בייבי love
New member
קשה לי
שלום לכל חברים הפורום. החלטתי סוף סוף לכתוב את שעל ליבי ומקווה שלא תגידו לי ישר "תתגרשי...". האמת היא שאיני יודעת מהיכן להתחיל ע"מ להגיע לעיקר הלא ברור שלי אז אתחיל בפרטים היבשים יותר. אני נשואה כבר שנה וחצי, סטודנטית ואמא לתינוקת מקסימה בת 8 ח'. מזה זמן מה (במיוחד מאז ביתי נולדה) אני מרגישה שאני לא נמשכת לבעלי כבעבר וזה ממש מציק לי במיוחד בגלל שהוא שאל אותי אם אני נמשכת אליו וביני לביני שמתי לב כיצד היה לי קשה ענות על השאלה. בגלל שאני סטודנטית ושיגרת היום שלי מאוד עמוסה בין הלימודים לתינוקת אני לרוב מרגישה שזה אני והילדה, לא מרגישה חיי משפחה (במיוחד כי אנו גרים ביחידת דיור צמודה לבית הוריו). עולות בי הרבה מחשבות ובין היתר געגועים לחבר מלפני הנישואין.. לא יודעת מה לעשות אני מרגישה מזוייפת, מרגישה שחיי הנישואין זה לא מה שחשבתי..
שלום לכל חברים הפורום. החלטתי סוף סוף לכתוב את שעל ליבי ומקווה שלא תגידו לי ישר "תתגרשי...". האמת היא שאיני יודעת מהיכן להתחיל ע"מ להגיע לעיקר הלא ברור שלי אז אתחיל בפרטים היבשים יותר. אני נשואה כבר שנה וחצי, סטודנטית ואמא לתינוקת מקסימה בת 8 ח'. מזה זמן מה (במיוחד מאז ביתי נולדה) אני מרגישה שאני לא נמשכת לבעלי כבעבר וזה ממש מציק לי במיוחד בגלל שהוא שאל אותי אם אני נמשכת אליו וביני לביני שמתי לב כיצד היה לי קשה ענות על השאלה. בגלל שאני סטודנטית ושיגרת היום שלי מאוד עמוסה בין הלימודים לתינוקת אני לרוב מרגישה שזה אני והילדה, לא מרגישה חיי משפחה (במיוחד כי אנו גרים ביחידת דיור צמודה לבית הוריו). עולות בי הרבה מחשבות ובין היתר געגועים לחבר מלפני הנישואין.. לא יודעת מה לעשות אני מרגישה מזוייפת, מרגישה שחיי הנישואין זה לא מה שחשבתי..