קשה

[matan10]

קשה

התחתנו בגיל מאד מאוחר, לאחר שנה שראינו שלא הולך עשינו בדיקות והתברר שלאישי יש ספירת זרע מאד נמוכה. ולאחרונה גם המחזור שלי מתחיל לזייף אחרי שכל השנים הוא היה יציב מאד. מצב רוחי על הפנים, אני מרגישה שיהיה קשה וכמה שאני רוצה זה מתרחק ממני .. בחודש הבא אנו אמורים להתחיל טיפולי IVF ואני ממש מפחדת ..

 

[דניאל@זר]

מתן בוקר טוב ../images/Emo42.gif

ברוכה הבאה, מקווה שתמצאי בפורום זה תמיכה רבה שתעזור לך בהמשך הדרך. אני מבינה את חששותיך ועם זאת אני רוצה לעודד אותך שזה לא כל-כך נורא כמו שאת חושבת... ואני חושבת שהמידע שתוכלי לקבל מהפורום יחזק אותך (הרי מידע הוא כוח !). אז שיהיה לך המון

ותזכרי שאנחנו כאן בשבילך אם יש לך שאלות

 

[masa]

למתן היקרה ../images/Emo42.gif../images/Emo65.gif../images/Emo39.gif

כמוני כמוך, אף אנחנו התחתנו בגיל מבוגר יחסית, ואף אני עומדת עוד כחודש לעבור לI.V.F כמוך. רק רציתי לעודד אותך ולהראות לך קרן אור קטנה בקצה המנהרה, את סתם בחששות מהלא נודע וזה משהו טבעי לחלוטין, אבל תעודדי, אחרי שתעברי את הפעם הראשונה, כבר תדעי בדיוק מול מה את עומדת, כמו שהגעת עד הלום ופחדת מכל התהליכים והתרופות והזריקות , ובכל זאת הגעת עד לכאן ואני מחזקת אותך להמשיך גם הלאה. (חוץ מזה הסיכויים גדלים ל - 50%) ... בהצלחה!

 

[מרב של ערן]

תיקון קטן

אני לא רוצה לייאש (אך גם לא רוצה שתפתחי ציפיות שווא), אבל הסיכויים לא גדלים ל-50%. הנתונים הסטטיסטיים היבשים מצביעים על שיעור הצלחה של כ-30% ב-IVF. כמובן שכל מי שלא מצליחה זה 100% אי-הצלחה מבחינתה, ומי שמצליחה זה 100% הצלחה. מקווה מאוד שכולנו נהיה בקרוב ב-100% הצלחה. מרב

 

[אולה *]

הי מתן! ברוכה הבאה!!! ../images/Emo20.gif

מקווה, שלא תשארי איתנו כאן לאורך זמן ותעברי מהר לפורום הריון. אם יש לך שאלות לגבי IVF - את מוזמנת לשאול.

אולה. ד.א. אנחנו התחתנו בגיל צעיר יחסית - הייתי בת 22, אבל זה לא חיסן אותנו מפני בעיות פוריות.

 

[מיכל ק-ש]

מתן

אני "טיפסתי" לא מזמן לטיפולי IVF. מאוד מאוד חששתי ולבסוף התבדיתי. אני מקווה שגם את תגלי שהשד אינו נורא כל כך ובעיקר שתגלי כי IVF נותן לך סיכוי טוב מאוד להביא ילד לאויר העולם גם אם חצית את גיל 30... שיהיה בהצלחה!

 

[אושרת@@]

היי מתן

ברוכה הבאה לך מבינה את הפחד שיש בהתחלה היום אחרי 11 הפריות בסה"כ הכללי שעברתי יכולה להגיד שזה קלי קלות,,,

אין לך מה לפחד בסה"כ מזריקים במשך שבועיים בערך אח"כ הרדמה,,,שאיבה,,,החזרה זהו קלי קלות

 

[innes]

אושר, זה באמת קלי קלות???

בחיים לא עברתי IVF. אבל אם עושים תרומת ביצית נניח, אז בעצם עוברים הכנה הורמונלית והחזרה - איך עוברים את החוויה הזאת?

 

[אושרת@@]

אין לי מושג לגבי תרומת ביצית,,

איך התהליך עובד,,אבל הפריה בשבילי היום זה נקרא קלי קלות,,, אולי בגלל שהתרגלתי לענין

אבל באמת בעקרון,,לא משהו רציני,, ובכלל מרדימים אותנו לפני זה ואני כל עוד מרדימים אותי ,, שיעשו בי מה שרוצים

כמובן שכשמתעוררים מרגישים את הכאב אבל מזה לעומת לידה,,,

נראה לי

,,, לא עברתי לידה

 

[נועם@בת]

אינס, בתרומת ביציות זה כמו בהחזרת

מוקפאים. כדורי פרוגינובה להצמחת רירית. הכנסת העוברים לרחם, ותמיכה של פרוגסטרון. זה בהחלט יותר קל מאשר תהליך IVF מלא. נועם

 

[innes]

../images/Emo84.gif דליה שלחתי לך מייל הבוקר

 

[dalia100]

תודה, שלחתי לך תשובה במייל

 

[ליברה*]

מתן, עם הקושי בא הכוח.

