ידעת שאת מדהימה?
לפני שאתייחס לתשובות שנתת לשאלות שלי, ואני מרגיש צורך לבטא את ההתפעלות שלי מהעבודה שלך, אני מעוניין להתייחס למה שכתבת. נסיתי קצת לאסוף את הדברים. אספתי את כל מה שכתבת לפני התשובות לשאלות שלי בשירשור הזה. עשיתי קצת עריכה. ממש שום דבר משמעותי - רק "העתק הדבק". מה שאת רואה זה מה שיצא לי. בת 27, נמצאת בקשר זוגי מדהים קרוב לשנה, אני חיה עם ההורים <משיקולים כלכליים>, עובדת בבית. אני בת 27, רוצה גם לבנות לעצמי קן משלי אבל זה לא מתאפשר בינתיים בגלל מגבלות כלכלייות...כל הצדדים מודעים לכך. יש לי משפחה נהדרת ואני אוהבת אותה מאוד. בבסיסה, המשפחה שלי היא טובה. יש לה ערכים טובים ופחות טובים. עברנו המון דברים משותפים בחיים בזכותינו ובזכות ההתרחשויות הגענו גם למקות טובים וגם לקשיים בקשר המשפחתי. יש לי הרגשה מאוד שלילית ממשפחתי. עובדה זו[המגורים ביחד; איציק] גורמת להרבה קצרים תקשורתיים, למיאוס, ויש הרגשה כללית כזו שמרחפת מעל הכל שאני לא מצליחה להשתלב בבית. <לכן אני מנסה להימנע מאיזושהי הידברות שתוביל לעוד קצר>. תחושת המיאוס וההרגשה שהמשפחה שלי היא נהדרת, הן סימולטניות. זה מתבטא בכך כשקורים לי מצבים חיוביים בני משפחתי יוכיחו את זה כשלילי...מן הסתם אני מייחסת לזה המון משקל כי אני חיה בבית.אז על אחת כמה וכמה כשקורים לי מצבים שליליים... אני מרגישה המון לחץ מהמשפחה, לחץ כזה שהכל חייב להיות מושלם, אם הוא לא אין לו מקום, הוא שלילי.כך רוב המקרים מתאפיינים. אתן דוגמא סתמית נגיד ושברתי כוס בבית אז קודם כל זה יהיה נורא ואיום. למרות שיש 3000 כוסות ואז כולם ימצאו עילה לכך שיש מקום להעלות את כל העבר שלי ובגלל זה אני כישלון ולא עושה כלום עם החיים שלי. ובדר"כ זה נעשה בפורום של כל בני המשפחה. אמא שלי נמצאת במקום כזה שהיא מתקיפה, אבי מאוכזב והאחים מצטרפים לשצף התקפות אני נמצאת בתוך סיטואציה שכזו, מתוך מודעות-הבנה והכרה של כל המתרחש! להתעלם מזה אני לא יכולה כי זה מצב שנמשך כל הזמן, זה יחס ואווירה ששוררת <אין פה ענין של נבירה בעבר או חיפוש אשמים> מכיוון שזה פורום פתוח לעיני כל, אני משתדלת לא לחשוף פרטים מזהים.דבר שעלול להקשות על ההבנה. רוצה לנתב את הקשר שיש לי עם המשפחה לאפיקים חיוביים. אלו דפוסים שנמשכים ה מ ו ן זמן. אני רוצה לנתב לטוב, האם יש לכם הצעה או כיוון למחשבה שיוכל לכוון אותי ? השאלה איך מנתבים לכיוונים טובים את כל המתח. ושאלה נוספת, האם מעבר פותר בעיות תקשורתיות???? <יכול להיות שהוא יתן יותר מרחב ויתן פיתרון זמני אך לא יפתור בעיה אלא יהווה הקלה> אני העלתי את השאלה הזו לא מתוך מטרה של רחמים עצמיים או כפיות טובה, של ילדה בת 27 נצלנית, אלא בתור בת למשפחה שאכפת לה מהמשפחה ורוצה לקדם את היחסים איתם. מה דעתך? האם את רואה כאן דברים כלשהם שיתכן שלא ראית בעבר? אציג לך מה אני קורא ובואי נתקדם עם זה: בת 27. גרה עם ההורים והאחים קשר זוגי מדהים בן כשנה. ואתם גרים יחד? אצל ההורים? רוצה לבנות קן משלך. עד כמה את רוצה את זה? מה את מוכנה להשקיע כדי שזה יהיה? לא מתאפשר לך לבנות קן משלך בגלל מגבלות כלכליות. האמנם? כל הצדדים מודעים לכך. (אני מבין שאת מתכוונת לכך שיש לך מגבלות כלכליות) והם גם מוכנים לכך? יש לך תחושות מאד אמביוולנטיות לגבי המשפחה שלך יש לי הרגשה שיושב כאן ניגוד משמעותי בתחושות שלך. תנסי להתייחס לזה. נראה לי מאד משמעותי. את מעוניינת לנתב את הקשר עם המשפחה לאפיקים חיובייםאני מעוניין להבין את המשפט הזה קצת יותר. תהיי מוכנה להסביר למה את מתכוונת כשאת אומרת אפיק חיובי (אני יודע, זה נשמע טריביאלי לחלוטין, אבל בכל זאת, תנסי) איך מנתבים לכיוונים טובים את כל המתח? שוב, תעזרי לי להבין למה את מתכוונת בכיוונים טובים. מאד סקרן לקרא את התובנות שלך, עכשיו זה יהיה כאילו את מסתכלת מהצד על מה שקורה. מעניין. לפני שאת עונה לי, אני מזמין אותך לעשות מעשה. אם נראה לך. תנסי לתפוס את האבא לשיחה לבד. קחי איתך בלוק של נייר, שיהיה ברור שזו שיחה רצינית (גם לך וגם לו). תסבירי לו שאת רוצה להבין מה הוא מרגיש. ותעשי בדיוק את זה. תשאלי אותו שאלות. שאלות שמחפשות להבין את התחושות שלו. שאלות שמדברות עליו ועלייך ומנסות להבין את מקור האכזבה שלו. שאלות שתאפשרנה לך לדעת שאת מבינה בדיוק, ללא שום הנחות מצידך, מה הוא מרגיש - כי הוא אמר לך. תקפידי לרשום את מה שאת מבינה והכי חשוב, לא להתגונן בשום פנים. לא להצדיק את עצמך בשום פנים. אפילו לא לענות לשאלות שהוא שואל. רק להבין את מה שעובר עליו. את מה שהוא מרגיש. אם תבחרי לעשות את המעשה הזה, ואני בכוונה מכנה אותו מעשה, אין צורך שתשתפי אותנו במה שתלמדי. חשוב שתשתפי אותנו בעובדה שבחרת לעשות את המעשה (או שלא). אחרי השיחה, אם בחרת לקיים אותה, אשמח לקרא את ההתייחסות שלך להערות שלי כאן. (מבטיח להגיע גם למה שכתבת ב"מכתב התשובות" ולהתייחס) אשמח לגלות מה בחרת לעשות ולקרא את ההתייחסות שלך לדברים איציק
נ.ב- ראיתי לנכון לשים את הודעתי כאן, מכיווון שאני רואה את זה כאימון אישי שלי, אני מנסה לקדם המון תחום בחיי מבחינה זוגית קרייריסטית משפחתית, אישית....<. אם לא, אשמח אם תפנו אותי לגורמים אחרים 
>