איתן בערך חצי שעה ונפרדנו בשלום שלום ו
אח"כ נכנס האיש וגם הוא עבר "חקירה" משלו. האמת שלא הצלחתי להוציא ממנו הרבה
בגדול הצלחתי להבין ששאלו אותו גם כן על המודעות לסיכונים, על עבודתו התובענית (איך יצליח לתמוך? יצליח!!) ועל הילדים (האמת שחשבתי שישאלו אותי על הילדים ולא שאלו, בכל אופן הוא אמר שהילדים שלנו קטנים ועדיין לא סיפרנו להם, אבל שהם כמובן חלק מהסיפור ונספר להם בהמשך...)
גם הוא לא היה שם הרבה זמן ויצא מחוייך (סימן טוב
אז, לכל הפונדקאיות שבדרך לראיון- בהצלחה!! אם מישהי רוצה קצת יותר פרטים (במידה וזה לא היה מספיק ארוך
