ראיה שונה על האי פוריות

דנין1

New member
ראיה שונה על האי פוריות

מזה כמה ימים אני עוברת על המסרים שעוברים בפורום זה וכואב לי.בתור אחת שחיכתה 6 חדשים עד ההריון הראשון, אני מזדהה עם כל אחת מהכותבות.מאז אותה טראומה למדתי שהתזונה וכל מרכיביה משפיעים על סיכויי ההתעברות ומאפשרים הריון תקין ומניעת הפלה.העובדה שאשה לא נכנסת להריון או מפילה,היא ההוכחה שהגוף לא מוכן באותו זמן לתפקיד זה.מה שחשוב הוא לחזק את הגוף כדי לאפשר לו להכין את עצמו כדי להכנס להריון ולהחזיקו.כדי לתת סיכוי לרעיון שאני מעלה כאן,יש צורך בשינוי תפיסה באופן מהותי,כלומר ,אנחנו צריכות להחליט שאנחנו הולכות בכיוון הזה ואוחזות בדרך זו לזמן מה.
 

דנין1

New member
תשובה בעד שתתני קורס

זה רעיון מצוין אני לא יודעת כלום על המפגשים שלכם והיכן הם.אשמח להרצות לפניכן.
 

דנין1

New member
לא הבנתי אותך כל כך

זה לא רק זה מכלול של הסתכלות כוללת על חילוף החומרים בגוף שאם דואגים שיהיה כמו שצריך בלי להשאיר רעלים בגוף ששוקעים לעתים במע' הרביה ולעתים במקומות אחרים.
 

דנין1

New member
תשובה להוא היא

כל פעילות הגוף כולל מערכת הרביה ניזונים ממה שאנו אוכלים ומושפעים גם מחומרים שאתם אנו באים במגע.חומר שנכנס לגוף ולא מתפרק שוקע בגוף כרעלים ומשבש את המערכות,ובין היתר את מערכת הרביה.הרפואה האורטומולקולרית מתייחסת לכל אחד כאינדוידואל כי כמו שאנו שונים בחוץ אנו שונים בפנים, ומזון שטוב לי לא טוב לאחר.בעזרת הקינסולוגיה ואיבחון בכף היד של בעיות פיסיולוגיות מוציאים סוגי מזון שגורמים לשיבושים עד שמגיעים לאיזון ואז הדרך להריון פתוחה ואף משרתת את העובר שהרי גוף האשה מוכן ואינו נתון לסטרס.הפרטים הרפואיים שזורים לאורך כל הדרך בשיטת טיפול זו,וקשה לשטוח כאן את כל התאוריה שיכולה להשתרך על פני מאות דפים.בכל מקרה צריך החלטה שלוקחים את הדרך הזו כי מאמינים בכך שלא טוב לאלץ את הגוף שנמצא בסטרס לעוד משימה שהגוף עדיין לא מוכן לה,בגלל הסטרס שגורם המזון ו/או חומרים אחרים שאנו באים איתם במגע ושהגוף לא מצליח לפרק אותם או לפלוט אותם כפסולת,והם הופכים לרעלים המשבשים את מע' הגוף כולל מע' הרביה.
 
רוצה לצאת חוצץ (קצת)

נורא חשוב לזרום ולהיות מוכנות וכל מה שכרוך בזה, להכין את הגוף והנפש, להמיס חסימות ולחזק כשרונות. הכל טוב ויפה, ובכל זאת, אני חושבת שאף אחד מאיתנו לא ממש יודעת מה עושה מה אצל מי, ולמה יש כאלה שלא מצליחות ויש כאלה שכן מצליחות. שלא לדבר על נשים שיש להן בעיות אמיתיות, ביולוגיות אובייקטיביות, שלפעמים "לחץ" ממש לא קשור אליהן, ושמונעות מהן קליטה קלה ומהירה. יש נשים שלא הייתי נותנת להן לגדל אוגר, ויש להן ילדים מקיר לקיר, יש נשים שהיו יכולות להיות אמהות מדהימות, ולא מצליחות להיקלט, או שנקלטו פעם אחת ומאז זה לא עובד. לא חסרים סיפורים על אמהות נוטשות, מתעללות, מזניחות - ומן הסתם כולן אמהות, ולא, הן רחוקות מלהיות מוכנות מבחינה נפשית לשלב הזה של הורות. זה רק כי לאחרונה יש כאן קצת שטיפה של "אם תכיני את עצמך הכל יהיה בסדר", והמסקנה המתבקשת מההנחה הזו היא שאם אני לא מצליחה, כנראה שאני לא בסדר. לא רוצה את האשמה הזו. מספיק קשה לי עם התחושות הקשות (והן באמת לא פשוטות כמו שאני בוודאי לא צריכה להגיד לכן) גם בלי המשקל הבלתי נסבל הזה של האחריות הבלעדית שלי. f--k, לא הכל בשליטתי.
 

