קשה לי

קשה לי

שלום לכל חברים הפורום. החלטתי סוף סוף לכתוב את שעל ליבי ומקווה שלא תגידו לי ישר "תתגרשי...". האמת היא שאיני יודעת מהיכן להתחיל ע"מ להגיע לעיקר הלא ברור שלי אז אתחיל בפרטים היבשים יותר. אני נשואה כבר שנה וחצי, סטודנטית ואמא לתינוקת מקסימה בת 8 ח'. מזה זמן מה (במיוחד מאז ביתי נולדה) אני מרגישה שאני לא נמשכת לבעלי כבעבר וזה ממש מציק לי במיוחד בגלל שהוא שאל אותי אם אני נמשכת אליו וביני לביני שמתי לב כיצד היה לי קשה ענות על השאלה. בגלל שאני סטודנטית ושיגרת היום שלי מאוד עמוסה בין הלימודים לתינוקת אני לרוב מרגישה שזה אני והילדה, לא מרגישה חיי משפחה (במיוחד כי אנו גרים ביחידת דיור צמודה לבית הוריו). עולות בי הרבה מחשבות ובין היתר געגועים לחבר מלפני הנישואין.. לא יודעת מה לעשות אני מרגישה מזוייפת, מרגישה שחיי הנישואין זה לא מה שחשבתי..
 

פיני007

New member
ומה תגידי כשאומר לך שאחרי 34 שנים

גם קשה עם בת הזוג? נישואין הן בכלל לא כמו שחשבתי וזה היה לפני המון שנים. מקוים שבן הזוג ישתנה מעט ויתקרב למה שאתה חושב. אבל זה לא קורה לעולם. הכי קרוב לזה שסולחים ומעבירים ומטאטאים מתחת לשטיח כל הזמן. ומקוים שזה הכי טוב לעת עתה. ומה שנמצא בחוץ אולי לא יותר טוב אז נשארים עם מה שיש. חבל שזוהי האמת אבל מה לעשות, אולי היו צריכים בני אותו מין לחיות ביחד ורק לצורך עיבור למצוא את בני המין השני. נראה על פניו שגברים עם גברים מסתדרים טוב יותר וכן נשים עם נשים.
 

seeyou

New member
את מרגישה מזוייפת?../images/Emo12.gif

סימן שהביקורת העצמית שלך גבוה מאוד. אומרים שהעולם במה והאנשים שחקנים כולנו נולדים עם מספר מסכות והאומנות היא לדעת לעשות בהם שימוש בזמן הנכון . האם באמת יש כנות של 100% בין בני אדם? אני חושש שאפילו בתוכננו קיים סוג של חוסר כנות. מה שאת מרגישה קורה לרוב הנשים (לפחות לפי מה שאני קורא בנט,או מסיפורים של ידידות במשך השנים) לקראת הלידה ואחריה הגוף והמוח משתנים אצל אישה. לזה תוסיפי הבגרות טבעית ולחץ מלימודים והחיים בקרבתם של ההוריים שלו. געגועים לחבר מלפני הנישואין תמיד יהיו,זה כמו לחזור לילדות,לאגדות,לראות את העולם ורוד,טוב. אני כמעט בטוח שאילו היית עוברת את תקופת החיים עם אותו חבר גם היית מרגישה אותו דבר כפי שאת מרגישה עם בעלך. ההרגשות שלך : - שלא נמשכת לבעלך -שלא מרגישה חיי משפחה ...מקורם בראש שלך...לרוב. The eyes do not see what the mind does not want. לכולנו יש מטרות בחיים וסדר עדיפויות לא קיימת זוגיות מושלמת ולא מתגשמים החלומות Life consists not in holding good cards but in playing those you hold well. Josh Billings חג שמח יוסי נ.ב כולנו קיבלנו בלידה שעון חול תלוי בנו -חלקית-איך מבזבזים את גרגירי החול לא חיים מספיק על מנת לעשות בעצמינו את כול הטעיות של אחרים.
 

shirlyar

New member
מחזקת את דבריך

בנוסף לדבריו של יוסי אני חושבת שאם את רואה שזה ממשיך כך ואת לא משלימה עם זה שזו מערכת נישואים שלא לנצח נשארים הפרפורים תגשי לייעוץ זוגי , רצוי כדאי ועדיף בתחילה לבדך.
 

shirlyar

New member
מה שלא יודעים לא מזיק

לא יכול לקרות כלום אם לא תאמרי לו , להיפך את יכולה ללכת ולגלות על עצמך כל מיני דברים וככה לשפר את הזוגיות. תשמעי אני עברתי גהנום עם עצמי כמה חודשים אחרי החתונה והייתה לי תקופה לו קלה בכלל, זה קרה וקורה כמעט לכל אחת שאני מדברת איתה, פתאום מגלים שהזוגיות היא לא מה שחשבנו ופתאום אין את הפרפורים ואין את הלהט והתשוקה אבל אל לנו לשכוח שבעל ושותף לחיים ואבא של ילדינו לא אמור להיות סקסי כמו שאמור להיות בעל קריטוריונים אחרים לגמרי כמו איש טוב. בקיצור אני חושבת שאם תעבדי עם עצמך את יכולה להודות לעצמך אח"כ שנשארת איתו וזה היה סתם משברון חולף, אני מקווה באמת שיעבור לך.
 