זה מין חוק טבע כזה, את תראי... ומנסיון אני יודעת שבפורום הזה תמצאי הרבה אחיות לצרה, שחוות דברים דומים ויכולות להבין אותך ולהקל ולתמוך ברגעים שאת הכי צריכה את זה. שיהיה לך בהצלחה ולעולם אל תשכחי את המטרה

 

[מיעד]

ה- ../images/Emo42.gif זורחת תהי אופטימית

גם אנחנו התחתנו "זקנים" (אני בגיל 28.5 ובעלי 29.5), זה לא נתון רלבנטי כל כך, היות והבעיות כנראה התחילו מוקדם יותר, רק "הסתתרו" עד אחרי החתונה (אני לא מכירה הרבה גברים שהולכים לבדיקת זרע בזמנם החופשי, אם לא התגלתה בעיה כל שהיא). גם אני, כמוך, חשבתי שהעולם מתמוטט עלי, ואין אפילו 1% של סיכוי, שיהיה אפרוח (או אפרוחית) שיקראו לי אמא). היום, אחרי קצת נסיון (האמת שלעומת כמה אחרות כאן בפורום, זה באמת מעט נסיון), אני אופטימית (בלי אופטימיות מה נשאר לנו?). חוץ מזה, הפורום הזה, הוא עמוד תמיכה שעוזר ה מ ו ן!. השמש זורחת היום, תהי אופטימית ותנצחי !

 

[סיגל 01]

שלום מתן.

קודם כל, שיהיה לך בהצלחה בהפריה. בשביל לעודד אותך, אני רוצה לספר לך על דודה של בעלי, שנישאה בגיל 36 ויש לה 7 ילדים. (היא חוזרת בתשובה.....). אז לכי לך להפריה עם כל האופטימיות, גם את תצליחי.

 

[ינסון]

הפחד זה טבעי

מה שאנחנו חוות קצת פחות טבעי. כולנו כאן מתמודדות עם הקושי הזה, של לרצות כל כך ילד, ובדרך להגשמה חוות ומתנסות בלא מעט קשיים. אני אישית עוצרת לא פעם ושואלת עד מתי??? והרצון לחוות את האימהות הוא כל כך חזק, ומשום מה, הקושי הוא תמיד רגעי ומייד אני ממשיכה הלאה. תישארי פה כמה שפחות, אבל כל עוד את פה תשאבי כל מה שאת רק יכולה מהעידוד, מהתמיכה, מהמידע, מהרצון הטוב לחלוק ובעיקר מהתפילה המשתפת שכולנו בסוף נגשים את הרצון לילד משלנו. אל תחששי משום תהליך, גם לא זה הקרוי IVF. זהו שם קצר לצעד גדול לקראת ההגשמה! אני ממליצה לך קצת לדפדף בהודעות וגלות שיש פה לא מעט זוגות בגילאים שונים וכולם ככולם ממשיכים הלאה.... הרבה הצלחה ואיחוליי שהיה קצרה בקרבנו. יונת

 

[סיגל 01]

ינסון, קיבלתי את המסר ועניתי.

 

[מרב של ערן]

ידע = כוח

כך אני רואה את הדברים. ככל שאני יודעת יותר על התהליך אותו אני עומדת לעבור, כך הפחד מצטצמם. ברקע, באותו חלק של התודעה אותו אני מדחיקה באדיקות, מנצנצת המחשבה מה יהיה אם גם זה לא יצליח. מ יהיה אם גם ה"תותח" האחרון יכזיב. כפי שאמרתי, את זה אני מדחיקה וברגעים שהמחשבה הוז צפה, אני משתדלת לחפש את כל הודעות השמחה וההצלחה, ונכנסת לפורום השכן ורואה את הבנות שהיו כאן והרו, חלקן כבר אמהות, וזה מחזק אותי.

מרב

 

[יונית החיובית]

מתן גם לנו בעיה כזאת ...

בעית זרע אך אם כל הגורל האכזר אנחנו ממשיכים הלאה צריכים להיות אופטימים וחיובים וב"ה אני מאחלת לך להיות אימא בקרוב הרפואה של היום מתקדמת ומצליחה ..

 

[נועם@בת]

נשמע מוכר התיאור שלך מתן ../images/Emo13.gif

נישאתי בגיל 35, ולקח לי שנתיים להבין שיש בעיה. היום אני בת 42, המחזור אמנם לא מזייף, אבל ההורמונים מראים שאני מתחילה לגרד את התחתית מאגר הביציות שלי. אז החלטתי להעלות את הסיכויים שלי. ועכשיו אני בטיפול אצל רופאה סינית שמנסה להחזיר לגוף שלי את מה שהזמן והטיפולים לקחו ממנו. לדבריה יש לי סיכוי אפילו להריון טבעי (אני לא בונה על זה). כבר שנה שאני לא בטיפולים קונבנציונאלים, ומשום מה אני לא מרגישה שהזמן לוחץ. איכשהו- היחס שלי לזמן השתנה. עכשיו אני רואה אותו כזמן שעומד לרשותי ואני יכולה לנצל אותו לצרכי. בדיוק ההיפך מהתחושה של השעון הביולוגי שמתקתק כל הזמן ומאיים לחנוק אותנו. דיברתי היום עם אחת מעובדות הנקיון בבית הספר שאני מלמדת. סיפרתי לה על הדיאטה המיוחדת שאני עושה, והיא אמרה הלואי שזה יעזור. אמרתי לה, אבל אני בת 42. והיא אמרה שהיא ילדה את הבנות הצעירות שלה כשהיתה בת 42 ו46. יש לה כמה ילדים גדולים יותר, אבל היא נהנית מהקטנות ומרגישה צעירה יותר P-; לקח לי הרבה זמן לשנות את היחס שלי לבעיה ולזמן. אני מקוה שלא תספיקי לעבור הרבה זמן בטיפולים, ואז גם לא תספיקי לשנות את היחס

אבל זה סובייקטיבי, ולא אובייקטיבי כמו שנדמה לנו בהתחלה.

נועם