דנין1

New member
תשובה לצאת חוצץ

היתה אי הבנה כנראה לא הובנתי נכון ולכן אני מבינה את הכעס.דיברתי על לחץ גופני ולא על נפשי.למרות שגם לחץ נפשי משפיע על הגוף.הכוונה היתה שאם אנחנו מכניסים לגוף מזון שאינו מתפרק אצל אותו אינדיוידואל[אצל כל אחד התגובה לסוגי מזון שונה],וזה מכניס את הגוף ללחץ פיזיולוגי,וכשהגוף מנסה להפטר מהמזון שלא התפרק, הוא מתיש את עצמו בנסיון זה, ולזה קראתי לחץ [של הגוף].למותר לציין שלחץ פיזיולוגי זה שהוא מצב של תעוקה מביא גם תעוקה על מע' הרביה.כמו כן בודאי שאינך אשמה אבל,לפי תפיסתי כל אחד אחראי על מה שהוא מכניס לגוף,ולכן אני כמודעת לענין העליתי את הסוגיה של המזון והשפעתו על מע' הרביה.
 

כתומה30

New member
מצטרפת לחוצץ ולמלפפונית

כשניסיתי להקלט נורא הכעיסו אותי תגובות "מאשימות" (בעקיפין או במישרין)כאלו. מה, חסרות נשים עם תזונה-לא-עלינו, סלש נשים שמשתמשות בהרואין (סתם דוגמה) שנכנסו להריון? וגם לחץ נפשי משפיע כנראה, אבל אני חושבת שמשתמשים בטיעון הזה over, והעניין, עם כל הכבוד (ויש, יש), יצא מפורפורציה (לא חסרות נשים עם חרדות ברמת ה"לא נורמלי", שיש להן ילדים מקיר לקיר, ואני אומרת את זה בביטחון כי נתקלתי אישית). תקופת הניסיונות היא מתסכלת עבור נשים (וזוגות) רבות, ואחד מהקשיים הכי גדולים, לדעתי, נעוץ בכך שמדובר במצב שיש בו הרבה חוסר ידיעה, מה קורה עכשיו, מה לא הלך, באיזה שלב העניין "נתקע" החודש, אולי משהו לא בסדר וכו' וכו'. ולפעמים זה נראה לי כאילו כל ה"תיאוריות" האלו (שדרך אגב, יכול להיות שיש בהן משהו) מנסות לתת הסברים ותשובות, במקומות שלא בטוח שבאמת יש כאלו. ואני לא נגד תזונה טובה, זה בטח בריא ולא מזיק (אלא אם יוצאים מפורפורציה ומפסיקים "לחיות" בגלל זה).
 
תודה המלפפונית - לא יכולתי לנסח

זאת יותר טוב!!! פשוט הוצאת לי את המלים מהפה!! נמאס לי לשמוע על "הכנת הגוף" וכו' וכו'. נכון, צריך לשמור על בריאות נכונה, אבל עם כל הכבוד לא כל שטות שמישהו אומר לגבי תזונה, מוכנות וכו' בהכרח נכון. אם רק הנשים שגופן היה במצב אידיאלי היו נכנסות להריון, אז למה רוב האמהות שאני מכירה ממש רחוקות מהאידאל הזה? (ואני לא מדברת על נשים מבוגרות, אלא דווקא על בחורות צעירות). אז באמת אנשים - פ ר ו פ ו ר צ י ו ת! ! !
 

דנין1

New member
תשובה ללא יכולתי לנסח

זה נכון מה שאת אומרת. אבל לא כל חוסר איזון של הגוף הולך לכיוון מע' הרביה.וזה כנראה מה שקורה לאותה אחת שמזריקה הירואין,ולאלה שיש להן ילדים מקיר לקיר,כי רק לחלק מהנשים, אותו חוסר איזון הולך לכיוון מע' הרביה. דרך אגב נושא התזונה הוא נכון במיוחד לנשים שדווקא נראה בכל הבדיקות שהכל בסדר ובכל אופן אינן נכנסות להריון.
 

אפרוחים

New member
מלפפונית - תמיד מעלה חיוך

אני נהנת תמיד מהתגובות שלך והפעם אני ממש מצדיעה לך. הלוואי שהייתי יכולה להתנקות מעודף המשקל הזה של רגשות האשם. אבל באמת מתחשק לי לצעוק לפעמים על כל המטיפים שיניחו לי כבר. דרך אגב, ובהמשך לזאת, התחלתי דיאטה אבל לא בשביל הריון אלא דווקא כי עכשיו בעלי בחו"ל ובחודש הקרוב במילא אין מי שיעשה לי טובה.... תמשיכי לגרום לי להנות מהתשובות שלך.
 

