קשה לי...

sapir307

New member
קשה לי...

אז הוא סוגר שבת. כל כך קשה לי! זאת השבת הראשונה שהוא לא נמצא (הוא התגייס ב29.11 ) ואוף השבועיים האחרונים היו כל כך קשיים,במיוחד השבוע הזה. לא נראה לי שבכיתי ככה כל החיים שלי. פתאום הכל נראה רע, יותר אפור כזה. הוא באמת הבנאדם שאני חולקת איתו הכל, שעושה לי את היום פי מיליון יותר טוב, בסה"כ הוא החבר הכי טוב שלי אנחנו מדברים על הכל... פתאום, הוא נעלם. זה כל כך מוזר לי. וכשאני צריכה אותו הוא לא שם בשבילי...וזה לא באשמתו! אנחנו מדברים כמה דקות ביום וגם זה בקושי כי בסה"כ הוא מותש וזה לא אותו הדבר.וכל כך קשה לי להתרגל לזה כי בנאדם שהייתי רגילה לראות כל יום(באמת כל יום!) פתאום לדבר איתו בקושי פעם ביום לכמה דקות-מוזר ממש. אתמול למשל הוא התקשר ב5 בבוקר(זה היה השעת ט"ש שלהם:O) ודיברנו וזה היה הכי הרבה שדיברנו בשבוע וזה כל כך שימח אותי... כיף שפתאום הדברים הקטנים האלה של אסאמאסים ושיחות נראים כל כך גדולים, חשובים ומרגשים.... כל כך קשה לי המצב. כולם אומרים לי שזה ילך וישתפר אבל באמת שלא נראה לי איך זה יכול להשתפר.... זה לא משהו של יום-יומים זה משהו של 3 שנים! מה עושים עם זה?
 

FallOutGirl

New member
../images/Emo210.gif../images/Emo80.gif../images/Emo24.gif

לכולנו זה התחיל ככה. אני מבטיחה לך שאם באמת באמת יש אהבה - אז היא רק מתחזקת! אני כלכך צוחקת על עצמי עכשיו.. איך אני הייתי לפני שנה שהוא רק התגייס וכמה שבכיתי ולא הבנתי לאן הוא נעלם אחרי שהיינו נפגשים במשך כמעט 8 חודשים כל יום כל היום ובכלל לא היינו מדברים בטלפון כי פשוט היינו ביחד. פתאום ללמוד לדבר בלי להסתכל אחד לשניה בעיניים.. בלי להחזיק ידיים.. איך שיחה יכולה לזרום ככה? בזמן הטירונות, אם זה קרבי, גם מגיעים הימים והשבועות בשטח ובמסעות.. ואז בכלל הוא יכול להיות בטוח שהפלאפון איתו ובסוף לוקחים להם אותם או אומרים להם להשאיר אותם בבסיס והם יוצאים לשטח לישון שלושה לילות באוהלים.. שלושה לילות שהוא לא מתקשר ולא עונה ולך אין מושג איפה לעזאזל הוא נמצא. אבל זה רק טירונות והם לומדים להסתדר באוהל :) בקיצור..אני חושבת שהשנה הראשונה (שנה וקצת..) משתפרת עם הזמן אבל בתכ'לס היא החלק הכי קשה חח כי זה המסלול. טירונות, אימון, קו. אחרכך הולכים לסדיר וזה כאילו משמרות אלא אם כן הולכים למכי"ם או קצונה. אני בטוחה שתעברו את זה יחד. אני מרגישה כאילו אתמול רק הייתה במסיבת גיוס שלו שבוע לפני הגיוס! והינה כבר עברה שנה ושבועיים :) הזמן טססס! בהצלחה לכם
 

