angel20117
New member
קשר עם גבר לא פנוי
כתבתי פה בעבר לפני כמה חודשים. אני בת 24 ונמצאת בקשר עם גבר נשוי 8 חודשים (הוא בן 32). יש לו ילדה בת 6 שהוא מאוד אוהב. הכרתי אותי מיד אחרי שניפרדתי מבעלי שהייתי נשואה לו כמעט שנתיים. לא ידעתי מיד שהוא נשוי אבל גיליתי מהר מאוד, הוא לא הבטיח לי כלום. הוא אמר שהיחסים בינו לביו אישתו לא משהו אבל הוא לא רואה את עצמו מתגרש בזמן הקרוב בגלל הילדה. הוא אמר לי כמה פעמים שהוא מתחיל להתאהב בי ואם הוא לא היה נשוי הוא היה כל כך שמח להיות בקשר רציני איתי. אני לא יודעת מה חשבתי בהתחלה אבל נתקשרתי אליו כל כך מהר ופשוט לא יכולתי לנתק איתו קשר (אפשר להגיד שהוא הקשר הרציני השני שלי). אנו נפגשים אולי פעם בשבועים או 3 שבועות והוא מתקשר אלי פעמיים בשבוע בערך. השבוע הוא נסע איתי לחופשה ליומיים בפעם הראשונה. אני מרגישה כל כך טוב כשאני איתו אבל מיד לאחר שהוא הולך או אפילו לפני זה אני מרגישה מאוווווד בודדה ועצובה. אחרי שאני לא רואה אותו זמן מסוים אני כבר מתחילה להרגיש פחות קשורה אליו אבל מיד כשאני רואה אותו שוב כל הרגשות חוזרים אלי. לפעמים אני שולחת לו הודעות או מתקשרת והוא רק עונה אחרי כמה ימים (הוא קנה פלאפון מיוחד בשבילי שהוא משאיר בעבודה) ואז אני מרגישה אפילו עוד יותר נורא ואפילו מושפלת. הוא כל כך מפחד שאישתו תגלה ובזמן האחרון מאוד נזהר. כשראיתי אותו השבוע שאלתי אותו מה תוכנויותו ליום שישי הוא אמר לי שהוא הולך למקום כלשהו ואני שאלתי "עם חבר?" והוא אמר: "לא, עם אישתי". לא אמרתי לו כלום בחזרה אבל הרגשתי נורא באותו הרגע. אני יודעת שההודעה שלי נשמעת טיפשית ואני נשמעת כמו בן אדם נורא על כך שאני רוצה להיות בקשר עם גבר נשוי. אני בחורה מבית טוב עם לב טוב ואני פשוט אבודה ולא יודעת איך לצאת מהמצב הזה. אני אפילו לא יכולה לספר ליותר מידי אנשים על זה וזה רק מקשה על המצב.
כתבתי פה בעבר לפני כמה חודשים. אני בת 24 ונמצאת בקשר עם גבר נשוי 8 חודשים (הוא בן 32). יש לו ילדה בת 6 שהוא מאוד אוהב. הכרתי אותי מיד אחרי שניפרדתי מבעלי שהייתי נשואה לו כמעט שנתיים. לא ידעתי מיד שהוא נשוי אבל גיליתי מהר מאוד, הוא לא הבטיח לי כלום. הוא אמר שהיחסים בינו לביו אישתו לא משהו אבל הוא לא רואה את עצמו מתגרש בזמן הקרוב בגלל הילדה. הוא אמר לי כמה פעמים שהוא מתחיל להתאהב בי ואם הוא לא היה נשוי הוא היה כל כך שמח להיות בקשר רציני איתי. אני לא יודעת מה חשבתי בהתחלה אבל נתקשרתי אליו כל כך מהר ופשוט לא יכולתי לנתק איתו קשר (אפשר להגיד שהוא הקשר הרציני השני שלי). אנו נפגשים אולי פעם בשבועים או 3 שבועות והוא מתקשר אלי פעמיים בשבוע בערך. השבוע הוא נסע איתי לחופשה ליומיים בפעם הראשונה. אני מרגישה כל כך טוב כשאני איתו אבל מיד לאחר שהוא הולך או אפילו לפני זה אני מרגישה מאוווווד בודדה ועצובה. אחרי שאני לא רואה אותו זמן מסוים אני כבר מתחילה להרגיש פחות קשורה אליו אבל מיד כשאני רואה אותו שוב כל הרגשות חוזרים אלי. לפעמים אני שולחת לו הודעות או מתקשרת והוא רק עונה אחרי כמה ימים (הוא קנה פלאפון מיוחד בשבילי שהוא משאיר בעבודה) ואז אני מרגישה אפילו עוד יותר נורא ואפילו מושפלת. הוא כל כך מפחד שאישתו תגלה ובזמן האחרון מאוד נזהר. כשראיתי אותו השבוע שאלתי אותו מה תוכנויותו ליום שישי הוא אמר לי שהוא הולך למקום כלשהו ואני שאלתי "עם חבר?" והוא אמר: "לא, עם אישתי". לא אמרתי לו כלום בחזרה אבל הרגשתי נורא באותו הרגע. אני יודעת שההודעה שלי נשמעת טיפשית ואני נשמעת כמו בן אדם נורא על כך שאני רוצה להיות בקשר עם גבר נשוי. אני בחורה מבית טוב עם לב טוב ואני פשוט אבודה ולא יודעת איך לצאת מהמצב הזה. אני אפילו לא יכולה לספר ליותר מידי אנשים על זה וזה רק מקשה על המצב.
