קשה לי

[Original Sims]

קשה לי

לא יכול לסבול יותר את ההשפלה כואב לי

 

[יעל נור]

קשה לדעת מה לומר

כשכל כך מעט נאמר.... רוצה לפרט קצת, לפעמים זה עוזר.... וחיבוק.

 

[Original Sims]

בלי שם ספציפי

טוב כבר לא ידעתי מה להגיד - הכל נאמר כבר כל כך הרבה פעמים עברנו את הסיפור הזה כל כך הרבה פעמים - שזה לא אני שזה מה שנורמלי בשבילי אבל עדיין ההורים שלי שמו לעצמם מטרה להרוס את הגיי שבי אפילו במחיר להרוס אותי כולל וידוי "מרגש" על איך אם הם היו היום יכולים להחליט הם היו מפילים את ההריון שלי (מן הסתם לא נכנסתי להריון זה מתי שאני נולדתי) וכבר כל כך הרבה פעמים נאמרו המילים, לי וגם להורים שלי שזה בסדר והכל וזה הדבר הנורמלי בשבילי וחשבתי שסוף סוף מתחילה להכנס הבנה אבל הבנה רק מלית ברירה אחרי שמישהו לא יודע בדיוק מי הכניס להם סוף סוף לראש שאי אפשר לשנות נטייה מינית אז עכשיו עד כמה שהם היו מתים לזרוק אותי מהמשפחה - לצערם הם לא יכולים הם עדיין מחוייבים אליי - אז בינתיים הם מבקשים לדעת כמה שפחות על החיים שלי - הם לא רוצים לשמוע כלום על מה שקורה לי הם לא רוצים לדעת בכלל מה שעובר עליי - הם בטח ובטח לא מעוניינים לפגוש את הבן זוג, החיים שלי מבחינתם נגמרו ברגע ש"בחרתי" בדרך הזאת וגם אמא שלי רמזה לי היום שעדיף היה אם הייתי עובר רחוק מפה ככה שזה בטעות לא ידלוף למישהו מהקרובים או מהשכנים "אתה יודע למה שלא תעבור לתל אביב?" באמת הם הזהירו אותי שאם אני יודע מה טוב בשבילי אסור לאף אחד במשפחה לדעת - או בעיר לדעת - אם שואלים אותי משהו על מתי אני אשיג מישהי פשוט אני אמור להגיד - אין לי אף אחת ואני לא מעוניין ואחי הנבלה מתנהג לכלב שלנו יותר יפה (טוב הוא עורך דין - לא ציפיתי ממנו שיהיה בן אדם) האחיות שלי פוחדות פחד מוות שהבעלים שלהן ידעו מזה ומזהירים אותי כל הזמן ששוב - מעכשיו לא מעניין אותם כלום מה קורה בחיים שלי שאני אפילו לא אחשוב לספר להם, זה כבר לא חלק מהם רק שאני לא אספר לאף אחד - אחרת... טוב מה אני יגיד היום פשוט שכבתי במיטה וקיוויתי שאני אמות כי אני לא מסוגל לחיות את החיים האלה יותר - זה כבד לי, אין לי יותר כח

 

[campari]

אם לי היתה משפחה כזאת...

הייתי מזמן עובר לתל אביב, משנה את שם המשפחה שלי ומנתק איתם קשר לתמיד. אה, וגם מתראיין למקומון של העיר שבה הם גרים, כדי להבטיח שכ-ו-ל-ם יידעו מה אני אוהב לעשות במיטה, ואיזה הורים חארות יש לי. אבל זה אני. אתה תעשה מה שטוב לך (ולא, התאבדות היא לא אופציה).

 

[עודד א]

../images/Emo24.gifגדול ולאחריו כמה עצות

אני לא יודע בן כמה אתה, אבל אם אתה צעיר תוכל לפנות לבית דרור- שזה בית לנערים הומוסקסואלים, שמהרבה סיבות אין להם קורת גג. אתה יכול להתקשר אליהם בטלפונים האלה: 5162071 או 5164621. אפשרות אחרת ובכל גיל, היא לטלפן למי שיכול לתת כתף תומכת ובאופן אנונימי לחלוטין הקו הלבן- ימים א´-ה´ בין השעות 19:30-23:30 בטלפון 7325560 . ומעבר לזה, כמובן, אנחנו פה לעזור ולייעץ כמה שאפשר, מתוך הניסיון האישי של כולם/ן. אני יודע שכרגע כואב ונראה חסר סיכוי, אבל אני מקווה שהידיעה שרובנו עברנו את הקשיים האלה (מי יותר ומי פחות), תוכל לעודד מעט. חשוב שתדע ותאמין שהתאבדות היא לא פתרון. אם יש לך קצת כסף, סע לאילת או לכנרת או בוא לתל אביב. העיקר קצת "להתאוורר" מהקשיים ולראות שאפשר גם אחרת. בוא נתקדם צעד צעד, אוקיי ? תכתוב לנו מה דעתך על כל ההצעות שלנו. מה נכון לך ומה לא ונמשיך משם. והכי חשוב, אני אומר שוב, הוא לדעת שאתה ממש לא לבד בכל הקשיים. יש מספיק אנשים שלא ייתנו לך ליפול. (אני מקווה שאתה קצת, קצת, מחייך עכשיו)