M o r k a

New member
אם זה מעודד אותך

חבר שלי סוגר 28 - 21 במשך איזה שנה, והוא התגייס רק לפני חודשיים, כלומר נשארו לי 10 חודשים כאלה בערך... בכניסה לבסיס לוקחים להם את הפלאפונים, והם יכולים להתקשר רק מטלפון ציבורי ביום שבת, שמוקצבות 15 דקות לחייל. אתמול דיברנו איזה 9 דקות (כי יש גם את הטלפון להורים...) וזהו. זה כל מה שיש לי לשבוע הזה, 9 דקות שיחה איתו... אבל תכלס, אני ממש לומדת להעריך את זה, השיחת טלפון היחידה הזאת מתדלקת אותי לשבוע, ואני חושבת עליו בלי סוף אבל לרוב המחשבות הן אופטימיות ולא מבאסות, כי אני יודעת שהזמן עובר מהר והאהבה אם היא חזקה אז היא נשארת.. חוצמזה הסופי שבוע כשהוא חוזר הם סופי שבוע שיש רק לחברות של חיילים... :) כאלה שמחכות לחייל שלהן ותומכות בו ומחכות לו, הוא ילמד להעריך אותך על זה תאמיני לי. תהיי אופטימית, קחי דברים בפרופורציות, ותעסיקי את עצמך, ככה הזמן יעבור לך, וכשהוא יחזור, וואווו אתם כלכך תהנו יחד ותנצלו כל רגע... 3> 3> 3>
 
מבינה אותך...

גם לי מאוד קשה להתרגל לזה, אבל בתאכלס אין מה לעשות.. עם הזמן מתרגלים ומעריכים כל סופ"ש שהוא חוזר וכל SMS וטלפון..
 

sapir307

New member
בנוסף להכל...

הוא גם יצא עד ליום רביעי בערב לשטח, ככה שאנחנו לא יכולים לדבר עד אז:( דיברנו מלא בשישי שבת אז עדיין אני סבבה מזה.. אבל אתמול שהוא התקשר בלילה להגיד שלא נוכל לדבר עד רביעי בערב פשוט בכיתי!:(
 

didoo1

New member
אוויי גם חבר שלי אמר לי שהוא יוצא לשטח..

ולא יכול לדבר...האם חבר שלך יוצא למסע מטווחים? או משהו כזה.. כאילו פעם ראשונה משתמש בנשק ..?
 

sapir307

New member
כן, משהו כזה...

הוא כזה מסכן! וטמבל כי הוא לא לקח דברים חמים הוא קפא מקור בלילה והחזירו אותו ועוד 2 חיילים שממש קפאו להיבדק אצל החובש והחזירו אותם לשטח,הוא שלח לי הודעה ב3 בלילה, אבל כבר ישנתי ולא הספקנו לדבר:(
 

GrowingMadness

New member
ווואווו.

חבר שלך חי"רניק? אני חושבת שהשבוע שטח [שממש לקחו להם את הפלאפונים בכוח, כי בד"כ חבר שלי מגניב את הפלאפון שלו לכיס גם כשאסור] שלו היה השבוע הכי קשה בעולם, לא דיברנו 5 ימים
 

בובסי18

New member
הלו בובה, להרגיע.