אומברה

New member
נכון שאין זוגיות מושלמת

אבל לא מסכימה עם המשך המשפט שלך - "ולא מתגשמים חלומות" אני בעד שצריך לחיות כדי להגשים חלומות. גם בדבריו של פיני007 יש נימה של פסימיות וכניעה, אני בעד להתחזק על ידי עזרה חיצונית ולחיות את חייך בשלמות ולא לחיות חיים שאתה לא שלם איתם. יתכן ואתה לא יכול לשנות אז אולי כדאי ללמוד לחיות בשלום עם מה שיש, אבל בלי תסכולים..
 

אומברה

New member
לא חושבת שאת מזויפת

הנישואין הם התגשמות חלומן של ילדות, אם היו מספרים לנו שלגדל משפחה כרוכה בעבודת פרך, אף אחד לא היה מתחתן... הייתי שם ולמרות ואף על פי , לא הייתי מוותרת על החוויה וגידול הילדים למרות הקשיים, היום זו מילת גנאי בעיניי, בשבילי. נראה לי שמאד נלחצת מהגילוי שאת לא נמשכת לבעלך, כיוון שהחיים סחפו אותך לרוטינה שלא מאפשרת לך לנשום ולהנות מהטוב שיש.יתכן והזמן שלך מאורגן רק למחויבויות ואת שוכחת את המחויבות לזוגיות שלכם. אז או שתחפשי זמן להשקיע בזוגיות או שתוותרי על מחויבות אחרת שתוכל לחכות לזמן אחר. לכל דבר יש מחיר, אם את לא יכולה לוותר כרגע על שום מחויבות שלך ומונע ממך להשקיע בזוגיות, אז תשלמי את המחיר ואל תקטרי... בעניין הגעגועים לחבר הקודם - את לא מתגעגעת אליו, אלא למה שאין לך עכשיו, כלומר ההיפך ממה שיש. אז תוציאי אותו מראשך, זה רק הלחץ שמכוון את מחשבותייך (לדעתי), כיוון שאת לא מעלה כאן בעיות ספציפיות, אלא רק הרגשה כללית של לחץ וחוסר שביעות רצון. תנשמי עמוק ותחשבי על זמן איכות עם בעלך לבד, שתפי אותו בתחושות שלך, זה מאוד יקל על שניכם, אני מניחה שאת מעבירה את הלחצים גם אליו, מן הסתם. בהצלחה.
 

רחלי228

New member
רק דבר אחד משך את עיני

"אני לא נמשכת".... זה לא משהן שאפשר לתקן...זה רק הולך ומעמיק. תמצאי מהר פתרונות ואם לא - תמצאי את עצמך דוהרת ברכבת שדים..
 
קראתי את תגובותיכם ו...

תודה לאומברה על התגובה המחזקת שבאמת הותירה בי חומר חדש למחשבה כנראה שבאמת אני נמצאת בשיאו של משברון. אבל מצד שני העניין של המשיכה או עותר הנכון אי-המשיכה קיים לרגע זה, האם באמת נראה לכם כי זה דבר שהולך ומעמיק או הולך וחולף לו כלא היה? או שאולי אני רק שקועה בשאלה הזו יותר מידי עד כדי שכנוע עצמי שאני לא נמשכת יותר?? בכל אופן תודה על התגובות
 

אומברה

New member
כשלא טוב לנו ולחוצים...

אנחנו מנסים להבין מאין זה נובע כדי לצאת מהלחץ, זהו תהליך נורמלי, השאלה, היא לדעת לשאול את עצמך את השאלות הנכונות וזה כבר פונקציה של מודעות עצמית ומוכנות נפשית להתמודדות. מעמיק או חולף? זה תלוי בכם, ראשית אסור לפחד לדבר, נהפוך הוא זה משחרר לחץ ולעתים זה מספיק. ובעניין השכנוע העצמי, זהו גם תהליך, ושוב השאלה היא לאיזה כיוון את לוקחת את זה - יש אנשים שיקחו אשמה ויש אחרים שיטילו אותה על הבן זוג וזה ממש לא חייב להיות כך. מה שחשוב הוא לדבר, להיות מודעים כפי יכולתכם ולפנות לעצמכם זמן איכות. תחשבי מה יכול לשמח אותו ותעשי מעשה.
 

seeyou

New member
צודקת../images/Emo45.gif

אפשר להוסיף את הגעגועים לחבר מלפני הנשואים ואת הנוף של סטודנטים ללא התחיבות משפחתית We never appreciate what we have until we lose it.
 