 

[יעל נור]

אנחה.

הלוואי שהיו לי תרופות קסם. מין אבקה שאני מפזרת והכל מסתדר.... הורים זה לא קל. מישהי שאני מעריכה (שהיא אמא לילדים) אמרה לי פעם "הבנתי, התפקיד שלנו כהורים זה לעשות טעויות והתפקיד שלכם כילדים זה לצאת בסדר למרות הטעויות שלנו". הייתה באמירה הזאת הרבה ציניות, אבל הייתה בה גם אמת בסיסית - הורים הם לא מושלמים. ולא רק שכך הרי שהרבה מהטעויות שההורים שלהם עשו הם עושים על הילדים שלהם ואנחנו, למרבה הצער, כנראה נעשה עם הילדים שלנו.... אני לא רוצה שתחשוב שאני מצדיקה את ההורים שלך. אני לא בטחה שאני אפילו מבינה, אבל אני מנסה להסביר קצת. לנו, כגאים וגאות יש תהליך שלם של יציאה מהארון של עצמנו. תהליך שרובנו עוברים מרגע שנדמה לנו ש""אולי" ועד השלב שבו אנחנו מכירים בהומוסקסואליות שלנו. ואז, לרוב אחרי לבטים והתחבטויות, אנחנו מספרים להורים שלנו. ואנחנו מצפים שהם יחבקו אותנו ויקבלו אותנו כמו שאנחנו ול אינסו לשנות אותנו. ואנחנו נורא נעלבים כשזה, לרוב, לא קורה. אבל האמת היא שלרוב הם צריכים זמן. הם צריכים זמן כדי שגם הם יוכלו לצאת מהארון. שלב של "איפה טעינו" שלב של "זה בטח לא משהו שאנחנו עשיונו" שלב של "מה יגידו"... החיים לא מושלמים ומכיוון שכך יש הורים שנתקעים בשלבים מסויימים. מגיעים לקצה גבול הקבלה שלהם. אולי ההורים שלך ישארו שם תמיד, אבל אולי גם לא.... כל מה שיש זה לקוות. אני יכולה להגיד שאמא שלי בהתחלה נורא לא קיבלה והיום, שנתיים אחרי, היא כבר קצת יותר מסוגלת להתמודד עם הלסביות שלי. זה עדיין קשה לה, היא עדיין מאמינה שלא יהיו לי ילדים, היא עדיין מקווה איפושהו שזה חלום רע והיא תיכף תתעורר, אבל היא מקבלת. במהלך הזמן הזה למדתי שמרחק זה לא דבר רע. מצד אחד זה לא מעמת את ההורים כל הזמן עם הלסביות שלי ומצד שני זה נותן לי מרחב לסבי לגדול בתוכו. אני חושבת שזה חלק מתהליך התבגרות שכולנו עוברים שבו משלב שבו ההורים והאחים שלנו הם המשפחה אנחנו מוצאים זוגיות ובונים את המשפחה של עצמנו. הקשרים הישנים חשובים, אבל המקום שלהם בחיים שלנו משתנה. ואנחנו, שחיים חיים שלהורים שלנו קשה לקבל, מוצאים לנו "משפחות אלטרנטיביות" בונים לנו עולם משלנו. זה אולי נשמע לך עצוב, אבל יש בזה המון אושר והמון חופש. וכן, לא מכחישה, גם רגעים קשים... ואני חשובת שעם כל זה שההורים שלך מנסים לשנות אותך הם בכל זאת, כנראה, גם מקבלים כי עובדה שהם עוד בקשר איתך. ועצם זה שהם מנסים לשנות אותך מראה שאיכפת להם. ואל מעט אנשים נזרקו לרחוב אחרי שההורים גילו, כך שבכל זאת נדמה לי שאצל ההורים שלך יש מקום לתקווה. אני לא יודעת באיזו סביבה אתה חי, אבל יש קהילות שעדיין מתקשות להתמודד עם הומוסקסואליות. תבניות ישנות קשה לשנות. אבל תמיד אפשר לקוות שעם הזמן וככל שיכירו יותר אנשים הם ילמדו לקבל. תן להם זמן. תן לכולכם זמן. ומוות הוא לא פיתרון טוב. באמת שלא. החיים יפים מדי, אפילו אם עכשיו נדמה לך שלא. וחיבוק לשעת צורך.