מעיןבר

New member
אני מכיעה מעולם התזונה

ורואה אותה ככזאת - תזונה - מקור לאנרגיה וחומרי בניין. לא מקבלת את ההגדרות של "רעלים" - מה עם האויר שאנחנו נושמות
ברעלים האלה אנחנו יכולות לשלוט
תזונה צריכה להיות טובה ומאוזנת. הרגלי אכילה טובים הם עניין בסיסי של בריאות תקינה אבל מכאן ועד לאבחון בעיות פוריות הדרך ארוכה מאוד. אפילו ארוכה מדי. אבל למען האמת, המשפט שהכי מקפיץ אותי הוא: "העובדה שאשה לא נכנסת להריון או מפילה,היא ההוכחה שהגוף לא מוכן באותו זמן לתפקיד זה." ואם הסיבה לבעיית הפוריות היא בכלל הזרע של הגבר
גם אז האשם הוא בגוף האישה
ואם ההפלה היא כתוצאה מבעיה בקרישיות יתר
או פגם גנטי כרומוזומלי - בעיות שממש לא ניתן לתקן תזונתית. מה אז
לא מקבלת הכללות גורפות ומאשימות כאלה. עקרונית - גוף האישה מוכן להריון מרגע שיש ביוצים ומחזורים סדירים. זהו התפקיד הבסיסי והחשוב ביותר שלו. לא מקבלת טיעונים על "חיזוק הגוף" אלא אם מדובר במחלה קיימת ומוכחת.
 
כמה טוב לשמוע דעות הגיוניות

ושמבוססות על עובדות ולא על תיאוריות באויר למיניהן... מעין, אני מנצלת את התגובה הזו להעלות משהו שקצת מטריד אותי כאן בפורום (ויכול להיות שזו סתם חשדנות לא מוצדקת מצדי, אבל בכל זאת...) - שמתי לב שהרבה מהמטפלות האלטרנטיביות שנכנסות לפורום מנצלות את הפורום "להפחיד" בנות עם כל מיני תיאוריות כדי לשדל אותן (אותנו) לקבל טיפול (ש"במקרה" שייך לתחום בהן הן עוסקות). האם זה מקובל שהפורום ישמש במה לדברים כאלה? נראה לי שיש בכך טעם לפגם...בכל מקרה, שוב, יכול להיות שהתגובה שלי מוגזמת, אבל בכל זאת - דעתך??
 
אני אענה, ברשותך ../images/Emo13.gif

דנין1 כתבה כאן לפני כיומיים הודעה כללית שבה העלתה את הנושא לראשונה. גם אני מגיעה מתחום התזונה- ודווקא בגלל זה עניין אותי להבין על מה מדובר. מבלי לראות את הדברים כתובים איך נוכל להבין אותם ולהחליט אם הם טובים בשבילנו או לא? אני משתדלת לשמור על רוח אובייקטיבית בנושא, ואני חושבת שהפורום צריך להיות פתוח לדיון בכל נושא, גם אם חלקנו (או רובנו) לא מתחברות אליו. אני חשבתי שדנין1 צריכה להעלות את הדברים על הכתב ומשם לתת לדברים להתגלגל מעצמם. לא חשבתי שהיא תענה תשובות פשטניות כל כך- קיוויתי שהיא כן תצליח להסביר את התיאוריה שלה- שאין לי מושג מה היא. לפורום יש את הדינמיקה שלו- כשהודעה לא רלוונטית מספיק היא נדחקת אחורה ואלמלא מעיין העלתה שוב את הנושא לכותרות
, אז גם הנושא הזה היה נעלם וזה היה ממחיש יותר מכל את התגובות כאן. ולגבי ההפחדות למינהן- את צודקת. יש באמירות ה"רוחניות" האלה משהו לא מובן - ערטילאי במקצת, שנותן תחושה שאנחנו לא מבינות הכל ואולי אנחנו כן אשמות במשהו. אבל כנשים בוגרות אנחנו אמורות להחליט לבד במה אנחנו מאמינות ובמה לא. וכאן אני כן אתן את הצד האישי שלי- אני נמשכת קצת לאלטרנטיבי אבל עודף "רוחניות" גורמת לי פריחה. הסיבה שהתחברתי כל כך לרפלקסולוגית שלי היא שבמקביל לזה שהיא עשתה לעצמה רייקי בזמן ההריון, היא גם עשתה בדיקת מי שפיר ואת כל הבדיקות האחרות המקובלות. אני אוהבת ללכת למגידות עתידות ו"מכשפות" למינהן, אבל בוחרת להאמין רק בדברים הטובים שהן אומרות לי, ואת הרעים מנפנפת באמירה ש"מי בכלל מאמין בדברים האלה"... יש לי השכלה מדעית רחבה- ובדרך כלל אני צריכה נתונים סטטיסטיים ומחקרים מוכחים כדי להאמין במשהו- אבל בגלל ההשכלה הזאת אני גם מאמינה שיש המון דברים שהאדם עדיין לא גילה ולא יודע. ולכן- אני לא מאמינה ששינוי תזונתי יפתור בעיות פוריות (אלא אם כן יש מחסור תזונתי מוכח, אבל זה סיפור אחר) ולכן לא אבחר בדרך הזאת כדי להכנס להריון מהר יותר. מאידך, אין לי דרך לבחון אם הסיפור הזה נכון או לא ולכן הוא צריך להיות פתוח לבחינה של כולן.
 

