עמדתי האישית
כמו כל עניין בחיים הבחירות שלנו נגזרות משיקולי עלות מול תועלת, או במילים אחרות יש לכל צעד ובחירה שנבחר יש את המחיר שנצטרך לשלם בעבורו. השאלה היא האם זה משתלם. בעולם העסקים זה מאוד קל (לכאורה!!), הכל נמדד במספרים ואם בסופו של יום/עסקה יש לך יותר מצלצלים בכיס אז הרווחת, אם לא... הפסדת. בחיים זה לא כך. הרבה פעמים מדובר ברגשות של נפשות רכות, וגם של מבוגרים. לפעמים זה סיכון בניתוק קשרי משפחה, מה שעושה את הבחירה להרבה יותר קשה. אבל גם לא לבחור זה סוג של בחירה. הבחירה שלך, כמו של רובנו פה, היא לא לקום טלעשות מעשה בשלב זה לפחות. כנראה שהמחיר שנצטרך לשלם הוא גבוה (לגברים שבינינו ''תרתי משמע'' וכבר הארכתי בעניין במקום אחר), אבל המחיר שאנחנו משלמים הוא לחיות בשקר, הסתרה, כן-לפתח אופי שלומד לשקר ולדאוג לאליבי על כל צעד ושעל, מי יותר ומי פחות.
אני מזכיר לעצמי בוקר וערב בבחינת שמע ישראל, ומייחל 3 פעמים ביום, בבחינת תפילה, שאני לא באמת שקרן. אני אמנם לוקח אחריות על חיי, ולא מאשים את כווווולם חוץ ממני במצבי, אבל בכ''ז נסיבות חיי הביאוני הלום. אני מחפש כל יום דרך מילוט, אבל יש פעמים בחיים שפשוט אין מוצא!! כלומר, שוב, יש מוצא אבל המחיר שצריך לשלם בגין מוצא זה כלכך גבוה ולא משתלם, כך שבעצם אין מוצא.