מרקוס417

New member
חייבני זוג..

אני חייב להפנות אותך לאתר חדש המשלב חכמת חיים ארוכה בזוגיות עם המון טיפים מעשיים ותקצירי הרצאות הבעייה שלך היא בעייה מוכרת והלחץ שלך הוא ברור ,יש לך הרבה להיות אסירת תודה ולפרק את החבילה זה הדבר הכי קל... אני חושב שהכי יעניין אותך הפרק שנקרא "החמות והזוגיות" כתובת האתר היא www.zugiutova.com בהצלחה
 
אעלה השערה

את מציינת במאמר מוסגר את היותכם גרים ביחידה צמודה לבית הורי בעלך אולם מוסיפה את המילה "במיוחד", בהקשר לכך שאינך מרגישה חיי משפחה. הפנה אותך מרקוס לפרק "החמות והזוגיות". את אמנם לא מציינת מחלוקות עם הורי בעלך אולם יתכן שמאז נולדה בתכם יש לאימו "תפקיד", בין אם בהשגחה על הילד כאשר שניכם בעיסוקיכם ובין אם מלכתחילה היה לה חלק בהדרכה שלך כיצד לטפל בתינוקת, כך שאת לא יכולת לפתח מספיק את מקומך במשפחה המצומצמת (המכילה אותך, את בן זוגך ואת ביתך). יתכן שנדחקת ממקום של אישה, אם ורעיה, למקום של ילדה נוספת בבית המשפחה המורחבת (הכל מתוך כוונה טובה), כך שממקום של "אחות" קשה לך להימשך למי שצריך בעצם להיות בן זוגך אבל בקוד החדש שנוצר הינו "אחיך הגדול". הפתרון לדעתי הינו ב"הפרדת רשויות". שׂיכרו לכם דירה קרובה למקום לימודיך, התמודדו עם ענייני מעונות ו/או בייבי סיטר והתחילו לבנות לכם חיים עצמאיים. בהצלחה
 

The One Desire

New member
השערה נכונה

בכתיבתך עולה מדברייך כי העובדה שאת גרה ביחידת דיור ליד הוריו מעיקה. אני יחזק את דבריו של איש המערות ואמר שלפי דעתי טמונה בעובדה זו בעיה שהיא מעבר לשליטה טריטוריאלית לכדי אנרגטית. לעניות דעתי, צעד חשוב אותו אתם צריכים לבצע הוא בהחלט למצוא מקום לעצמכם שלכם בלבד ללא התערבות פיזית, אנרגטית של משפחתו (במיוחד כשמדובר בחמה) למרות שזו לא הבעייה הישירה שאת מציינת, אני חושבת שיש שם משהו שאולי קשור בצורה זו או אחרת לבעייה שלך. בהצלחה
 

adam33

New member
את צודקת

ואני בעצם מבין אותך. את "יוצאת החוצה" רואה אנשים וחייה את החיים בחוץ. פתאום את מגיעה הביתה ובעצם מרגישה חנוקה. ואם הוא היה עוזר לך כשאת מגיעה הביתה ככה הית יכולה להתפנות לדברים האחרים. אבל. את צריכה גם לטפל בילדה וגם "להשאר לבד" כי בעצם הוא קרוב להוריו, ואת הית כל כך רוצה להשאר במקום הלימודים ולו רק לנשום את האוירה ואת החופש. לפי דעתי את צריכה לגרום לו לחלוק את המטלות איתך. לתת לו רשימה של מטלות ליום. לוודא בSMSאו בצורה אחרת ולהזכיר לו. לנסות פשוט ל"הצעיר" אותו ברוחו , וזאת על ידי יציאה פעם בשבוע לבד איתו ולא משנה לאן . האמיני לי שאני אחרי שני תארים ויודע מה זה לתת לזוגיות פעם אחת בשבוע שתהיה זמן איכות רק לך ולו. אם תשקעי רק בלימודים או רק בילדה את לאט לאט תתרחקי מהאיניטימיות שבנכם ויגיע היום שהוא יהיה "זר " לך ומגעיל אותך. תזהרי מכך.
 
למעלה