קשר בין צילום וצל?

metaphysic

New member
קשר בין צילום וצל?

אני מניחה שהמלה "צילום" באה מהשורש צ.ל.מ., כמו "אלוהים ברא את האדם בצלמו", מלשון דמות או image באנגלית, נכון? מישהו יודע אם יש קשר שורשי ותוכני בין המלים "צילום" (או "צלם" עם פעמיים צירה) ו"צל"? תודה רבה!
 
הקשר ברור:

צילום -או צלם -הוא תעתיק של גוף מסוים. וכך גם הצל. כיוון שבמילה ``צל`` מופיעות שתי אותיות משורש המילה ``צילום`` - מוכרח להיות קשר, ובדרך כלל הוא די גלוי לעין.
 

or99

New member
למה מוכרח להיות קשר? אין דברים מקריים בעולם?

 

or99

New member
טוב. לא ניכנס פה לפילוסופיה.

אני מדבר על משהו כמו תוצאת הטלת קובייה. מבחינתי זה מוגדר כמקרי.
 

or99

New member
קשר = סיבה ותוצאה, משהו שנובע ממשהו.

למשל, סיטואציה בה בזמן היסטורי כלשהו האנשים שהמציאו את המילה צל עשו זאת במודע או שלא במודע בהשראת המילה צלם. או הפוך. או ששתי המילים האלה נוצרו, שוב, במודע או שלא במודע, בהשראת מילה אחרת כמו צלב. ואכן, קשה מאוד להוכיח דברים כאלה. אפשר רק לשער.
 

ציפלך

New member
אין לי צל

של ספק שהדבר נעשה באופן מודע. לא יעלה על הדעת שהשפה התפתחה על ידי הטלת קוביה, אלא בהסכמה ובהבנה של ההגיון הפנימי שלה. אין לי גם לא דליל של ספק שהשרשים (לעניננו שני עצורים יספיקו) דל, זל, טל, יל, סל, צל, של, תל הם ביסודם שרש אחד שמשמעותו הטלה. התלולית מוטלת מעלה והשלולית מוטלת מטה.
 

matanfischer

New member
פעם שמעתי

או קראתי, לא זוכר היכן, ששלולית הגיעה מ"שלוליתו של ים" (איפה שהוא במשנה) - במובן של מה שלקח הים, מ"שלל". המשמעות שבה אנו משתמשים התפתחה אחר כך. (האומנם?!)
 

ציפלך

New member
מה שבטוח הוא שאין כאן זלילה לשמה

נראה לי שיש צדק בדבריך ושאכן השלילה מתיחסת לשולל, לזה שתולל אצלו את השלל, ולא לנשלל שתלולית רכושו הפכה בינתיים לשלולית מרופשת. כך גם הזלילה שהיא איננה שלילת האוכל מהצלחת אלא תלילתו בכרס. גם סלילה היא תלילה, והסליל הוא אכן תליל וכמוהו הצליל למינהו. על זה אין חולק שדלילה היתה אשה בעלת אופי שלילי.
 

matanfischer

New member
זו בלילה של מילים.

ובנוגע לדלילה - זו סתם עלילה. חלילה! (מלרע)
 

גנגי

New member
"הקשר ברור", "מוכרח להיות קשר" -

סליחה, ממתי מחשבות של אנשים שלא מבוססות על שום דבר הופכות לעובדות בדוקות?
 

גנגי

New member
השאלה היותר חשובה היא

למה אתה מרגיש שאתה חייב להגיד איזו שטות גם כשממש לא חייבים.
 
למעלה