הסיפור בסגנון לאבקרפט הכי טוב...
לדעתי, ואת אמיתותו תשפטו בעצמכם, הוא זה: היה היה סופר שביקר בעיר נידחה למטרת כנס כזה או אחר. כשהיה לו זמן חופשי הוא הלך לטייל קצת בעיירה הקטנה. אחרי זמן מה, הוא הגיע לחנות יד-שנייה וראה שבחלון הראווה מוצגת כרית עם ציפית מעט קרועה וכתמים צהובים דהויים מנקדים אותה. הסופר נכנס לחנות ושאל את המוכר למה לכל הרוחות יש לו כרית ישנה בחלון הראווה ליד שעונים עתיקים, מדליות ופסלים. המוכר ענה לו שהכרית המדוברת, היא הכרית עליה ישן אחד בשם לאבקראפט, הווארד פיליפ. הסופר התלהב וקנה את הכרית. באותו הלילה, במלון, הוא החליף את הכרית הרגילה שלו עם הכרית שקנה והלך לישון. למחרת בבוקר, ברגע שהחנות נפתחה, הוא נכנס וביקש להחזיר את הכרית. שאלות לא נשאלו ותשובות לא ניתנו. לאחר המקרה הזה, כתב אותו הסופר טור בעיתון בו הוא סיפר את הסיפור הנ"ל ובו הוא אמר שעכשיו הוא מבין את לאבקראפט ושאת החלומות שהיו לו באותו הלילה הוא מפחד אפילו להוריד לנייר. שם הסופר הוא סטיבן קינג.