את חייבת לקחת נשימה עמוקה לפני כל פעם כזאתי. וחבר שלי, לא נמצא בשטח עד יום רביעי? אז מה, פעם אחרונה שדיברתי איתו היה יום שבת בצהריים, והוא ניסה להתקשר אליי ולא עניתי.אני לא בוכה על זה. להעסיק את עצמך זה לא אשלייה ולא הדחקה!. דבר ראשון את עושה את זה בשביל עצמך כי יש לך זמן לעשות את זה במיוחד עכשיו שחבר שלך בצבא. עוד מעט את תתגייסי (או שאת בצבא), ואז בכלל לא יהיה לך זמן לחשוב על זה שחבר שלך בצבא. תנסי להקדיש את כל הזמן הזה שאת לבד בבית, לחיפוש עבודה, חוגים, טיפוח של עצמך, ובעיקר מחשבות חיוביות. 3 שנים עוברות מהר. רק אתמול התחלתי את כיתה י' בבי"ס תיכון שלא הכרתי. ופאף, שלוש שנים עברו להן, והנה אני מוצאת את עצמי 4 חודשים בדיוק לפני הגיוס שלי. נכון שזה קשה, אני לא אגיד לך שלא, אבל אני יכולה להגיד לך שאני הצבתי לעצמי מטרה בזמן שחבר שלי בצבא, קוראים לזה : "אני" - לחסוך כסף, לסדר את השיער, הציפורניים, הגוף, להתחתך, להיות אופטימית כל פעם שאני מדברת איתו בטלפון כי אני יודעת שקשה לו, ואם אני אבכה זה רק ישביז אותו יותר (ותאמיני לי, שאת זה אני יודעת ממה שחברים שלו לצוות סיפרו על חברות שלהן). אז אני עובדת, בשביל שכשחבר שלי בצבא, אני אוכל לשלוח לו את החבילות הכי מגניבות בעולם! דבר שני בקשר לשיחות, יכול להיות שהוא לא מארגן את הזמן שלו כמו שצריך, אבל יוצא לי לדבר עם חבר שלי מינימום 20 דק' כל לילה (חוץ מעכשיו בגלל שהם בשטח).
 

sapir307

New member
אוקיי, תקשיבי...

דבר ראשון אני בבית ספר... ככה שאין לי זמן בכל מקרה ועדיין קשה לי... ובטח שאין לי זמן לעבוד.. ויש לי מלא זמן עד הצבא.. ככה שהדאגה שלי מופנת כולו אליו! ודבר שני אני לא בכיתי לו בטלפון ברור שאיתו אני מדברת איתו והכי כיף לי שיש, ואני ממש שמחה לדבר איתו ואני מעודדת אותו וכו'... עכשיו נכון שיכול להיות שהוא לא מארגן את הזמן שלו כמו שצריך אבל זה סדר עדיפויות שלו וזה רק שבועים-שלושה בצבא ככה שהוא עדיין לא למד להתארגן...הוא ילד, וגם ילד מפונק אני חייבת לציין:) אבל בכל מקרה הוא יסתגל וילמד לאט לאט לארגן את הזמן שלו אני מאמינה. חוץ מזה שאני לא יודעת מה חבר שלך עושה בצבא, יכול להיות שלו יש יותר זמן לדבר איתך! ומצידי נכון קשה לי, אבל מה שאת שומעת פה זה הרוב סתם התבכניות שלי, תקשיבי, אני לא יודעת מה איתך! לי קשה. קשה לי שהבנאדם שאני הכי אוהבת בעולם והכי הייתי איתו והכי נוח לי איתו וכל, פתאום נעלם לי! כל כך קשה לקבל את זה? זה קצת מעליב שאת ככה מזלזלת.
 

בובסי18

New member
חס וחלילה מזלזלת

הרי אני נמצאת בדיוק באותו המקום כמוך, לא? וחבר שלי, הוא הבנאדם הכי קרוב אליי, אין משהו שהוא לא יודע עליי או שלא סיפרתי לו, או משהו שאני לא עושה איתו. והוא נמצא בדיוק איפה שחבר שלך נמצא כרגע, בטירונות בשיריון - בשבוע שטח כרגע. פשוט בדר"כ בשעות ט"ש שלו הוא עושה הרבה דברים ביחד, מהר, מקלחת קצרה, כי יש לו העדפה לדבר איתי. תנסי לחשוב על הצדדים החיובים בזה שאת עכשיו עדיין בבי"ס, לומדת ומעסיקה את עצמך בדברים כאלה. תחשבי על זה שבזמן שאת לומדת, יש בנות עם חברים חיילים, שהם התגייסו ביחד, והסגירות שלהם לא היו חופפות, והם לא התראו מלא זמן! תחשבי מחשבות חיוביות ויהיה טוב :) נ.ב. אל תקשיבי לאף אחת שמדברת איתך על יציאות של שיריון.
 
למעלה