קשה לי עם זה אני נשבעת לכם בכל היקר לי אין לי כח אני רוצה למות. המחשבה פשוט יושבת לי בראש ולא יוצאת אני נלחמת איתה נלחמת נלחמת עד שפשוט הרמתי ידיים זה פשוט סוחט ממך המון כוחות אני מרגישה פסיכית, מפגרת, דבילית, למה דווקא לי יש מחשבות מפגרות, מה עד כדי כך אין לי שכל, טוב אני לא רוצה לייאש אותכם. להתראות, דניאלה
ניכר שקשה לך מאד. האם יש לך מישהו בסביבה הקרובה שלך שאת יכולה לשתף אותו בקושי? הורים, חברה, בן זוג. מאד קשה להיות לבד עם כל המחשבות ולא לשתף אף אחד. דניאלה, אם יש לך מחשבה אובדנית, אני מפצירה בך בכל לשון של בקשה ליצור קשר עם סהר או ערן ולהתיעץ איתם, או לקחת מונית לבית חולים קרוב ולבקש לראות פסיכיאטר. אנחנו כאן אם יבוא לך לשתף קצת יותר. חיבוק גדול תמי