 

[Original Sims]

העדרות של יום

תודה לכם קמפרי עודד ויעל על התגובות - זה באמת עזר והיה יפה מצידכם - אני מצטער שלא עניתי היום - אני פשוט הייתי היום מאוד עצוב ובכיתי כי כבר לא היה לי כח - וממש לא הייתי במצב לכתוב איזה משהו נורמלי בלי כל מיני הצהרות היסטריות חסרות כיסוי - טוב עכשיו אני מרגיש יותר טוב (הרבה בזכותכם) אז אני הולך לישון ומחר אני אכתוב לכם תודה וביי בינתיים

 

[shirhayam]

עצוב לי לשמוע את זה....

תן לי להציע לך משהו קטן ממני(ולתת לך חיבוק גדול

בוא מחר למסיבה בתאטרון - תראה שאתה בהחלט לא לבד ושיש עולם שנהנה וצוחק בחוץ האמן לי - אני סטרייטית - ולי קשה לא פחות בבית(ללכת לא ללכת זו השאלה) והכיף בללכת ולרקוד ולהשתחרר לפחות לארבע שעות יכול לסדר איזה קפיץ אחד או שניים ואם לא אז לפחות נהנית תכיר תצחק על העולם ותקשיב לאלה שנתנו כאן עצות - הן טובות לדעתי וחבל לי לאמר דברים שנאמרו צא לך - קבל את חיבוק המוזיקה החיוכים והריקודים אני שם - ואתה?

 

[Original Sims]

אל תתאבד

קל להגיד ! קשה לעשות !!!!!!!!! למה לי ? למה לי? למה לי לחיות את החיים האלה למה ככה? אני מרגיש כמו יהודי בתקופת השואה - אז למה מה הטעם בכל זה? למה לסבול ? למה לא להתחיל מחדש? אני פשוט ישים קץ להתחלה הלא טובה שלי בעולם הזה - ואוולד מחדש כבן אדם נורמלי - ולא אזכור שום דבר מכל מה שקרה כאן אף אחד לא יצטער על מותי - גם ככה הם אמרו לי שהם מצטערים על הלידה שלי וגם אם כן - מגיע להם - לשלוח אותי להתחלה חדשה - ואותם לפורום משפחות של מתאבדים. אין לי יותר כלום בעולם הזה - שום דבר אף אחד לא אוהב אותי, אני הומו - talking about having all the wrong cards in your hand קשה כל כך להשאר

 

[ssmink]

התאבדות

התאבדות היא פתרון סופי לבעייה זמנית... לא מומלץ ביותר...

 

[Original Sims]

איפה זמני?

איפה זמני? - אני במשפחה מבחינת "מוקצה" אני פתאום הפכתי לשחור שמלכלכך את הלובן של המשפחה - פתאום פוחדים ממני - פתאום מתנהגים אליי כמו נספח מעצבן למשפחה שהלוואי ולא היה קיים - זה היה פותר כל כך הרבה בעיות זה כל כך קשה להיות לא רצוי על ידי המשפחה שלך מילא לא רצוי אבל ביחס כזה? - ובכלל מישהו שנורא אהבתי והיינו אומנם קצת זמן ביחד אבל עדיין הוא היה מיוחד לי מאוד היום שולח לי מכתב בסגנון DEAR JOHN טוב לא ציפיתי שהוא ירצה אותי - אף אחד לא רוצה אותי בעולם הזה לא המשפחה לא אף אחד - אני מיותר אני לא מצליח לחשוב על בן אדם שאוהב אותי בעולם הזה בלי לדעת שאני הומו

 

[Original Sims]

הבן זוג עד לפני 5 דקות

החלטתי להפרד ממך כי אני פשוט חושב.... אני חושב... אתה קרציה אתה מבין ?

 

[Original Sims]

בחיי

"בחיי, כשאני מסתכלת בגאווה ובחיוך על המשפחה היפה שבנינו וגידלנו אני מסתכלת עלייך ונמחק לי החיוך מהפרצוף... ונתקעת לי הגאווה בגרון"

 

[Liroy25]

טוב די, מיציתי!!

