קשה לשחרר
היינו ביחד שנתיים וחצי און, אוף... וכל הזמן הייתה הרגשה של חוסר התאמה. אנחנו אוהבים מאוד אחד את השני אבל ישנם צרכים בסיסיים שאני לא יכולתי לספק לו והוא גם לא יכול היה לספק לי. אני יזמתי את רוב הפרידות שלנו אך אחרי שבועיים הוא היה מתקשר ומבקש עוד צ'אנס וכמובן שנתתי לו הרי גם הוא היה חסר לי. אבל כל פעם שחזרנו היו חודש, חודשיים מעולים ואח"כ שוב חוסר הסיפוק מהקשר הגיע. במהלך חצי השנה האחרונה המצב בינינו השתפר והרגשתי שהוא באמת משתדל לתת לי את האהבה והצרכים הרגשיים שלי אך לא הרגשתי טוב עם זה כי כל הזמן הייתה לי הרגשה שזה לא באמת הוא, זה לא בא לו בטבעיות כמו שהייתי רוצה. אלא זה בגלל שאני כל הזמן מפמפמת לו שאני רוצה יותר ביטויי פיזי לאהבה שהוא כביכול מרגיש אליי. (זאת אומרת נשיקות, חיבוקים ואפילו רק מבטים כאלו שעושים נעים בלב.) בחודשים האחרונים יצא לי להכיר מישהו חדש, מישהו שהכימיה איתו הייתה מיידית ויצא לנו לדבר הרבה והוא פקח לי את העיניים לגבי הקשר שהיה לי. (רצויי לומר שבקשר שהיה לי מעולם לא הרגשתי כימיה אמיתית וזה הועלה בשיחות רבות) בקיצור. נפרדנו שוב זה בא לו בהפתעה גמורה ולי היה בערך שבוע לעכל את הרעיון של הפרידה ואני אפילו דיי בטוחה בה. אבל עבר בערך חודש וחצי ואני לא יכולה באמת לשחרר אותו ולומר לו בהחלטיות שאני לא רוצה אותו יותר, אני לא יודעת למה אני משאירה לעצמי את הסדק הזה (של אולי לחזור אליו) כי אני יודעת בבירור שאני לא אוכל להסתדר איתו בהמשך חיי. ובינתיים אני חושבת שהוא מאוד סובל מחוסר ההחלטיות הזו, אני פשוט לא מוצאת את הכוחות(או הרצון) לומר לו את זה.
היינו ביחד שנתיים וחצי און, אוף... וכל הזמן הייתה הרגשה של חוסר התאמה. אנחנו אוהבים מאוד אחד את השני אבל ישנם צרכים בסיסיים שאני לא יכולתי לספק לו והוא גם לא יכול היה לספק לי. אני יזמתי את רוב הפרידות שלנו אך אחרי שבועיים הוא היה מתקשר ומבקש עוד צ'אנס וכמובן שנתתי לו הרי גם הוא היה חסר לי. אבל כל פעם שחזרנו היו חודש, חודשיים מעולים ואח"כ שוב חוסר הסיפוק מהקשר הגיע. במהלך חצי השנה האחרונה המצב בינינו השתפר והרגשתי שהוא באמת משתדל לתת לי את האהבה והצרכים הרגשיים שלי אך לא הרגשתי טוב עם זה כי כל הזמן הייתה לי הרגשה שזה לא באמת הוא, זה לא בא לו בטבעיות כמו שהייתי רוצה. אלא זה בגלל שאני כל הזמן מפמפמת לו שאני רוצה יותר ביטויי פיזי לאהבה שהוא כביכול מרגיש אליי. (זאת אומרת נשיקות, חיבוקים ואפילו רק מבטים כאלו שעושים נעים בלב.) בחודשים האחרונים יצא לי להכיר מישהו חדש, מישהו שהכימיה איתו הייתה מיידית ויצא לנו לדבר הרבה והוא פקח לי את העיניים לגבי הקשר שהיה לי. (רצויי לומר שבקשר שהיה לי מעולם לא הרגשתי כימיה אמיתית וזה הועלה בשיחות רבות) בקיצור. נפרדנו שוב זה בא לו בהפתעה גמורה ולי היה בערך שבוע לעכל את הרעיון של הפרידה ואני אפילו דיי בטוחה בה. אבל עבר בערך חודש וחצי ואני לא יכולה באמת לשחרר אותו ולומר לו בהחלטיות שאני לא רוצה אותו יותר, אני לא יודעת למה אני משאירה לעצמי את הסדק הזה (של אולי לחזור אליו) כי אני יודעת בבירור שאני לא אוכל להסתדר איתו בהמשך חיי. ובינתיים אני חושבת שהוא מאוד סובל מחוסר ההחלטיות הזו, אני פשוט לא מוצאת את הכוחות(או הרצון) לומר לו את זה.