זה הוא החליט.. הסיפור המלא../images/Emo26.gif
ההורים שלי החליטו להתגרש סופית ממש אחרי שסיימתי קורס קצינות. וזה היה אחרי תקופה ארוכה של ניתוק מאוד גדול- אבא שלי כבר כמעט חי עם החברה שלו, לא היה חוזר הביתה, בקושי היה מדבר איתנו... תמיד זה היה בתירוצים של עבודה והא היה אומר שהוא ישן אצל חברים בצפון/דרום... ומה שהכי כאב לי זה שהוא ממש התנתק גם מאיתנו. לטקס סיום קורס קצינות שלי הוא לא הגיע כי "הוא היה צריך לעבוד..". כשהוא הודיע לי שהם מתגרשים (אמא שלי הפילה את המשימה הזו עליו, לדעתי מכיוון שהיא לא ממש רצתה להתמודד עם זה) הוא אמר לי שהניתוק עד עכשיו היה מכיוון שהיה קשה לו לחיות בשקר והוא הבטיח לי שעכשיו שהכל גלוי ועל השולחן יהיה לו הרבה יותר קל לבלות איתנו... כן בטח! אחרי כמה חודשים, לא רק שגיליתי שהכל היה סתם דיבורים באוויר, הוא גם התחיל עם העניין של לא לשלם מזונות. זה פגע בי ישירות מכיוון שאני תמיד תמכתי כלכלית בבית, שהמצב הכלכלי בו לא היה טוב (בלשון המעטה) וכל הכספים של הבית נוהלו דרך חשבונות בנק שלי, כי אמא שלי לא יכלה לפתוח חשבון בנק בלי שזה יעוקל על המקום. באותה תקופה, כמו שאמרתי מקודם, עוד נשאתי את הכעסים של אמא שלי על עצמי, ונסעתי אליו במטרה להסביר לו למה אנחנו חייבים את הכסף. זה התפתח למריבה עצומה, גם על זה וגם על כל ההבטחות שלו שלא קוימו... ובסופה הלכתי ולא דיברתי איתו קרוב לשנתיים (אולי איזה פעם-פעמיים ביומולדת...). לא הייתי בחתונה שלו. הוא גם לא התקשר וביקש ממני לבוא. בינתיים בשנתיים האלה התקדמתי בצבא, והייתי מ"פ של קורס מדריכים בחיל חינוך, ולקראת סוף הקורס האחרון שלי אמא שלי התקשרה אלי ואמרה לי שאבא שלי רוצה לחדש את הקשר, והיא אמרה לו שהצעד הראשון שהוא יכול לעשות זה להגיע לטקס הסיום של הקורס... זה היה אחרי שנתיים שלא ראיתי אותו, וממש לא ידעתי איך לקבל את זה, גם ממש הייתי חנוקה מדמעות, כי בכל זאת התגעגעתי... בסוף הוא הגיע וזה לא היה כזה נורא... והקיבוצניק הזה כהרגלו גם הצליח לפדח אותנו (נשכב על הדשא של לשכת מפקד הבסיס במין פוזה מאיר-אריאלית שכזו).. ומאז די חזרנו להיות בקשר פחות או יותר... עם עליות וירידות ועם שיחות ארוכות על מה אני חושבת על כל הסיפור ועל אשתו והכל... וזהו פחות או יותר... לא תכננתי שזה יהיה כל כך ארוך...