בשביל הפרוטוקול וכל מי שיהיה לו מה להגיד אחר כך - שתקתי, הייתי נחמד

אבל עכשיו הגיע תורי לפתוח את הפה.

סימסי היקר, צר לי להיות זה ששובר לך את בועת הרחמים אבל אתה לא היחיד שיצא מהארון, אתה לא היחיד שעבר תקופה לא קלה עם ההורים, אתה לא היחיד שחרא לו בחיים! חאלס!! לא יכול לשמוע אותך מייבב יותר!! גם אני יצאתי מהארון, והעובדה שאני בן יחיד והומו נגנה לי על המצפון עד לא מזמן. המשפטים שציינת לא חדשים לי, נהפוך הוא, אשמח להחליף איתך בכמה משלי. זה דבר ראשון. דבר שני - (הנאום עוד לא נגמר) חשבת אולי פעם שגם להורים שלך קשה? אני חלילה לא מצדיק את הדרך שהם בחרו להביע את כאבם אבל קשה להם! כפי שכתבתי לך במסר (במידה וטרחת לקרוא אותו) אני מגיע בקביעות לקבוצות התמיכה של תהיל"ה ואילו רק היית יודע עד כמה הדור של הורינו סובל מבורות בכל הקשור לנושא היציאה מהארון, היית מבין שלכל מטבע שני צדדים.

 

[Liroy25]

ועוד דבר אחרון

להתאבד או לא, בטח ובטח שלא כאן! היתה עוזרת ודם עושה כתמים. תפסיק לאיים ותתחיל להתמודד קצת! אנחנו כאן בשביל לתמוך ולהקשיב תמיד, אבל בחייאת! קח את עצמך בידיים!

 

[Original Sims]

טוב תרגיע ! ../images/Emo128.gif

א. כן קראתי ואני חייב להביע הסתייגות ממש גדולה כאן קודם כל בוא נעשה סדר בבלגן: יש לי יותר מיותר מידי מזה בבית שאני בוכה ואפס ושאת החיים שלי אני חי לשווא - אני לא חייב לשמוע את זה כאן - אם זה כל כך מטריד אני יכול גם שלא, (ואני לא מאיים - אין אצלי איומים, אין לי למה, אני לא מחזיק מעצמי מתת האל לפורום או לעולם או משהו כזה, שאם הוא יעזוב אז יהיה ממש מגעיל, אני אפילו בטוח שבלעדיי יהיה כאן הרבה יותר קל - ככה שאני לא בדיוק קולט איפה זיהית כאן איום (?!?) אנא "האר את עיני" )

אני חייב להגיד לך דוגרי שאתה ממש מעצבן וחסר רגישות והדברים שלך אם להגיד את המינימום - דבריך לגמרי עושים ההפך במקום לעזור (אם התכוונת כבר אי אפשר לדעת)

לא באתי כאן כדי שאנשים יגידו לי עד כמה אני מסכן או כדי לקבל סימפטיה מאנשים - ממש =אין לי= למה - זה לא יעשה אותי עשיר יותר, מלא יותר, שמח יותר או יפתור לי בעיות.

לא באתי כאן כדי להנות מהרחמים של אחרים בגלל שאני כל כך "מסכן" שכל זה קורה לי - וכן,

