קשר בין אב לבת

Iris1967

New member
קשר בין אב לבת

בן זוגי נטש כשהייתי בחודש השני להריוני.לפני כ- 3 חודשים בא לבקר לראשונה את הבת שנולדה. מאז הוא איננו שומר על קשר רציף - מזונות הוא שילם לאחר שבכיתי לו בטלפון שאני זקוקה לעזרה (שנאתי את עצמי על כך אבל אין לי ממש ברירה - הוא מתגורר בחו"ל). אני עדיין חיה בתקוה שמשהו ישתנה והוא כן ירצה להיות בקשר איתנו - קשה לי להשלים עם העובדה שכנראה זה לא יקרה - אנחנו בנפרד כבר שנה ו- 5 חודשים - אני יודעת שרק לעתיד פתרונים - יחד עם זאת קשה לי עם הנתק הזה ועם העובדה שילדתי כנראה לא תכיר את אביה - עצוב.... ):
 

nati42

New member
הייתי רוצה לדבר איתך

היי קראתי את הסיפור שלך בעצב רב... אני מרגישה הזדהות עמוקה אני כנראה בדרך להיות אמא כזאת הייתי שמחה לשוחח איתך... ענת
 

סיוולה

New member
חוץ מחו"ל. וחוץ מזה שמזונות הוא

משלם כי זה החוק. אנחנו שנינו מאותו הכפר.... הבת שלי מגבר זה עוד מעט בת 11 שנים. אני לא רוצה לייאש אותך ולהגיד לך תצפי לתסריט כמו שלי. כי לכל אחד יש תסריט משלו - ואין תסריט חיים של אחד דומה לשני. מה שאני כן יכולה להמליץ, כאם חד הורית, שעברה הריון לבד (אבל עם חברה בשם טלי - מקסימה שתמכה והיתה כל הזמן לצידי), שהעברה לידה קשה (עם אחות שתמכה וישבה לצידי 3 ימים עד לרגע הניתוח הקיסרי, שאז השמיטו אותה מצידי), ועם אמונה גדלה בעצמי, שלפעמים מתערערת ולפעמים איתנה. מה שאני יודעת. שאני הרווחתי והוא הפסיד מה שאני יודעת, שהילד/ה שלנו צריכה לקבל את התחושה - שהיא כמו שהיא אהובה, והקיום שלה לא תלוי בזה שאביה בקשר או לא בקשר איתה. כי היא כמו שהיא - א ה ו ב ה. ולצערי, גם רווקות, גם גרושות וגם פרודות, לפעמים מתנסות באותו נסיון, של "אין אבא בתמונה". למה? לדעתי, זה בעיה נפשית אישית של האב, ואין לה קשר לילד/ה, ואת המסר הזה אנו אמורים להעביר לילדינו האהובים.
 

ielly

New member
האהבה תנצח

גם אני אם יחידנית מבחירה ובני בן שנה וארבע חודש כרגע האב רוצה להיות בקשר עם הילד למרות שהייתי רוצה שהביקורים יהיו מסודרים ולמשך זמן ממושך יותר אני לא מסוגלת להפסיק את זה כיוון שאני רואה כמה גם המעט הזה עושה לבני ולא הייתי רוצה להיות זו שתעמוד ביניהם כל קשר הוא חשוב גם אם כרגע הוא נראה לא משמעותי ובגלל המרחק אולי אפילו בלתי אפשרי נראה לי שהסבלנות תשתלם והאהבה תנצח כי הילד שלי בא מאהבה.
 

Iris1967

New member
אהבת אם תנצח (0:

למה כוונתך בסבלנות? אין לי הרבה מה לעשות - שלחתי לאביה תמונות והוא בחר להתעלם מהן - לא הגיב כלל. הוא שולח לי מסר ברור שאינו רוצה להיות חלק מחייה - אין בידי לעשות דבר. ירצה יהיה בקשר לא ירצה - לא יהיה. הוא גר בקצה השני של העולם - מה שלא תורם כלל - אנסה להפסיק לחשוב על זה - הפסד כולו שלו ואם הוא לא רואה זאת - בעיה שלו. ילדתי תגדל מוקפת חום ואהבה. היום הלכנו לטייל בגן שבו היו מזרקות מים וברז שתיה שלוחצים עליו המים ניתזים באוויר - כל פעם שלחצתי על הברז הילדה שלי התגלגלה בצחוק רועם - זה עשה לי את היום - אין אושר גדול מזה!!! (0:
 

m i c h a l i

New member
אמרת בעצמך - אין בידי לעשות דבר

את לא יכולה להכריח אותו להיות לה לאב. זוהי בחירה שלו. איך וכיצד הוא יתמודד עם הבחירה שלו ומה תהיה ההשפעה של המעשים שלו על עתידו זה עיניינו בלבד. עם כל הכאב שבעיניין את צריכה להניח לו לנפשו. את צריכה להבין שלא תוכלי לשנות אותו . תחיי את חייך והיי אם אוהבת לבתך ללא משקעים וללא כעס על אביה (אני יודעת שזה נשמע קשה אבל האמיני לי שחייך ישתנו מקצה אל קצה ברגע שתשני את הגישה הזו). אמרת שהתחלת לנסות להפסיק לחשוב על זה - את בדרך הנכונה
 

Iris1967

New member
תגובה

למה אני חשה ממך נימה "מבינה" למעשהו של האב - לנטוש אשה בהריון נראה לך ענין מוסרי???? "להניח לו לנפשו"???????? מי בכלל מדבר איתו -מי רוצה להכריח אותו בכלל - מצידי שילך... (השלימי לבד) הוא לא ראוי להיות אב לבתי.
 

m i c h a l i

New member
סליחה אך דבריי לא הובנו כנראה

לרגע לא הצדקתי את מעשיו ואני ממש לא יכולה להבין הורה שנוטש את ילדו. אני מבינה שאת לא מודעת לסיפור האישי שלי... אומר רק בקיצור לעת עתה שגם בתי ננטשה ע"י אביה ויותר מפעם אחת. כיום הוא בקשר איתה ואני מאפשרת להם להתראות לאחר תקופה ארוכה שבה לא התראו - מרצונו ואח"כ מהחלטה שלי. את אומרת מצידי שילך אך זה לא מה שאמרת בהודעה הראשונה שלך : "אני עדיין חיה בתקוה שמשהו ישתנה והוא כן ירצה להיות בקשר איתנו - קשה לי להשלים עם העובדה שכנראה זה לא יקרה ". בסך הכל ניסיתי לעודד אותך להמשיך הלאה ולא לחיות בתקווה שמשהו ישתנה... אם משהו ישתנה אז את כבר תלמדי ותחליטי האם האם תרצי שחייך ישתנו בהתאם. אבל אז, הבחירה תהיה כבר בידייך או בידי בתך... מקווה שהבהרתי את כוונתי
 

s h o o s h a

New member
קשר בין הורה לילד

אביה של בתך בחר שלא להיות שותף לגידולה וגדילתה של בתך. עם כל הכאב שבדבר, תחושת הנטישה שאת חשה היא ברורה ונהירה ובכל זאת, אין כל דרך שבה תוכלי לחייב אותו לחדש את הקשר. מה שכן תוכלי הוא לדרוש כי במידה והוא מחליט לבקר ולהיות חלק מחייה של הילדה, עליו לעשות זאת באופן מסודר ורציף שכן הדבר חשוב מאד וחיוני להתפתחותה של הילדה. אולם, מדבריך עולה שגם זה בלתי אפשרי שכן הוא מתגורר בחו"ל. אז מה בכל זאת לעשות? כפי שאמרו לפניי, העניקי לבתך את כל החום והאהבה שיש בך, הקיפי אותה במשפחה קרובה ובחברים ועל אביה אל תדברי סָרַה. הראי לה תמונות שתדע כי זהו אביה. ובטוחני, כאשר היא תגדל היא תדע כיצד להתייחס לאב שלא היה שם כשהיתה זקוקה לדמותו.
 

Iris1967

New member
קשר בין הורה לילד

שושה, כתמיד, את מעניקה הרבה כח!!! מיכלי תודה גם לך!
 
למעלה