קשה

[באפלה]

קשה

עכשיו היתה אזכרה של 11 חודשים למוות פתאומי של אחי. אין מילים לתאר את ההלם והקושי. הייתי רוצה לחלוק ולדבר עם משהו שעבר תהליך דומה. לא מאחלת אפילו לשונאים שלי. בכל מקרה אני בת 24 מחיפה

 

[בוזיקית]

שלום לך באפלה וברוכה הבאה...

אני בוזי, יתומה ותיקה מאבא ויתומה טריה מאמא. את מוזמנת לשתף, לפרוק מהלב, ואנחנו ניתן לך

כמה שאפשר יקירה. אני משתתפת בצערך, הלב נחמץ. תרצי לשתף אותנו ממה נפטר אחיך היקר? בן כמה היה? איפה את בכל הסיפור הזה - איך את מתמודדת - בכל זאת עברו 11 חודשים (נ.ב. אזכרה זה לא אחרי שנה? זה אחרי 11 חודשים?) בכל מקרה קחי את הזמן וספרי רק מה שאת רוצה ורק בקצב שלך... אנחנו כאן איתך מושיטים לך

 

[dikli]

אני חושבת..

שכל מי שנמצא פה כמעט עובר תהליך דומה מאוד לשלך.. רק שכל אחד איבד משהו אחר.. אח, אחות, אם, אב, סב, סבתא, חבר טוב, בעל, אישה, בן, בת וכו.. מוכנים תמיד להקשיב לך, לשמוע את מה שבליבך, נשמח לעזור לך..

 

[באפלה]

תודה

לא ידעתי שיש אפשרות לדבר על זה כאן באינטרנט. אבל אני בהחלט חושבת שאובדן זה אובדן וזה קשה מאוד להיתמודד בכל מקרה. אחי נפטר באופן פתאומי לפני 11 חודשים מדום לב בשינה. הוא היה בחור צעיר בן 22 יפה וחזק שפשוט הלך לישון ולא היתעורר... תנוח נשמתו בגן עדן. אמן... אני מוד מצטערת לשמוע או יותר נכון ליקרוא על המקרים שיש פה. ועל המיקרה שלך.. לפני כמה זמן זה היה<? לגבי האזכרה עושים אזכרה ראשונה אחרי 11 חודש ואחר"כ שנה. הפרש הגיליים בנינו היה רק 10 חושדשים.

 

[מיקימק]

גם לאמא שלי יש אזכרה ראשונה

לאחר 11 חודש עוד כמה ימים, רק המחשבה על זה גורמת לי לבכות....

 

[rnati]

../images/Emo24.gif שיעבור בקלות (כמה שאפשר)

 

[בוזיקית]

יקירה עצוב עצוב מאד על עלם חמודות

שהלך לבלי שוב! איזה שוק איזו תדהמה! אין לי מילים לנחמך חוץ מלעטוף אותך בחום להקשיב לך ולחבקך... את מוזמנת לספר על עצמך, כיצד נראית שגרת יומך? האם את עסוקה? האם יש לך תמיכה ממשפחה? מחברים?

 

[BooBee]

היי, ברוכה הבאה ../images/Emo20.gif

אין מילים לתאר, את צודקת. אבל בשלב מסוים יהיו לך. אתמ וזמנת כמובן לחלוק את התחושות שלך כאן. כולנו באותה סירה

שלך, רויטל.

 

[באפלה]

ממש תודה

יש לי הרבה מה לחלוק... מוזר אבל נראה שאני מתחילה להתרגל. קראתי את מה שכתבת בהתחלה. מתי הוא נפטר?

 

[upanddown]

איתך באפלה

גם אני איבדתי אח בפתאומיות..אמנם לצבא אבל בפתאומיות...סתם..אפילו אין לנו עוד תשובות..מה שנורא קשה כי אי אפשר להתאבל כמו שצריך...כל כך הרבה דברים מסתובבים בראש..על מה קרה, למה , איך , מה היה שם.? ואין תשובות ברורות..אין תשובות בכלל..והחלל הזה, הכאב הנורא שאי אפשר לתאר.. אפלה - אני אמנם גרה באנגליה אבל גרתי בחיפה 12 שנה... שולחת לך המון חיזוקים. וכל כך מבינה..כולנו מבינים..ותאמיני לי שפה לא סתם יגדו לך את המשפט הזה...פה זה מתוך הלב..מעמוק עמוק בפנים איפה שכל כך כואב. ת.

 

[באפלה]

בריחה

מתי זה קרה? את ממש צודקת בעניין השאלות. זה נורא קשה שלא מבינים וזה פתאומי ויש חשש שמשהו שם התרשל. אבל אחרי הכל אני מאמינה שזה החלטה של הקדוש ברוך הוא...כי לא משנה כמה חופרים לא מוצאים שום תשובה אחרת. אני מרגישה צורך לברוח מהארץ וכמה שיותר רחוק..