אני יודע שכולם יצאו מהארון אז אתה יכול כבר מעכשיו להפסיק לדבר על זה,

אני יודע שזה לא היה קל לאף אחד אני יודע שקשה לכולם - אבל זה לא

, זה לא עושה את המצב ליותר קל בשבילי אז אתה כבר יכול להפסיק את הטון המגעיל הזה - כי זה ממש לא עוזר והאמת די עובר על יד האוזן בלי איזשהי התייחסות ממש לא באתי כדי להנות ו"לספר לאומה את סיפורי" - אבל באתי לדבר כדי שאולי זה יעזור במשהו - להוריד כמה דברים מהלב כשכל כך קשה (וכן, תודה שציינתי אני יודע שלכולם קשה) לא באתי כאן לאיים בהתאבדות או משהו - אבל היום אחרי מריבה ממש גועלית אז עשיתי את זה בצורה ספונטנית - מייד אחרי ה"קרב" פתחתי את המחשב וישר שפכתי לתוכו את כל מה הרעל ואת כל הכאב ואת כל השבר כי כבר לא ידעתי מה לעשות יותר, כתבתי - כשאני בעצמי נבהל מהמחשבות שעולות לי בראש אבל כבר לא יכולתי לחשוב יותר מה טוב ומה רע כי כל כך הייתי שבור (וכן, תודה ששוב הזכרת שכולם שבורים!) שפשוט כתבתי מה שחשבתי פשוט, נתתי להכל לזרום בלי לדעת מה ייצא - ככה ש(ומצטער מראש!) אני חייב לשבור לך כאן תאוריה ממש "יפה" על רחמים עצמיים, על "רווחים" מ"הצבעות הזדהות" של אנשים אחרים, ועל איומים לעזוב את העולם הזה. לא תכננתי את הכתוב, לא בניתי את זה ולא, לא חשבתי על שום משפט פשוט כתבתי ומה שיצא מונח לפנייך/לפניכם אם אתה חושב שזה מתבכיין / קנטרני / תמשיך כראות עינייך - אני מצטער שאתה חושב ככה - אבל זה מה יש לכן כדאי שתתמודד. אם אתה חושב שעשיתי את זה כדי "לזכות" ברחמי הקהל, או להצטייר כקדוש מעונה - כאן אאלץ לנפץ לך עוד בועה - אינני כזה, "לא מרוויחים טוב כיום מלהיות קדוש מעונה..." ובכלל "קול הטרונייה" הזה שלך לא עוזר כאן חוץ מלהשמע גס רוח זהו. נ.ב - למקרה שאתה קראת את המסר עד הסוף ואילו רק היית יודע פסיכולוגית כבר דיברה איתם אבל עדיין לא זז כלום - ככה שזה לא בדיוק בורות. .

 

[Liroy25]

וואו, זה היה ארוך!

יפה לך אח שלי! כפי שאמרתי לך, אנחנו כאן בשביל להקשיב ולתמוך אחד בשני. אם לא היה איכפת לי כל כך לא הייתי טורח לשלוח לך מסר אישי עוד הרבה בטרם כתבתי את הדברים הנ"ל. מצטער ידידי, אייקונים של חיבוקים ופרחים זה לא התחום שלי. אני מבין שקשה לך ואתה נסער לכן לא אתייחס למרבית הדברים שכתבת, שכן הם נאמרו ברגע של זעם וכאב. מה שכן חשוב לי להתייחס הוא לעניין הפסיכולוגית - תראה, גם עם אמא שלי שוחחו פסיכולוגים, קוראים בקפה, אסטרולוגים. כולם כאחד אמרו לה שהבן שלה סטרייט והוא פשוט עושה לה דווקא. העיצה שלי היא שעם כל הקושי שב לשיחה עם אמא שלך! תוציא הכל. זה הכי קשה שבעולם אבל משיג את התוצאות הטובות ביותר. שלך,

 

[Original Sims]

זהו שאצלי זה ההפך!

הפסיכולוגית אמרה לה שלפי ההתרשמות שלה אני הומוסקסואל ושיקבלו אותי והכל - כי אני הבן שלהם - הם זרקו אותה מהבית!

 

[xanadu]

יקירי

אמרנו לך את זה לפני חצי שנה ואני אגיד לך את זה שוב - לך,קח את הדברים ותלך. רע לך בבית? נשמה, אתה בן עשרים וכמה, יש את החיים שלך. עזוב מכללה ועזוב כל הדברים האחרים. בשביל המכללה שלך אתה הולך לאכול חצץ עד כלות נשמתך? באמת שווה את זה? תשבור חסכון בבנק, תעשה הפסקת לימודים, תעבוד, תמלצר, תחסוך כסף, עלה על הרכבת הראשונה מנהריה (יש בקו ת"א-נהריה רכבות פיצוץ, עם שתי קומות, מ-גניב), ותלך. הבכי והנהי לא ממש יעזרו כאן וגם לא החיבוקים הוירטואלים, עד כמה שזה מעודד לראות את המסך. צריך כאן פעולה וצריך כאן פעולה החלטית. אתה צריך לעשות את ההחלטה, מה עדיף לך, להמשיך לשבת בבית ולשנוא כל דקה מהחיים שלך, או לעשות איזשהו הקרבה למען הבריאות הנפשית שלך. הברירה היא בידיים שלך, צריך לאזור קצת אומץ, קצת בגרות והכל יכול להשתנות. עכשיו מה שנשאר לך זה להחליט.

 

[.m]

קנס´ מותק,

אני חושבת שיורו-סימס ואוריג´ינל-סימס הם שני אנשים שונים.

mai