אני לא אומרת שהכל רע, בני.
ההיפך הוא הנכון. זו גם הסיבה שכ"כ קשה לי לצאת מהחילוניות. הבעיה היא שגם באופיי וגם בהשקפתי, אני לא אדם של פשרות, אבל ברור שאצטרך לעשות זאת לאור כל הדברים שחוויתי ולמדתי על בשרי. תודה על כל הנקודות שאתה מעלה, אתה מאד עוזר לי לפתח כיוונים ומחשבות חדשים. אגב- אם אני הולכת עם מחשוף, אני מודעת לכך שזה עלול לגרום לתגובות מאד מסויימות. ואם החלטתי ללכת כך, סימן שרציתי את זה והדבר לא יפריע לי ממש. ועוד משהו: אני מאד אוהבת את ההודעות האבהיות שלך, אבל קצת קשה לי עם זה שאתה מכניס משפטים כמו "אושית פורום", "מלכת הצומי" וכו´ וכו´, זה גורם לי אדמומיות קלה בלחיי (ולאו דווקא לטובה). אני לא אוהבת ששמים עלי תוויות אולי יש לי נטיה לרצות צומי, אני לפעמים כועסת, ואני לפעמים קריזיונרית. זה לא אומר שאני תמיד ככה, ואני לא אוהבת שמחליטים שאני משהו שאני לא תמיד. ---------------------------------------------------------------- ולכולם: אני חושבת שאולי בגלל שדרך הביטוי שלי בכתב חדה מאד ועוקצנית, מתקבל הרושם הרבה פעמים שאני מאד כועסת/נעלבת/מאושרת. ורק בגלל שצורת הכתיבה שלי קצת פומפוזית, אנשים חושבים שאני לוקחת דברים מאד קשה. לפעמים אני מגיבה יותר קיצוני ממה שאני חושבת כי ככה אני מתבטאת. וצריך לקחת בחשבון שבכתיבה תמידהכל יראה יותר מוקצן מאשר בע"פ, כי אני לא יכולה לרכך את מה שאני אומרת בחיוך או במבט אמפטי. אז אל תקחו את זה כ"כ קשה. <מיכלי מודעת לזה שהיא מזיינת את השכל בפרהסיא>