קשה לי

[WithinTemption]

קשה לי

אני בת 16 ד"א אין לי אנרגיה כבר לעשות כלום, אני ישנה כל יום לפחות 9 שעות בלילה ואני לא יכולה להחזיק מעמד בצהריים. אני אדישה לאנשים בעיקר בבית, בבית ספר קצת פחות. אין לי חשק/כוח ללמוד אני ישר הולכת ונשכבת במיטה לפעמים מתחילה לבכות בלי קשר ויורדים לי הציונים . יש לי מחשבות אובדניות , כבר נמאס לי לחיות , אני יודעת שאני לא אתאבד כי אני לא רוצה לפגוע באנשים שקרובים אליי, כי אני יודעת איך זה לאבד מישהו קרוב אבל באמת שאני מתפללת לא לקום כל לילה. איך אני ממשיכה ככה, זה יותר מדי קשה לי.

 

[alt היחיד]

יש לך בעייה פיזית

קודם כל אני חייב להקדים שאני לא איש מקצוע וכמובן שנדרשת אבחנה של איש מקצוע. חמודה, מה שנשמע שיש לך הוא בעייה שנקראת "דכאון". הסיבה שאת מרגישה את כל מה שאת מרגישה, היא בגלל שיש לך אי איזון כימי במוח. ז"א החמרים במוח שלך אינם מתפקדים בצורה נכונה. ועובדה זו אמורה לשמח אותך. ומדוע? כח אפשר לפתור אותה בקלות. בואי ואספר לך עליי. לפני מספר שנים חוויתי בדיוק את מה שאת חווה. הרצון לישון כל היום, וההרגשה הרעה הקשה. כדור קטן שנתן לי הרופא שינה את החיים שלי. חמודה, ברגע שתביני שכל הבעייה שלך היא בסך הכל חוליל כמו כל חולי אחר וכמו שלדלקת גרון לוקחים אנטיביוטיקה כך לדכאון לוקחים את התרופות המתאימות. יכול להיות שקרו לך כל מיני דברים שגרמו לך את הבעייה הזו. כמו שרמזת במכתב שלך שאבדת מישהו קרוב, יש גם אנשי מקצוע שיעזרו לך להתמודד עם בעייה זו. אני ממליץ לך לפנות לפסיכיאטר Kשל קופת החולים שלך ולקבל ממנו טיפול באופן מיידי.

 

[ראליסט מושבע]

w - שלום לך.לא הייתי רץ כל כך מהר לפסיכיאטר,

כפי שהציע לך קודמי.יתכן מאוד ששילוב של סיבות - פיזיות ונפשיות הביאו אותך למצב העכשווי.לדעתי עלייך לעשות שתי פעולות חשובות : 1. לפנות לרופא המשפחה שלך ולבקש לעשות בדיקות דם מקיפות.יתכן מאוד שחסרים לך אולי ויטמינים,אולי גם B12 ואחרים,הגורמים לך לחולשה ועייפות,וכך יוכל הרופא לטפל בך בהתאם.ספרי לו גם על השינה הרבה ,החולשה וכד'.בנוסף,יתכן גם שחלים בך שינויים הורמונאליים המתאימים לגילך - גיל ההתבגרות...,וגם על כך יכל הרופא / רופאה להדריך אותך בהתאם. 2.לעניין הנפשי,רצוי מאוד שתפני ליועצת בית הספר ותספרי לה את מה שהעלית כאן.היא איש המקצוע המתאים כדי לדעת ולאבחן בצורה מקצועית את מצבך הנפשי.היא גם יכולה להתייעץ עם פסיכולוג השייך למערכת החינוכית,ואז היא תוכל לכוון ולהדריך אותך וגם לעזור לך לשפר את מצבך. בהצלחה.

 

[אלומת האור]

../images/Emo45.gif נכון

וגם אם צריך, רופא המשפחה יכול להפנות לפסיכיאטר.

 

[alt היחיד]

תקנו אותי אם אני טועה

שכן אני חושב שמי שנמצא בדכאון שמגיע עד כדי מחשבות אובדניות, חייב פסיכיאטר במהרה. קשה לי להבין את הגישה שלכם לא לשלוח במיידית לפסיכיאטר אדם בעל מחשבות אובדניות.