ענתש

New member
אני אוהבת את הגישה שלך... וזה הזמן

להתנצל אולי על התגובה האגרסיבית משהו (אך המשעשעת, תודי
) שלי מאתמול זה היה מאוחר בלילה ויש לי קצת שריטה בכל העניין של אנשים שמציגים את עצמם כמושיע שיעזור לי. אולי כי סבתא שלי הלכה ממושיע למושיע עם סרטן שפשט בכל הגוף ואחד אחרי השני הם נתנו לה תקוות מופרכות תמורת הון כסף, ולהורים שלי לא היה הלב להפריך את התקוות והם פשוט הלכו איתה ובכו. בכו כשהיא אכלה חסה אורגנית ובכו כשהיא שתתה כל מיני תרכיבים שהבטיחו לה רפואה וגם בכו כשהיא נפטרה. וזה הורג אותי - לראות אנשים שמבטיחים ישועה מבוססת על כלום. ואל תביני לא נכון - אני לגמרי בעד האלטרנטיבי (כשהוא משולב בקנוונציונלי) כי אני מאמינה גדולה בכוחו של המוח האנושי והתת מודע שלו. ראיתי יוגים שמסוגלים לעצור את ליבם ולהחזיר אותו לפעום שוב בכוח המחשבה או מסוגלים להפיא עצמם בקרח לימים ולצאת ללא פגע. אחרי זה אני לא סקפטית בקשר לכלום. ואם יש משהו שמסוגל לשכנע את התת מודע שלך לפעול לטובתך - בן אם זה יהיה אנרגיות קוסמיות (
או כל מה שזה ברייקי-שמייקי הזה) ובן אם זה יהיה מגרש שדים - אם זה עובד ומשכנע אותך אז זה מה שירפא אותך ממה שמציק לך. מה שהפריע לי פה זה העובדה שכל העניין האלטרנטיבי הזה ממילא משפיע רק על מי שמאמין בו (בין אם במודע ובין אם שלא במודע ומכאן כל אלו ש"לא האמנתי והפתעתי") ומי שמאמין בו ממילא מחפש אותו. מפריע לי שהיא באה לעורר פה תסביכים נוספים בנשים שכואב להן ומוכנות להאמין בהרבה אם זה יעזור. אמנם זה לא בדיוק סבתא שלי שגססה מסרטן אבל גם פה יש מצוקה וכואב לי שאנשים באים לנצל אותה. אני אישית הייתי מעדיפה אם הם היו "מציעים את מרכולתם" בלוחות המודעות ולא בפורום, אבל השיקול שלך הוא ענייני ויכול להיות נכון אז אני רק מביעה את דעתי.
 
ענתש - הצלחת לנסח כ"כ יפה את

מה שאני ניסחתי באופן מסורבל ועקום. אז בכל מקרה, בהמשך לכל מה שכתבתי כאן - התמצית של דבריי היא מה שאת כתבת (לא הולך לי היום עם הניסוחים). ברשותך, אני אנצל את התגובה הזו להתנצל אם נראה היה כאילו אני "תוקפת" אותך בדיון על CMV (אני יודעת שעברו כמה ימים מאז, אבל זה לא יצא לי מהראש כ"כ). בכל מקרה, רק רציתי להוסיף שאחרי שהפנמתי את הדברים וה"אמוציות" פחתו קצת, החלטתי לקבל את עצתך ואכן פניתי לרופא הנשים שלי בבקשה לבצע את הבדיקה (יתכן שזה לא ממש יעזור לי כי אם אני כבר אחרי ביוץ ואם נקלטתי החודש אז זה לא ממש משנה, אבל נראה...).
 
למעלה